פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק חופש המידע: למה קק"ל נותרת במחשכים?

      הקרן הקיימת לישראל מנהלת קרקעות מדינה, החטיבה להתיישבות כפופה למשרד ראש הממשלה, האוניברסיטאות ממומנות ממסים. אז למה אינן נדרשות לחשוף מידע? צפו בדיון ב"חי בכנסת"

      חוק חופש המידע: למה קק"ל נותרת במחשכים?
      מתוך התוכנית "חי בכנסת"

      הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) מחזיקה בנכסים בשווי מיליארדי שקלים ומנהלת תקציב שנתי של מאות מיליוני שקלים. היא מעורבת באופן מעמיק בניהול קרקעות המדינה, משפיעה על תקציב רשות מקרקעי ישראל וממלאת תפקידים ציבוריים כאילו הייתה מוסד מדינתי לכל דבר. אם כן, מדוע אין אזרחי המדינה רשאים להחשיף למסמכים ולנהלים של קק"ל, כפי שנעשה בכל רשות ציבורית אחרת? על הבעיה הזו שוחחנו עם מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, בפינה הקבועה של "חי בכנסת".

      "חוק חופש המידע חל על 600 גופים - משרדי ממשל, רשויות מקומיות, יחידות סמך", מסבירה וינוגרד. "אבל יש המון גופים שעושים תפקיד ציבורי לחלוטין או נהנים ממימון ציבורי ולמעשה החוק לא חל עליהם". חלק מגופים אלו כפופים לחלוטין למדינה ומיישמים את מדיניות הממשלה בשטח. כך הוא המקרה עם החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית, זרוע ביצועית של הממשלה האחראית, בין היתר, לבניית התנחלויות. "החטיבה היא חלק אינטגרלי מרשויות המדינה, ממומנת באופן מלא וכפופה למשרד ראש הממשלה. ובכל זאת עליה לא החילו את החוק", אומרת וינוגרד.

      חי בכנסת | לבנת: "לבני לא צריכה לחלק ציונים לשרים"

      האוניברסיטה העברית ירושלים, דצמבר 2011 (יח"צ , עומר מירון)
      האוניברסיטאות ממשיכות להסתיר מידע על הטרדות מיניות ואינן כפופות לחוק חופש המידע (צילום ארכיון: עומר מירון)

      לא רק גופים שעוסקים בקרקעות. דוגמא בולטת נוספת היא מוסדות ההשכלה הגבוהה, שנכון להיום לא חלים עליהם אותם תקנות לחופש המידע. "עד לפני מספר שנים החוק לא חל על האוניברסטאות בכלל. בעקבות שינוי חקיקה ראשוני החוק חל רק על ניהול העניינים הכספיים שלהן, ולאחרונה הוגשה הצעת חוק שמבקשת להחיל את החוק באופן מלא על אוניברסיטאות, למעט נושאים שעשויים לפגוע בחופש האקדמי", אמרה וינוגרד. כך מוסתרים מסמכים ונהלים הנוגעים להטרדות מיניות באקדמיה, שכיחותן ואופן טיפולן באוניברסיטאות, "זה ממחיש את הבעייתיות בכך שעל גוף כזה לא חל חוק חופש המידע".

      מה נזכה לראות אם יוכללו גופים אלו לחוק חופש המידע? למעשה, אין לדעת. "ברגע שגוף חסום פתאום נפתח לגמרי, אתה לא מבין את כמות השאלות שאתה יכול לשאול". "היום זה אולי טריוויאלי לנו, אבל ב-1998 כשנחקק החוק, לא היה זה ברור שכל הגופים יהפכו פתאום שקופים. הכניסו את מה שהוא ברור ומקובל ברוב מדינות העולם, וככל שעובר הזמן זה מתפתח". ואכן, רק לאחרונה נכנסו התאגדויות הספורט לרשימת הרשויות הציבוריות המחויבות בחופש מידע, וגם במקרה של קק"ל הכריזה לא מכבר שרת המשפטים ציפי לבני כי תדרוש לחייב אותו לביקורת ציבורית.

      עם זאת, יש מקרים שבהם התנועה לחופש המידע מתקשה לזכות בתמיכה להרחבת החוק, וכך זה עם המפלגות הפוליטית. "לקראת הבחירות גילינו שיש מפלגות שבכלל לא שמות את המצעים שלהם על אתרי האינטרנט, וכך גם על ניהול העניינים הכספיים של המפלגות. לא הצלחנו לקדם את זה, כי פה מעורבים גם שיקולים פוליטיים".

      עוד בתכנית הפוליטית השבועית של וואלה!, "חי בכנסת", הופיעו שורה של חברה כנסת ושרים, בהם שרת התרבות והספורט לימור לבנת (הליכוד), חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) וחבר הכנסת אילן גילאון (מרצ). לצפייה במשדר המלא