ביקור קרי: הצדדים מריחים הכרעה - והם בלחץ

מסרים סותרים: כל מי שעקב בסוף השבוע אחר ביקורו בישראל של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, התקשה שלא לשים לב לפער הגדול בין האופטימיות שהפגין קרי, לבין הפסימיות שהפגינו בני שיחו בירושלים וברמאללה.

קרי אמר אתמול (שבת) בתום פגישתו עם יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי שני הצדדים "מתקדמים לעבר הסכם מסגרת" על כל סוגיות הליבה של הסכסוך. אם אכן נרשמה התקדמות במהלך הביקור, קרי הוא היחיד שאומר זאת בפומבי. הישראלים והפלסטינים נשמעים אחרת לגמרי: מתוסכלים, כועסים וחשדנים.

עוד על תהליך השלום:
עריקאת מזהיר: "לא נאריך את השיחות אפילו בדקה"
קרי לנתניהו: "קרובים לעת ההחלטות הקשות"
הפלסטינים מזהירים: "לא נשלים עם גל בנייה בגדה"

הפערים בין קרי לבין שאר המעורבים במשא ומתן הופיעו כבר ביום חמישי בערב, כאשר קרי מסר הצהרה קצרה לתקשורת יחד עם ראש הממשלה נתניהו. קרי דיבר על כך ש"הגיע הזמן להחלטות קשות", ושיבח את נתניהו ואבו מאזן על מחויבותם למשא ומתן. נתניהו, לעומת זאת, תקף בחריפות את יו"ר הרשות הפלסטינית, האשים אותו בעידור טרור ואמר כי בישראל ישנו ספק אם אבו מאזן הוא באמת פרטנר לשלום.

הכתבים האמריקנים שמתלווים לקרי, שכבר הספיקו להכיר היטב את נתניהו במהלך הביקורים באזור, הופתעו מהאגרסיביות של דבריו. הם הופתעו גם מהעובדה שבניגוד לקרי, שאמר כי מחשבותיו ותפילותיו מוקדשות לאריאל שרון, נתניהו לא התייחס לראש הממשלה לשעבר.

פגישתם של קרי ונתניהו נמשכה חמש שעות וחצי, וגם במהלכה התגלו פערים קשים לגישור. קרי הגיע לירושלים בתקווה להתקדם בדיון על "סוגיות הליבה" המורכבות שיופיעו בהסכם המסגרת שלו, החל מהגבולות ועד לירושלים. אלא שבפועל, חלק ניכר מהפגישה הוקדש לדיון מדוקדק בהסדרי הביטחון שהאמריקנים מציעים בבקעת הירדן.

נתניהו ושר הביטחון יעלון רואים בהצעה האמריקנית בסיס לדיון, אבל יש להם שורה ארוכה של הסתייגויות ממנה. הקושי להגיע להסכמה בסיסית בנושא הביטחון, שהינו טכני לחלוטין ונטול משמעויות לאומיות ודתיות, מבהיר עד כמה קשה המשימה של קרי.

את יום שישי פתח קרי בפגישה עם שר החוץ, אביגדור ליברמן, והמשיך להפגין אופטימיות וחיוניות. בפתח הפגישה הוא פנה לליברמן באופן בלתי פורמלי ואמר: "אביגדור, טוב לראות אותך, גבר". השניים הפגינו אווירה ידידותית, וליברמן אף הודה לקרי על מאמציו לקידום תהליך השלום – כל זאת, במסגרת המהפך המפתיע ביחסיו של ליברמן עם הממשל האמריקני מאז חזרתו למשרד החוץ.

אלא שגם ליברמן טרח להדגיש את הקשיים הגדולים שעומדים בפני התהליך, ואמר כי אם אכן תוקם מדינה פלסטינית, היא תיקלע למשבר הומניטרי בשל הצורך ליישב בה מיליוני פליטים פלסטינים ממדינות ערב.

אחרי הפגישה עם ליברמן, נועד קרי שוב עם נתניהו במשך כארבע שעות, ומשם המשיך לרמאללה. קבלת הפנים שציפתה לו שם הייתה חמה עוד פחות מזו שקיבל יום קודם לכן בירושלים. ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סאיב עריקאת, האשים את ישראל בראיונות שהעניק לתקשורת באחריות להרעלתו של יאסר ערפאת, והזהיר כי הישראלים מעוניינים לחסל גם את אבו מאזן.

עריקאת הוסיף כי הפלסטינים לא יסכימו להאריך את המשא ומתן מעבר לתאריך היעד שנקבע מראש לאפריל 2014. גם ברמאללה, קרי הקדיש חלק ניכר מזמנו לדיון מדוקדק בנושא בקעת הירדן, שכן בעוד בירושלים סבורים שתכניתו לא מספקת, הפלסטינים סבורים שהתכנית מוטה יתר על המידה לטובת ישראל.

קרי שב לרמאללה פעם נוספת בשבת בצהריים, ונועד ארוכות עם אבו מאזן ועריקאת. באותו בוקר, הצהיר השר לעניינים אסטרטגיים ולמודיעין, יובל שטייניץ, כי בישראל ישנו ספק גדול אם אבו מאזן כלל מעוניין בהסכם שלום. השילוב בין ההצהרות התוקפניות של עריקאת, הפסימיות הברורה שהפגין נתניהו והמתקפה האישית של שטייניץ על אבו מאזן, יצרו רצף כותרות שליליות לאורך סוף השבוע. אלא שבתום הפגישה ברמאללה, קרי שוב הפתיע כאשר אמר כי "שני הצדדים מתקדמים לעבר הסכם מסגרת". הוא הוסיף כי "אנחנו עדיין לא שם", אבל שמר על נימה אופטימית וחיובית.

לפני כחודשיים פרסם הפרשן האמריקני ג'קסון דיל ב"וושינגטון פוסט" מאמר הקוטל את קרי, בו האשים את שר החוץ האמריקני בניתוק מן המציאות. לכאורה, התנהלותו של קרי בסוף השבוע האחרון תואמת את דבריו של דיל, שכתב כי קרי "מתנהל בתוך עולם של פנטזיות". אלא שלמרבה ההפתעה, אותו דיל פרסם בסוף השבוע מאמר בו הסביר מדוע לקרי דווקא יש סיכוי לא רע להוביל את נתניהו ואבו מאזן להסכם מסגרת. דיל שיבח את קרי על התעקשותו לקיים שיחות אישיות רבות עם המנהיגים, ועל כך שפרטים מן השיחות הללו כמעט ולא מתפרסמים. התקשורת בישראל, שציטטה בכותרות גדולות את מאמרו הקודם של דיל, התעלמה לחלוטין ממאמרו החדש.

אז האם קרי באמת "מנותק מהמציאות", ופשוט מתעלם מהפסימיות הברורה שמפגינים בני שיחו הישראלים והפלסטינים? זו אפשרות אחת, אבל קיימת גם אפשרות אחרת, לפיה האמירות התקיפות של שני הצדדים מכסות על לחץ גדול בלשכות המנהיגים מפני הצורך לקבל בזמן הקרוב הכרעות קשות.

ההאשמות ההדדיות נראות במבט ראשון כמו תחילתו של "משחק ההאשמות" לקראת כישלון השיחות, אבל הן עשויות להתברר כניסיון של הרגע האחרון לסחוט מהאמריקנים הישגים בהסכם המסגרת, ועל הדרך להרוויח נקודות בדעת הקהל. קרי, על כל פנים, לא מתרגש. הוא כבר הודיע שיחזור לכאן בקרוב כדי להמשיך את השיחות. רגע ההכרעה הולך ומתקרב.