"בגללו הפכתי ללוחם": טור פרידה מאריק שרון

כשאריק שרון הקים את יחידה 101 הייתי בבית ספר עממי, הוא ומאיר הר-ציון היו הדמויות שעליהן גדלתי ועיצבו את דמותי. שניהם היו דוגמא ומופת של אנשים אמיצים, צנחנים שפעלו מעבר לגבול ואני עם האווירה הזו התגייסתי לצה"ל. הייתי אמור להיות מכונאי טנקים וביקשתי להיות לוחם כי הרגשתי שזו השליחות האמתית שלי. בגלל בעיות גופניות לא התקבלתי לצנחנים והפכתי לשריונר.

המפגשים האינטימיים עם אריק שרון אירעו בהתחלה במלחמת שלום הגליל. אריק היה שר ביטחון ואני מפקד אוגדה 36, אוגדה סדירה ברמת הגולן. זו היתה אוגדה מספר 1 בזמנו. המשימה שלי במלחמה היתה לכבוש את הבופור, את צידון ולהגיע עד לביירות. אריק כשר ביטחון לפעמים הרגיש כרמטכ"ל-על ונכח בהרבה אישורי תכניות שעשינו. ראית שהאיש לא מדבר באופן כללי אלא מכיר את הדרכים בלבנון ואת התכנית האופרטיבית. אני זוכר איך בבוקר המלחמה הוא נתן תדריך מדויק והסביר על פרישת כוחות והתנהלות בקרב כאילו הוא מפקד גדוד או מפקד חטיבה.

אנחנו, מפקדי האוגדות, הסתכלנו עליו בתימהון – איך הוא מכיר את פרטים? היה מעניין לשמוע אותו מדבר על "קו 40 הקילומטר" – הקו שהממשלה נתנה אישור להגיע אליו בעומק לבנון. אותנו זה לא כל כך עניין אבל הוא אמר: "יכול להיות שכאן יעצרו אותנו" כשהוא מצביע על המפה. אבל, הוא ציין ש"צריך שיהיו לכם כל התכניות עד ביירות". וכך תכננו.

במסגרת המלחמה, כשהיינו בשערי ביירות הוא ביקר אותי מספר פעמים. אז עמדה השאלה הגדולה: להיכנס לעיר או לא. זה היה עוד לפני סברה ושתילה. הוא הזמין את הממשלה למפקדה שלי והשרים ישבו אצלי בחמ"ל. שם אריק הסביר לכולם איך צריך לנגוס בביירות כדי לגרום למחבלים לעזוב.

אתנו הוא דיבר בלשון צבאית ומול הפוליטיקאים הוא דיבר בלשון של פוליטיקאים. היה מדהים לראות איך הם מסתכלים עליו בעיניים תמוהות, מהססים בקבלת ההחלטות ואיך הוא משכנע אותם בהצדקה להיכנס לעיר, שם בשערי ביירות, מלבד שני שרים – יצחק מודעי ומוטי ציפורי שהטילו ספק.

לאחר מכן בילינו הרבה שעות יחד. לימים פגשתי אותו בממשלה כששנינו שרים. שם גיליתי אדם שלא הכרתי קודם – איש תרבות, מנומס, חברי, אציל נפש בעל יכולת הקשבה מצד אחד וכוח של בולדוזר מצד שני, שאיש לא יכול לעמוד מולו.

לאריק היה חוש הומור מדהים וציני. באחת הישיבות שעסקה בגניבות רכב הוא אמר לי: "אביגדור, אתה שר ביטחון פנים צעיר. יש לי הצעה בשבילך. כשהיינו ילדים היה שומר בכרם ממנו רצינו לגנוב ענבים. השומר היה יורה בנו כדורי-מלח שהיו פוגעים באחוריים שלנו והיינו רצים כמו גדולים. אני מציע לך לחזור לשיטות האלו". כזה היה אריק.

כשהוא היה ראש ממשלה הייתי מעורב במשפט אווילי. יצאתי זכאי שלוש פעמים. בתקופת המשפט ולא עבדתי ואיש לא פנה אלי ולא דיבר איתי. אריק פנה אלי כראש ממשלה ושנינו ישבנו יחד לארוחת צהריים בזמן שכולם התרחקו ממני. זו דוגמא לחברות ואנושיות שאין בלתה. אריק שרון הוא מותג, הוא דוגמא למפקד, למצביא ולמנהיג. הוא הטביע את חותמו בקיומה של המדינה. הוא ראה תמיד מה טוב למדינת ישראל. היו לו את העוצמות, את הכריזמה ואת הרגישות וכך כולנו נזכור אותו.

הכותב הוא תת-אלוף במיל'