פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לקראת הכרעה מדינית: המורדים בליכוד מעלים הילוך

      הסכם עם הרשות ינפץ את הממשלה? ניצי הליכוד יעשו יד אחת עם הבית היהודי? למה הח"כים "מתפרעים"? והאם בקרוב נדע "איפה הכסף"? לכל שאלה תשובה, בטור השבועי של כתבנו הפוליטי

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ג'ון קרי בלשכתו בירושלים, ינואר 2014 (לשכת העיתונות הממשלתית , חיים צח)
      נתניהו וקרי (צילום ארכיון: חיים צח, לע"מ)

      דומה שכל ביקור בארץ של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, מעלה את רף המתח בתוך הקואליציה. בשבועות הקרובים עתיד קרי להניח על השולחן את מסמך העקרונות שלו להסכם בין ישראלים לפלסטינים. להסכמה (או אי-ההסכמה) של נתניהו לתוכן המסמך עשויות להיות השלכות על המשך דרכה של הממשלה, כאשר פרישה של הבית היהודי בעקבות התקדמות במו"מ או של התנועה ויש עתיד בעקבות כישלון המגעים - באות בחשבון באותה הסבירות לפי שעה.

      האנשים שמשוחחים עם נתניהו חוזרים עם מסקנות שונות, בהתאם לשיוך הפוליטי שלהם. "ההרגשה היא שנתניהו רוצה, ושאנחנו הולכים כאן על שכבה דקה ושבירה של תקווה", אמר השבוע גורם בכיר מהאגף השמאלי של הקואליציה. "ההתרשמות שלי היא שהוא בכלל לא שם. מנסים לצייר את זה כאילו הוא מסכים לכל ההצעות ורק הקיצוניים בקואליציה מפריעים לו, זה ממש לא המצב", טען לעומת זאת גורם בכיר מהאגף הימני של אותה הקואליציה. שניהם שוחחו עם ראש הממשלה רק השבוע. המשא ומתן נשמר תחת איפול כבד. כמעט ואף פרט לא דולף החוצה. דווקא בשל כך, מפלס החשדנות עולה.

      סיעת יחיד: לכל הטורים של עמרי נחמיאס

      באגף הניצי בליכוד ובבית היהודי כבר הפנימו שנתניהו לא נכנס לשיחות כדי למשוך זמן. קשה מאוד להעריך האם המשא ומתן יבשיל, אבל הם כבר נערכים לתסריטים הגרועים ביותר מבחינתם: הסכמה לקווי 67' כבסיס למשא ומתן, והקפאת הבניה בהתנחלויות.

      הסכם מסגרת, או מסגרת להסכם?

      אלא שהפעם, עושה רושם, זה לא יעבור ללא קרב. בשבועיים האחרונים קיימו בנט ונתניהו שורה של פגישות, בהן הבהיר יו"ר הבית היהודי לראש הממשלה כי בניגוד לפעם הקודמת, בה הוסכם על שחרור המחבלים, הפעם לא יסכים לאף מחווה כלפי הפלסטינים, מבלי שיידע מה בדיוק כתוב בהסכם המסגרת שעומד ג'ון קרי להציב. המשוואה שהציג בנט היא כי צריך להיות יחס הפוך בין התוכן של המסמך, לבין האופן שבו הוא יתקבל בצד הישראלי. כלומר, אם התוכן של מסמך קרי יהיה קשה מבחינה פוליטית ויכלול התבססות על קווי 1967, הרי שבבית היהודי יעמדו על כך שישראל לא תאמץ אותו באופן רשמי, ודאי לא בהחלטת ממשלה. ככל שהניסוח יהיה רך וכללי יותר, כך בבית היהודי לא יערימו קשיים על קליטתו. אגב, לצד החשש ממסמך קרי, בימין גם נושאים אליו עיניים בתקווה מסויימת. "אם נתניהו יקבל הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", אומר בכיר בימין, "זה ויתור חסר תקדים של אבו מאזן והישג כביר לנתניהו".

      לבני ונתניהו הפנימו את העמדה של בנט, והדרך שלהם לגרום לשמור את הקואליציה שלמה היא באמצעות ניסיון לשכנע כי לא מדובר בהסכם מסגרת, אלא במסגרת להסכם. כלומר, קרי יפרט את חזונו על מסמך, שלא יחייב הצבעה בממשלה הישראלית והפלסטינית, ויאפשר לשני הצדדים להמשיך ולדון מבלי להערים קשיים פוליטיים שיביאו לפיצוץ של התהליך. ואם זה לא יילך, תמיד יש את בוז'י. רק השבוע בחר קרי לפנות זמן בלו"ז הצפוף שלו כדי לפגוש את יו"ר מפלגת העבודה. לא יהיה מופרך להניח שמדובר בשיחת תיחזוק שבה הובהר לו עד כמה חשובה תמיכת מפלגתו בתהליך.

      האם יהיה מרד נגד נתניהו בליכוד?

      במקביל, מתהדק גם שיתוף הפעולה בין הבית היהודי ובין חברי כנסת מהליכוד על מנת לחשק את נתניהו, כדי למנוע ממנו להתקדם בתהליך המדיני במקרה שהבית היהודי יפרוש והעבודה תיכנס. "הקרב יוכרע בליכוד", אומר בכיר במפלגה, "לא במקום אחר". לדבריו, "צריך לזכור שלבית היהודי יש תחליף מבחינה קואליציונית. לליכוד אין תחליף".

      גורם פוליטי המעורה במגעים בין שתי הסיעות סירב להרחיב האם מדובר בקבוצה בליכוד שתמרוד נגד נתניהו בהצבעות נגד הממשלה או שתנסה לפלג את הליכוד, אך סיפר כי "יש התארגנות שקטה מתחת לפני הקרקע. אם נתניהו יילך לכיוון לא נכון, תהיה חזית יותר רחבה מאשר רק הבית היהודי". לדברי הגורם, "זה עלה הילוך, זה בהילוך שני, זה לא בהילוך ראשון אבל גם לא בהילוך רביעי".

      בליכוד לא ממהרים לחשוף את הקלפים לגבי רמת התיאום עם הבית היהודי. עוד מוקדם, הם מסבירים שם. ובכלל, רוצים להאמין במפלגת השלטון, נתניהו לא יגיע למצב שבו הוא יהיה על סף חתימה על הסכם ולכן אין סיבה ממשית לדאגה. "מה שברור זה שמהלך שיעשה אחד יגרור אחרים איתו", מסביר בכיר הליכוד. "אם פעם היו או חמישה או שישה, היום זה המיינסטרים. גדעון סער מוביל את המאבק על הבקעה, אפילו אקוניס מבדל את עצמו מראש הממשלה, זה כבר לא רק הדנונים והחוטובלים. הבית היהודי זו סיעה, אנחנו אינדיבידואלים. קשה לי להאמין שבסיטואציה שבה הבית היהודי ייצא מהממשלה ועוד אחד או שניים בליכוד מתפטרים, הכל ימשך כרגיל". עם זאת, מסייג הגורם, "כרגע התיאום הוא לא ברמה שמדברת על כך שאנחנו כקבוצה נעזוב".

      מה עושים הח"כים המשועממים?

      שלושת החוקים המרכזיים שהיו אמורים לעבור עם פתיחת מושב החורף לפני שלושה חודשים הם חוק הגיוס, חוק המשילות וחוק יסוד: משאל העם. העברת החוקים נמרחת כבר למעלה מחצי שנה, ובינתיים משעמם במליאה.

      מליאת הכנסת ה-19, פברואר 2013 (מור שאולי)
      החוקים ה"גדולים" מעוכבים, אז הח"כים מתפנים להצעות חוק חסרות סיכוי (צילום ארכיון: מור שאולי)

      אז חברי הכנסת מכל הסיעות מנצלים את הזמן ומתפרעים עם הצעות חוק שברור שאין להן כל סיכוי לעבור, אבל תופסות יופי של כותרות. הצעת חוק של ח"כ מירי רגב על סיפוח הבקעה נענתה בהצעת חוק שאוסרת על סיפוח שטחים מצדו של חיליק בר. הצעות חוק מימין בנוגע לטיפול במבקשי המקלט נענו בהצעת חוק של ניצן הורוביץ שמבקשות לאמץ את אמנת האו"ם בנוגע לפליטים כלשונה, והצעת חוק של חברי כנסת מש"ס בנושאי דת ומדינה נענו בהצעת חוק של רוברט אילטוב מישראל ביתנו שלוותה בהרבה רעש וצלצולים לפיה יבוטלו כליל המועצות הדתיות. ההצעה כמובן נמשכה ברגע האחרון, לא לפני שיצרה הד תקשורתי נרחב.

      מי שסובל מכך הם חברי ועדת השרים לענייני חקיקה, הוועדה הממשלתית שאמורה להחליט באיזו הצעת חוק פרטית לתמוך ולאיזו הצעת חוק להתנגד. ההחלטה של השרים מכל הסיעות מחייבת את כל הקואליציה. אלא שהישיבות האלה הפכו בשבועות האחרונים לגרסה הפוליטית של יציע העיתונות. חברי הכנסת פשוט למדו את הפטנט: במקום להוציא הודעה לעיתונות, הגש הצעת חוק, עדיף עם סיכויים קלושים לעבור, עבור בכל האולפנים ושווק את היוזמה מראש, ואחרי שהיא נופלת העמד פנים שאתה מופתע.

      בקרוב כולם יידעו איפה הכסף?

      בזמן שהתקשורת והציבור מתעניינים בהצעות החוק המופרכות מהסעיף הקודם, ההתרחשות המשמעותית ביותר לחיים שלנו נמצאת בוועדת הכספים. זה המקום הכי אפרורי בכנסת. אין שם אקשן בדמות ריבים של חברי כנסת יהודים וערבים, מתובלות בצעקות "פאשיסט" מול "מחבל", כמו בוועדת הפנים. אבל בוועדה הזו מועברים מיליארדי שקלים בשעות ספורות. האם הילד שלכם יקבל תוספת סבסוד להסעה לבית הספר, או יורחב הכיסוי לרופא השיניים? זו הזירה שבה הדברים נקבעים.

      בשבועות האחרונים עסקנו כאן בכמה הזדמנויות בשיטה הפרלמנטרית הפסולה, במסגרתה עובר תקציב המדינה הגלוי בכנסת, אבל תקציב אחר, חסוי ונטול פיקוח ציבורי, הוא התקציב האמיתי. זה התקציב המועבר בוועדת הכספים. מאות מיליונים עוברים מדי שבוע בהנפת יד כחלק מהסכמים פוליטיים בתוך שניות. המחזה בוועדה מרהיב. על המסמכים רשומים שורות של מספרים שנראות כמו שורות קוד לתוכנה. בלי פירוט בעברית, מאיפה בדיוק הולך הכסף ולאן הוא עובר. חברי הכנסת מרימים יד מבלי לדעת מה מטרת ההעברה.

      הרפרנטים של האוצר פעמים רבות נמצאים במבוכה, שכן אין להם דרך להסביר מה בעצם כל כך דחוף בהעברה, ומדוע לא ניתן היה לאשר את אותו הסכום במסגרת התקציב.

      ביוזמת חברת הכנסת סתיו שפיר, הנוהל הזה עתיד להסתיים. אתמול עלה לאוויר אתר נסיוני שנבנה על ידי הסדנא לידע ציבורי, בו יוכלו חברי הכנסת להזין את מספר ההעברה, ולקבל פירוט עליו עמל צוות מתנדבים, שישבו לפענח את כתב החידה הזה, והצליחו להסביר בעברית לאן באמת הולך הכסף.

      לא עוד "חיזוק ירושלים" או "עידוד התיישבות", אלא פירוט אמיתי, האם הכסף הולך למקום שבו זקוקים לו בדחיפות, או שמא הוא צינור פוליטי להעברת כספים בקואליציה. בדרך הזו גם ניתן יהיה להשוות את העברות של כל סעיף השנה לתקציבים של שנים קודמות. היוזמה מבורכת וראויה, רק שנותר להצטער כי בשנת 2014 השקיפות בכנסת היא ברמה כזו שצריך לבוא גוף חוץ פרלמנטרי על מנת לתת לחברי הכנסת מידע בסיסי ביותר- על מה הם מצביעים.

      לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il