החלק ה- 14 בסדרת "התקליטנים המאוחדים של אמריקה" (המקבילה האמריקאית לסדרת מיקסמאג לייב) נערך ומוקסס באחריותו של סול סלינגר, ג'אנגליסט ניו יורקי מיתולוגי, בעליו של הלייבל "ליקוויד סקיי" (הקשר הישראלי: את הלוגו המצוין של הלייבל, עב"מית חמודה עם אוזניות ענקיות, גנבה פעם החנות השינקיניסטית "מרסל"). אבל רגע, ג'אנגל זה לא משהו שעבר מהעולם יחד עם הטריפ הופ, הפרוזן יוגורט והמזרח התיכון החדש? מסתבר שלא. גם אם הדבר האחרון שזוכרים מהז'אנר הזה הוא עדי לב, וגם אם עיקר הקהל של אומת הבס-תופים עבר לספיד גראג', הג'אנגל המשיך להתפתח בשנים האחרונות, גם במקומות צפויים פחות מבריקסטון (על רביעיית הדראם אנ' בייס האתנית מירדן "סבייס אלחיר" שמעתם?).
אז גם באמריקה עושים ג'אנגל בימינו. "רזולושנז", הגירסה של טוד טרי לדראם אנ' בייס, היתה אפילו אחת היציאות היותר מתוקשרות בשנה שעברה. סלינגר, שחתום על הדיסק הזה, הוא איש עם מניות שמנות בז'אנר, כאמור בזכות פועלו דרך הלייבל שלו (וחנות הבגדים) ליקווד סקיי/ג'אנגל סקיי. בסט הזה הוא מגיש ג'אנגל עכשווי בליווי סופה אם.סי טיסי איזלם על המיקרופון, ומוכיח, לכל מי שלא סלח על ההבטחה הלא ממומשת בדבר "הסאונד האורבני של האלף הבא בלה בלה" שנקשרה בעבר לג'אנגל, את הרלוונטיות של הסגנון, או לפחות את האפקטיביות הנצחית של הבסים הרועמים והברייק ביטים. בקרוב אצל שלומי שבן.
MIXED BY SOUL SLINGER ,"UNITED DJS OF AMERICA 014 - NMC
הסאונד האורבני של האלף הבא בלה בלה
1.11.2000 / 17:10