מצרים לאן?

טלטלה בארץ הנילוס

האחים המוסלמים ארגון טרור? לא ממש

לנו כמובן אין סיבה להתלונן על היחס הנוקשה של השלטון הצבאי במצרים לתנועה האיסלאמית - אבל ד"ר אורי רוסט מעריך שאנשיה יימנעו מפנייה לטרור, לפחות ברובם

אורי רוסט

בעקבות פיגוע קטלני במצרים בשבוע שעבר, הגדיר המשטר הצבאי את תנועת האחים המוסלמים "ארגון טרור". עוד קודם לכן האשים המשטר את התנועה בקשירת קשר עם חמאס וחיזבאללה לשם הוצאה לפועל של פיגועים במצרים. סביר להניח שהאשמות אלה אינן נכונות, גם אם "אמיתותן" תוכח לכאורה בבתי הדין. למשטר המצרי יש מסורת ארוכה של פברוק האשמות שווא.

האחים המוסלמים במצרים זנחו כבר בשנות ה-50 את דרך האלימות, הכריזו שוב ושוב שהם עוסקים בהטפה וחינוך בלבד (וגם בתחום הפוליטי אם מאפשרים להם), ואינם מגדירים מוסלמים אחרים ככופרים כפי שעושות תנועות ג'יהאדיות דוגמת אל-קאעדה ("דעאא ולא קצ'אא" - "אנחנו מטיפים לטוב ולא שופטים אחרים" - היא אימרה ידועה שלהם).

הדוגמה האלג'יראית

מרכיב מרכזי בהגות האחים המוסלמים עוסק בתפיסת הסבלנות ("צבר"). מחברי התנועה נדרש לקיים אורך רוח ולהמשיך לעסוק בפעילויות הצדקה וההטפה, למרות התנכלויות השלטון, וכל זאת מבלי לפנות לאלימות. מי שאיבד את אורך הרוח נטש לעתים את התנועה, והצטרף לארגונים ג'יהאדיים אלימים. גם מייסד אל-קאעדה, ד"ר עבדאללה עזאם, היה איש אחים מוסלמים (פלסטיני/ירדני), עד שנואש מהדרך הלא אלימה.

לאחר דרך ארוכה שארכה למעלה מ-80 שנה, הצליחה תנועת האחים המוסלמית המצרית להגיע בשנה שעברה לשלטון - אלא שהיא שהתה שם תקופה קצרה וסולקה בהפיכה צבאית. בדומה לכך, באלג'יריה של תחילת שנות ה-90, שהייתה על סף עלייה לשלטון של "חזית ההצלה האיסלאמית" שדמתה באידיאולוגיה שלה לאחים המוסלמים, סיכל זאת הצבא ותפס את השלטון. כתוצאה מכך שקעה אלג'יריה במלחמת אזרחים עקובה מדם וארוכת שנים (יש המעריכים את מספר הקורבנות בכ-200 אלף). "החזית" הקימה זרוע צבאית שביצעה פיגועים, בעיקר נגד כוחות הביטחון, ובנוסף קמו קבוצות ג'יהאדיות אלימות אף יותר שהטילו אימה על האזרחים וביצעו מעשי טבח רבים.

במקרה המצרי, סביר להניח שתנועת האחים המוסלמים תשמר את הימנעותה מטרור, אך אין להוציא מכלל אפשרות שחברים מתוכה ייוואשו מהתקווה להגיע לשלטון בדרך דמוקרטית. חלקם יפנו לדרך הטרור, ולא מן הנמנע שמצרים תשוב ותחווה גלי טרור שכמוהם ידעה כבר בשנות ה-90. הארגונים הג'יהאדיים (בהם ארגון הג'יהאד האיסלאמי המצרי בהנהגת איימן א-זוואהירי, גם הוא איש אחים מוסלמים לשעבר ולימים יורשו של אוסמה בן לאדן) אמנם הוכו מכה קשה על ידי המשטר, אולם כעת, כש"הוכחה צדקת דרכם" מול דרכם הלא אלימה של האחים המוסלמים, הם עשויים לשוב ולהתחזק.

מבחינת ישראל, יש אמנם משהו מקומם בהפיכה הצבאית שהתחוללה במצרים ובמסכת האשמות השווא שטופל המשטר על האחים המוסלמים. בעולם אידיאלי, ישראל הייתה צריכה לגנות זאת בתוקף - אבל בעולם מבוסס אינטרסים, ההפיכה במצרים היא ההתפתחות האזורית החיובית ביותר לישראל בשנים האחרונות. התבססות האחים המוסלמים בשלטון הייתה מביאה, במשך הזמן, להידרדרות ביחסי ישראל-מצרים, ובקצב מהיר בהרבה מאשר אירע ביחסי ישראל-טורקיה. הדבר היה משליך גם על יכולת ההתעצמות של חמאס ועל תחושת הביטחון שלה.

נכון שהתהליך של התגברות אפשרית של הטרור במצרים עלול להשליך לרעה גם על ביטחון ישראל (בייחוד בגבול סיני), אבל הנזק הפוטנציאלי לאינטרסים הישראליים, שהיה כרוך בהמשך שלטון האחים המוסלמים, רב בהרבה.

ד"ר אורי רוסט הוא מרצה במכללה האקדמית ספיר; ספרו "אוריינטליזם במבחן" יצא לאור (2011) בהוצאת רסלינג

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully