פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נישואים אזרחיים בדלת האחורית?

      האם חוק "חיים משותפים" שמקדם משרד המשפטים ייתן נוק-אאוט לנישואים הדתיים? ד"ר יצחק כהן סבור שגם ללא ההכרה הרשמית בזוגיות כ"נישואים", יש כאן תחרות רצינית לרבנות

      לפני כחודש התפרסם תזכיר חוק "חיים משותפים", שהוכן במשרד המשפטים. בפשטות, החוק מציע כי בני זוג המבקשים למסד חיי זוגיות יפנו לרשם הממונה על המרשם לחיים משותפים והוא ירשום אותם כבני זוג לחיים משותפים. מכאן ואילך הם ייחשבו כזוג נשוי מול כל רשויות המדינה. אם יחליטו על סוף דרכם הזוגית, עליהם לפנות חזרה לרשם. הוא ימחק אותם מהמרשם, והם יירשמו כפנויים. החוק המוצע מבטל את חוק "ברית הזוגיות" לחסרי דת, שנחקק אך לפני כשלוש שנים, ובא תחתיו.

      תחליפי הנישואים הקיימים היום (מוסד ה"ידועים בציבור" והנישואים האזרחיים בחו"ל) זכו אמנם לפריחה רבתי בשנים האחרונות. ככל שהדין הדתי, ושליחיו עלי ארץ (רושמי הנישואים ובתי הדין), החמירו את שלבי היצירה והפירוק של הזוגיות, כך תחליפי נישואים אלו הלכו וזכו להכרה. דא עקא, הכרה זו מוגבלת היא: ידועים בציבור צריכים להוכיח בפני רשויות המדינה את מעמדם זה, ולא נטל קל הוא. גם מי שנישאו צריכים לפנות לבית הדין הרבני כדי להתגרש. החוק המוצע פותר זאת: הסדרת הזוגיות היא רשמית בחוק באמצעות הרשם, ובני הזוג לא יעברו דרך הרבנות, לא בשלב יצירת הזוגיות ולא בפירוקה.

      על סף שינוי עמוק בדפוסי החברה הישראלית?

      החוק הזה, אם יאושר בכנסת, נושא בכנפיו בשורה לאלו שאינם יכולים להינשא ברבנות (כהן וגרושה, יהודי ולא יהודייה ובני זוג חד-מיניים). תושבים אלו, הזכאים למכלול הזכויות כשאר תושביה ואזרחיה של המדינה, נאלצים לכתת רגליהם למדינה זרה כדי להסדיר את זוגיותם במסגרת רשמית כלשהי. מעתה, הם יפנו לרשם בישראל, כחבריהם הסרים (תרתי משמע) למוסדות הרבנות. מלבד זאת, החוק מסדיר את חיי הזוגיות של קבוצה רחבה יותר, אולי הגדולה במדינה, היא "הידועים בציבור" - בני זוג החיים כבעל ואישה ומקיימים משק בית משותף.

      אבל לא הכול כל כך פשוט. כמה וכמה אתגרים עומדים בפני החוק הזה. אחד הבולטים הוא זה: האם מודל החיים המשותפים ייחשב כנישואים כדת משה וישראל, אף בעל כורחם של בני הזוג? אם אכן כך, מה משמעות תהא לביטול ההתקשרות על ידי הרשם? האם הרבנות תכיר בפירוק אזרחי זה ובני הזוג ייחשבו כפנויים לצורך נישואים עתידיים, שלהם ושל צאצאיהם? ואם לא תכיר, האם יהיה זה מטעמים הלכתיים גרידא, או שמא גם מטעמים שבמדיניות מתוך החשש לאיבוד הבכורה?

      אתגר נוסף: מה יהיה הדין המהותי שיחול על בני הזוג, למשל - באילו עילות תפורק הזוגיות? האם "נגמרה לי האהבה" מצד אחד מבני הזוג תזכהו בביטול הזוגיות? האם הדין הדתי הוא שיחול במזונות בן הזוג ובמזונות הילדים, כמקובל היום? אתגר שלישי: מהו היחס בין המודל המוצע למודלים האזרחיים הקיימים? האם הוא יחליפם, יחלישם, או יתקיים לצדם? מה יהיה דינם של בני זוג שלא יפנו לרשם? ייתכן שהחוק בוחר שלא להיכנס לסוגיות חשובות אלו כדי לא למשוך את חציהם של מצדדי המצב הקיים. על כל פנים, בכך נמנעת מהציבור מלוא המשמעות של הסדרת הזוגיות לפי המודל המוצע.

      יש בהחלט דרכים להתמודד עם האתגרים העתידיים: צמצום החוק לקבוצות אוכלוסייה שלגביהן לא תתעורר שאלת הנישואים כהלכה; מנגד, הרחבת החוק לכלל האוכלוסייה תוך שילובם של תנאים בטקס בפני הרשם שימזערו את הסיכוי לראות טקס זה וחיי האישות בעקבותיו כנישואים; היוועצות עם מוסדות הרבנות בעניין זה; יישור קו עם המגמות החדשות בפסיקה ובחקיקה כמו למשל מזונות ילדים לפי נוסחה אזרחית, חובת הגשה בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה, ועוד.

      אין ספק שחוק זה עשוי להביא לשינוי עמוק בדפוסי החברה הישראלית. הוא ממסד למעשה נישואים אזרחיים בישראל ועומד בתווך בין האופי היהודי של המדינה לבין האופי הדמוקרטי-ליברלי שלה. אמנם כיום הוא פונה לציבור קטן של "פסולי חיתון", אך הוא פונה גם לציבור גדול יותר, ציבור הידועים בציבור, ומציע להם מסגרת רשמית להסדרת הזוגיות שלהם. לא בזה ולא בזה יש כדי לטלטל את החברה הישראלית, בהנחה וחשש הנישואים ירד מהפרק. השינוי המשמעותי יהיה אם החוק יהפוך ברבות הימים למסגרת תחליפית מתחרה לנישואים כדת משה וישראל.

      הרב ד"ר יצחק כהן הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו