כשמדברים עם האמריקנים על שחרורו של פולארד מקבלים תשובות נחרצות שלפיהן שמדובר בעניין פנימי אמריקני, וכי אזרח שריגל לטובת מדינה זרה צריך להיענש בחומרה. לדבריהם, זה היה משגה להפעיל סוכן שיעמיד את דימויה של הקהילה היהודית בספק והותרת פולארד בכלאו נובעת מהצורך להרתיע את היהודים המשולבים היטב בממסד האימפריאלי ממעשה דומה. בשביל הישראלים, שחרור פולארד הוא כיום עניין ערכי הנוגע למסורת "פדיון השבויים" היהודית העתיקה. כשישוחרר, יאמצוהו כאזרח וכקורבן של שגיאה שבה הודו בגלוי. הממסד האמריקני מתעלם מכאב זה בברוטליות ביודעו שפולארד לא סיכן את אמריקה אלא חטא בסיוע לישראל, בעלת ברית ושותפת סוד לטמירים שבסודותיה, במלחמתה בטרור. פולארד לא ישוחרר ולו דקה קודם למועד. מנגד, מוכנים האמריקנים, תוך כדי התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל, לשחרר רוצחים פלסטינים שכלאה, שיהפכו עם שחרורם למודל חיקוי לאבו מאזן ולפעילי הטרור נוספים.
עצוב, אבל מאז מאסר פולארד שיחררו האמריקנים מרגלים שדווקא הזיקו לביטחונם. דווקא הם, הטוענים שמדובר ב"עניין פנימי", דורשים עתה מישראל לשחרר טרוריסטים שרצחו אזרחים ישראלים, וזאת במסגרת תכנית שלום הזויה. אין ספק שגם לאמריקנים ברור כי מדובר בצעד הרסני, עמוק בענייניה הפנימיים של ישראל, המרפה ידי אזרחיה ומעודד את הטרור הפלסטיני והאיסלאמי.
בינתיים, כמאמר המשל הערבי, "הוסיפו האמריקנים מים לבוץ". בסיועו של המדליף האמריקני סנאודן התברר לכל כי דווקא האמריקנים, החרדים "לענייניהם הפנימיים", בוחשים ב"ציפורניים לא גזורות" בעניינינו הפנימיים, ומנגנוני המודיעין שלהם עוסקים לא מכבר בכיסוי מודיעיני של מנהיגים ושל יעדים ביטחוניים וחברתיים של ישראל באמצעות סוכנים ומערכות אלקטרוניות. מי שהופתע מהצביעות, שיקום.
המוטיבציה המוגברת של האמריקנים סביב "הבעיה הפלסטינית" מצטיירת כתמוהה בעיקר על רקע החולשה האמריקנית בסוגיות ליבה במזרח התיכון וקריסת האמון בינם לבין מדינות ערב. "החורף הערבי" הבהיר לכולם, גם לאמריקנים, כי "הבעיה הפלסטינית" אינה מצויה אפילו בשולי ההתעניינות באזורנו המדמם שפליטים אמיתיים נמקים בו במיליונים. מניעיו העלומים של הלחץ האמריקני והאירופי על ישראל שלא לבנות בהתנחלויות, שנועדו ממילא להיכלל בהסדר השלום, ומנגד לשחרר רוצחים ולשלם באינטרסים ישראליים קיומיים תמורת "חזון השלום" הדמיוני הזה, מעוררים חשד ורתיעה.
תמיכת ארה"ב בבקשת אבו מאזן לשחרר אסירים ביטחוניים אזרחי ישראל, הביאו את הדו?פרצופיות לשיא. כידוע, המנהיג הפלסטיני אינו מוכן להכיר בישראל כמדינה יהודית בשל טיעון "המיעוט הערבי" שבה. הוא מתיימר לייצג בצורה דווקאית את המיעוט הערבי בישראל כחלק מאי הכרתו בריבונותה. לפיכך המעורבות האמריקנית גם בעניין פנימי ישראלי זה היא אביהן הממזר של הצביעות ושל ההתחסדות. אדרבה, יתחייבו האסירים הביטחוניים אזרחי ישראל שלחמו כנגדה בכתב, כי אבו מאזן אכן מייצגם וישוחררו לאלתר כפלסטינים גאים למדינתם.
ג'ון קרי הולך ובא ובינתיים נכחדות הקהילות הנוצריות במזה"ת וכנסיותיהן נשרפות. פולארד היהודי מתענה תחת הנשר האימפריאלי הרומי שאימצה אמריקה. אם ממדיניותו "הנבונה" של המערב ימשיך המצב להידרדר, ישמש כנראה האפיפיור הצפוי לבקר באזורנו כנוצרי האחרון במזה"ת. או אז אפשר יהיה להתרכז טוב יותר ביהודים...