פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בבקעה מודאגים מהחרם: "הפסדנו עשרות מיליונים"

      שרנסקי ובנט מתקרבים? סילבן מעלה הילוך בקרב על הנשיאות? איך זה יעזור לליברמן? ומה עשתה ח"כית עם כד של סוכריות גומי? לכל שאלה תשובה, בטור השבועי של כתבנו הפוליטי

      ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחייני, מודאג. הפוקוס היה מכוון השבוע למועצה שלו. שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, לוחץ על ההנהגות בישראל וברשות הפלסטינית להגיע להסכם מסגרת, ובקעת הירדן, על 7,000 התושבים שבה, היא הראשונה לעלות על השולחן כחלק מסוגיית סידורי הביטחון. אלחייני יושב על הכיסא בלשכתו שבמועצה האזורית, שותה קפה שחור ואוכל תמרי מג'הול שגדלו בבקעה. הוא מסביר כי למרות החששות ("פינוי שכזה יביא לקרע גדול בעם"), כחבר מרכז ליכוד הוא נותן אמון מלא בראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא יפנה את הבקעה מתושביה. זאת, אף שנתניהו מקפיד לדבר בנאומיו בשנתיים האחרונות על "נוכחות ישראלית בבקעת הירדן", ולא מתייחס באופן ספציפי לגורל היישובים הפזורים לאורך כביש 90.

      בינתיים, טורדות את מנוחתו של אלחייני בעיות אחרות. במרכז המחקר והפיתוח החקלאי בבקעה, מספר אלחייני על הנזק הכלכלי שהסב החרם הכלכלי האירופי ליישובים במועצה. בין חממה לגידולי זוקיני ועגבניות לחממה של פלפלים וחצילים, מציג ראש המועצה נתונים מדאיגים על האופן שבו משפיע החרם על ההתנחלויות על הייצוא של המועצה. "בענף הפלפלים לבדו מדובר בעשרות מיליוני שקלים", הוא אומר. "זה נזק עצום לחקלאים. חווינו בענף הזה בין 20% ל-60% ירידה בהכנסות. אנחנו מנסים לשלוח את התוצרת לרוסיה במקום לאירופה, אבל הם קונים במחירים נמוכים יותר.

      יש 5,000 דונם ענבים, מהם 80% לייצוא. המגדלים הפסידו בשנה שעברה בין חמישה לשבעה מיליון שקלים רק בענף הזה, כתוצאה מכך שהחרימו את התוצרת", הוא מספר, וחושף את האופן שבה הדברים מתנהלים: "אין חרם אירופי רשמי, אבל רשתות שבעבר היו מזמינות מאתנו אומרות היום 'לא תודה'. יש הנחיה לסמן את המוצרים שאנחנו שולחים. בהתחלה היו ממשיכים להזמין, היום ההזמנות נפסקו". לעומת זאת, בכל הנוגע לענף התמרים, לא כך הם פני הדברים. "הם יותר גמישים מכיוון שאנחנו מייצרים 40% מהמג'הול בעולם, אז אין להם ברירה", מסכם אלחייני.

      סיעת יחיד: לכל הטורים של עמרי נחמיאס

      בקעת הירדן. דצמבר 2013 (אתר רשמי , מתוך אתר ויקיפדיה)
      על המוקד. בקעת הירדן (צילום: מתוך אתר ויקיפדיה)

      לסיור נלווה גם סגן השר אופיר אקוניס. "מי שימסור את בקעת הירדן יפקיר את ביטחון ישראל", הוא אומר בהשאלה לדברי רבין על רמת הגולן. אלא שעכשיו נמצא בשלטון מקורבו נתניהו, שכנראה לא ישמח לשמוע את הדברים. בשבועות האחרונים הוא מבדל את עצמו מדינית מפטרונו הפוליטי. "אם נייר ההסכמה האמריקני יכלול חזרה לקווי 67', חובה על ראש הממשלה לדחות אותו", אומר סגן השר. אם זה מה שחושב אחד האנשים הקרובים לו בסיעה, ניתן רק לשער מה יעבור על נתניהו כשיובא הסכם המסגרת לממשלה.

      עם מי שרנסקי "מסתחבק"?

      יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי, הגיע ביום שני השבוע להשתתף בישיבת סיעת הבית היהודי. המטרה הרשמית הייתה סקירה על פעילות הסוכנות. המטרה הלא רשמית היא הידוק היחסים עם בנט וסיעתו לקראת האפשרות שהשר לשעבר ישמש מועמד הימין לנשיאות.

      עוד מוקדם מאוד להתנבא, חצי שנה עד הבחירות הן נצח, אבל לפחות נכון לעתה עושה רושם שסיכויו של מועמד אחר בימין, סילבן שלום, טובים יותר. רשמית, אומר שלום כי "אינו עוסק בזה", אבל התכונה בליכוד מעידה אחרת. אם עד לפני כמה שבועות היו סיכוייו לרוץ נמוכים מאוד, נראה שהם גדלו משמעותית. שלום, מעבר ליחסיו המצוינים עם החרדים ועם רבים בסיעת הליכוד, גם פותר כמה בעיות פוליטיות: הוא מחזיק בשלושה תיקים, הנגב והגליל, התשתיות ושיתוף הפעולה האזורי. עזיבתו תפנה כמה תיקים לחברי כנסת ממורמרים בליכוד ותשקיט עבור נתניהו את הגיזרה הסיעתית.

      שנית, הוא יפנה את מקומו בכנסת. ליברמן כבר נערך לזה, ומייעד את הבא בתור בכנסת, כרמל שאמה, לשגריר ב-OECD. במצב כזה, שני הבאים בתור ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת יהיו חברי ישראל ביתנו, מה שיגדיל את היחס בין הסיעות לטובתו ישראל ביתנו, מ-20 חברים לליכוד ו-11 לישראל ביתנו ל- 19:12. אם יפרוש במהלך הקדנציה חבר נוסף מהליכוד, ייכנס חבר נוסף מישראל ביתנו והיחס ישתנה ל-13:18. בקיצור, ליברמן לא צפוי לפי שעה להערים קשיים על מועמדותו של שלום. מי שלא מוותר וממשיך לעבוד במרץ, למרות שלא יקבל גיבוי מנתניהו וליברמן, הוא רובי ריבלין שמשוכנע כי בהצבעה חשאית מאחורי פרגוד סיכויו לא רעים. אל מול כל אלה עומד פואד, שמחכך ידיו בהנאה. הפיצול בימין יכול לשרת אותו ולשלוח אותו לבית הנשיא. ריבוי המועמדים הפוטנציאלים בימין מעניין, שכן בשנים האחרונות דווקא השמאל היה זה שהרבה להתפצל להמון סיעות ורסיסי סיעות מול הימין שנותר מאוחד. האם הפעם זה יהיה הפוך?

      למה לימור לבנת נקלעה לריב עם חברתה לסיעה?

      אגב, לא רק ליברמן מחכה למקום שיתפנה בסיעת הליכוד. גם חברת הכנסת גילה גמליאל, טוענים גורמים בליכוד, ממתינה לעזיבתה של שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, על מנת להחליף אותה. אלא שבינתיים לבנת לא הולכת לשום מקום, ויחסי השתיים הולכים ומידרדרים. השבוע הגיעה השרה לוועדת החינוך, במסגרת דיון על הצעת חוק ממשלתית הנוגעת למרכזי הספורט, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה ונתמכת על ידי ראש הממשלה. ההתנגשות בין השתיים הייתה אחד המאורעות הלא אסתטיים שנראו במשכן בזמן האחרון.

      גמליאל הטיחה בלבנת שהיא "מבזבזת את הזמן היקר של חברי הועדה", ולבנת השיבה לה כי היא "משוחררת וממש לא חייבת להישאר". גמליאל לא נותרה חייבת: "את עושה פה עוולות לנגב ולגליל, הדבר היחיד שיש עוד איזה זיק של תקווה לעיניים של האנשים האלה, את רוצה להרוס לה". לבנת השיבה: "גילה, גילה, גילה - דברי בזמנך". וגמליאל שוב לא נותרה חייבת: "לחבר כנסת מותר להעיר הערות ביניים, להזכיר לך. לא כמו המנכ"ל שלך שלא נותן לך לדבר כל חמש דקות". וכך זה נמשך דקות ארוכות מול העיניים הנדהמות של הנוכחים.

      "אין לי שום מתח מולה", אמרה בהמשך לתקרית חברת הכנסת גמליאל, "הנושא הוא נושא עקרוני". לדבריה, "יש הסכמה רחבה כולל של יו"ר הוועדה שההצעה פוגעת באוכלוסיות חלשות, וברגע שהשרה מגיעה עם דוח מבקר משנת 1988. אני וחבריי מנסים לקבל כאן תשובות, אבל יש כאן מניעים מעבר, שצריך לקבל עליהם תשובות. היום קבוצות הספורט יכולות לבחור אם לקבל מימון מהספורטוטו או ממרכזי הספורט. היא רוצה שהם לא יקבלו כסף מהמרכזים ישירות, דבר שיפגע בעיקר בקבוצות הקטנות שבאות מהנגב והגליל".

      מה עשתה ח"כית עם כד סוכריות גומי במשכן?

      העוברים ושבים בכנסת לא הבינו מדוע עליזה לביא מסתובבת במשכן עם כד זכוכית ענק מלא נחשי גומי וסוכריות. בירור קצר העלה כי חברת הכנסת מיש עתיד לא נערכת לטיול שנתי, אלא כי באותו היום הגיע תורה לערוך סקירה לחברי הכנסת של הסיעה על פעילותה הפרלמנטרית. "קוראים לי דודה סוכריות", הסבירה תוך הצגת מסמך מהאחיינים שמאשר זאת. אווירת תנועת נוער במיטבה. ואם כבר הזכרנו את סיעת יש עתיד, אירוע מביך התרחש בשבוע שעבר, כאשר חברי הכנסת התכנסו בבית המפלגה לתדרוך בנושא המדיני. אחת מחברות הכנסת, שלא ננקוב בשמה, כבר הגיעה לאזור אך החליטה לעזוב - לא לפני שעידכנה על כך בקבוצת הווטסאפ הסיעתית, כיוון שלטענתה לא מצאה חניה. מחויבות פרלמנטרית במיטבה.

      דובוני גומי (ShutterStock)
      "קוראים לי דודה סוכריות" (צילום: ShutterStock)