פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      66% מהציבור: ג'ון קרי לא יפקיר ביטחונה של ישראל

      מדד השלום, סוף שנת 2013: הישראלים חצויים בשאלה האם תפרוץ אינתיפאדה שלישית ומה גורם לגל הפיגועים, מאמינים למאמצי השלום האמריקנים, אך מתנגדים ללחץ בינלאומי

      66% מהציבור: ג'ון קרי לא יפקיר ביטחונה של ישראל
      צילום: רויטרס, עריכה: יותם בן-דוד

      (קרי במסיבת עיתונאים בירושלים, ראשון)

      הישראלים חצויים בשאלה האם אנחנו על סף פרוץ אינתיפאדה שלישית, הם סומכים על ארצות הברית שתשמור על ביטחונה של ישראל ומגלים אמון מועט בפלסטינים – כל אלו עולים מסקר מדד השלום שבחן את יוזמת השלום האמריקנית ויחסי ישראל-פלסטינים. מהסקר, שנערך ב-30 וב-31 בדצמבר בקרב 606 נשאלים, יהודים וערבים, עולה כי 45% מהנשאלים אינם מקבלים את עמדת מערכת הביטחון לפיה שרשרת הפיגועים האחרונה היא מקבץ של אירועים ומעריכים כי אינתיפאדה נוספת עומדת לפרוץ. מנגד, 49% מהנשאלים מקבלים את עמדת מערכת הביטחון.

      עוד נשאל בסקר מה הוא הגורם המניע של הפיגועים. רוב לא גדול בציבור היהודי (54%) סבור שלמדיניות הרשמית של ישראל כלפי התושבים הפלסטינים יש השפעה על ריבוי הפיגועים בזמן האחרון. באופן מפתיע לא נמצאו הבדלים דרמטיים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים השונים, אולי משום שהפרשנות של המונח "המדיניות הרשמית" פורשה על ידיהם בצורות שונות. הרוב בציבור הערבי הסבור שיש למדיניות ישראל השפעה על הפיגועים הוא גדול בהרבה מאשר בציבור היהודי – 85%.

      שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. ישראל, 2 בינואר 2014 (רויטרס)
      מאמינים בו. ג'ון קרי נוחת בישראל (צילום: רויטרס)

      ובבחינה מדויקת יותר מהגדרת "המדיניות הרשמית", ישנו רוב קטן בציבור היהודי (51%) הסבורים שלנוכחות הישראלית בהתנחלויות בגדה המערבית יש השפעה שלילית (כלומר – גורמת לפיגועים) על אירועי הטרור האחרונים, לעומת 46% שחושבים שלמפעל ההתנחלויות אין השפעה על העלייה בפיגועים. ההבדלים בשאלה זו בין הימין לשמאל הם עצומים: ימין – 39% סבורים שיש למדיניות ישראל השפעה על ריבוי הפיגועים, ימין מתון – 46%, מרכז – 53%, שמאל מתון – 83%, שמאל – 91%. 88% מהציבור הערבי בישראל מעריכים כי לנוכחות ההתנחלויות בשטחים יש השפעה על ריבוי הפיגועים בזמן האחרון.

      בעניין תהליך השלום המתנהל על ידי שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, רוב ניכר בציבור היהודי (59%) מעריכים שארה"ב מחויבת להשגת הסכם מדיני בין ישראל והרשות הפלסטינית, בקרב הערבים בישראל הנתון הזה מרקיע ל-72%. בכלל, ברוב המחנות הפוליטיים בקרב היהודים בישראל ישנה הסכמה רחבה בקשר למחויבות האמריקנית, אם כי ניתן לזהות שינויים מינוריים בפילוח לפי שיוך פוליטי: בימין רק 52% מסכימים שוושינגטון מחויבת לתהליך השלום; בימין המתון הנתון מטפס ל-60%; בשמאל המתון 71% מסכימים עם ההנחה הכתובה מעלה; ו-75% ממי שמגדיר את עצמו בשמאל סבורים שארצות הברית מחויבת לתהליך השלום.

      הנוכחות הישראלית בשטחים משפיעה על העלייה בפיגועים (מערכת וואלה! NEWS)

      לצד ההסכמה הרחבה יחסית של הציבור היהודי בכך שארצות הברית רוצה באמת ובתמים לקדם את תהליך השלום, הציבור היהודי רוחש אמון גבוה למחויבות האמריקנית לביטחונה של ישראל. בסוגיה זו ישנה תמימות דעים בין הנשאלים היהודים לאלו הערבים: 63.5% מהיהודים מאמינים שארצות הברית, ובראש ובראשונה שר החוץ קרי, מחויבים לשמירה על ביטחונה של ישראל במסגרת המשא ומתן המדיני. בקרב הערבים, יש אפילו רוב גדול עוד יותר שסבורים שארצות הברית תשמור על ביטחונה של ישראל – 78%. בכלל הציבור מדובר בנתון העומד על 65.9%. פילוח של תשובות המרואיינים היהודים לפי אותו רצף ימין-שמאל מעלה כי בימין לגווניו שיעור הרואים מחויבות כזו מגיע לכ-60%, במרכז לכשני שלישים ובשמאל לגווניו הוא מעפיל לכדי 85%.

      למרות שרוב הישראלים סבורים שארצות הברית מחויבת הן לתהליך השלום והן לביטחונה של ישראל, יש רוב קטן בציבור היהודי (53%) שמתנגדים להפעלת לחץ אמריקני על ישראל לעומת 43% שתומכים. בסוגיה זו, פילוח של התשובות לפי מיקום עצמי על הרצף ימין-שמאל מעלה, כצפוי, שיש רוב בימין (69%) ובימין המתון (64.5%) המתנגדים ללחץ כזה, המרכז חצוי, ואילו בשמאל המתון ובשמאל התמיכה בהפעלת לחץ כזה היא גבוהה – כ 73%. בקרב הערבים, שלא במפתיע, יש רוב (79%) התומכים בהפעלת לחץ אמריקני כדי לקדם את השגת ההסכם.

      לחץ בינלאומי יסייע או יזיק?

      באשר להצלחת לחץ חיצוני להביא לחתימה על הסכם, הישראלים חצויים: 49.5% מקבלים את הטענה שרק לחץ חיצוני חזק שיופעל על הישראלים והפלסטינים, בראש ובראשונה של ארצות הברית, יביא לחתימה על הסכם, אחרת הצדדים לא יגיעו להסכמות. שיעור כמעט זהה – 49% אינם מקבלים את הטענה. פילוח התשובות כאן לפי המיקום העצמי של המשיבים על רצף ימין-משאל מעלה הבדלים עמוקים: בימין, הרוב (כ-60%) אינם מקבלים טענה זו, המרכז מפוצל שווה בשווה בין שתי התפיסות, ואילו בשמאל לגווניו יש רוב גדול – כ-75% - המקבל את הטענה שבלי לחץ חיצוני הצדדים לא יגיעו להסכם. שיעור המקבלים טענה זו בציבור הערבי הוא גבוה מאוד ועומד על 77%.

      מידת האמון בהצלחת התהליך המדיני (מערכת וואלה! NEWS)

      שלום או לא, בדרך צריך לבנות אמון בין הצדדים. בבדיקת נושא זה בסקר, עולה כי הציבור היהודי נותן לפלסטינים, הן כאמון אישי והן כציבור, ציון נמוך מאוד – 3.09 (בסולם בין 1 – אין כל אמון ל-10 – יש אמון מלא) ו-3.29 בהתאמה. עם זאת, יש לציין כי הציבור היהודי אינו משלה את עצמו לגבי מידת האמון שרוחש כלפיו הציבור הפלסטיני. למעשה מדובר בהערכת "ראי": הציון הממוצע של הציבור היהודי את מידת האמון של הציבור הפלסטיני כלפי ישראל הוא 3.25.

      לא מאמינים לפלסטינים, אבל הם גם לא לנו

      ואף על פי כן, כפי שאפשר ללמוד מהתפלגות התשובות לשאלות בנושאים הבאים, הציבור היהודי אינו "מזכה" את עצמו לחלוטין מאחריות לאי האמון הפלסטיני. למרות התמונה העגומה מבחינת האמון שיש לישראלים בפלסטינים, מיעוט ניכר (43%) בציבור היהודי מאמין כי גם על רקע ההיסטוריה של היחסים בין שני הצדדים אפשר לבנות אמון ביניהם, כאשר 54.5% חושבים שאין זה אפשרי. בציבור הערבי האופטימיות רבה יותר - 74% סבורים שיש סיכוי לבניית אמון בעתיד.

      מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער-יוכטמן מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

      לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

      המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק