במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות, פרנסואה הולנד השמיע טיעונים בעד זכותם של הזוגות החד-מיניים להינשא ולאמץ ילדים. אחרי שנבחר לנשיא במאי 2012, ממשלתו הניחה את הצעת החוק marriage pour tous ("נישואים לכל"). מיד קמה מחאה, בכל מחוזות הארץ, ומאות אלפי מפגינים זרמו לרחובות.
הסלוגן הפופולרי ביותר היה "אמא ואבא, מה תינוק צריך יותר מזה". המפגינים הביעו חרדה שהחוק יערער על מושג המשפחה - המוסר העקרוני שנטוע עמוק בלבה של המסורת הצרפתית. אך למעשה, החוק היה יותר סמל מאשר נקודת מפנה: החברה הצרפתית החלה את השינוי כבר לפני שנים, כאשר המודעות לקהילה ההומו-לסבית זכתה לביטויי תמיכה.
ב-1999, אושר בפרלמנט החוק לאיחוד אזרחי (PACS), ולהומוסקסואלים ניתנה האפשרות לקבל את אותן הזכויות כמו זוגות הטרוסקסואלים, אך ללא הזכות לירושה ולאימוץ. חוק הנישואים החדש, אפוא, היה רק המשך של התהליך האיטי הזה, בדרך לשוויון ולסובלנות; החברה הרי לא תסבול מזעזועים אם בני זוג מאותו המין יקבלו את הזכות להתחתן ולאמץ. החשש שמביעים המפגינים הוא לגיטימי, אך מוגזם.
את ההפגנות שליוו את אישור החוק ליבה ז'אן פרנסואה קופה, מנהיג מפלגת האופוזיציה הימנית. הוא קרא לכל מי שאינו מסכים עם המדיניות של הנשיא הולנד להצטרף למחאה, כדי לצבור כוח לקראת הבחירות המקומיות ב-2014. את היקף המחאה ניתן להסביר גם בעוצמתה של הכנסייה הקתולית בצרפת, ובפרט באזורים הכפריים, משם שוגרו לפריז אוטובוסים גדושים במפגינים. גם המובטלים צורפו להפגנות, "כדי להגיד לנשיא שיש דברים יותר חשובים להתעסק בהם".
ניתן להבין את החשש הגדול שמקונן בלבם של המפגינים; זהו החשש מהתמודדות עם נושא מורכב כמו נישואים. אבל אין דבר שמצדיק פעולות קיצוניות כדי להפגין את חוסר ההסכמה הזה. בעיקר, זכור המקרה של פעיל הימין שהתאבד בקתדרלת נוטרדאם בשם מחאתו. האם באמת שווה למות כדי למנוע מאוהבים לממש את איחודם?
כפי שהייתה התנגדות איתנה לביטול העבדות, כך הייתה קולנית גם הדרישה שלא לתת זכות הצבעה לנשים. אך עם קצת תובנה, יהיה זה בלתי אפשרי לחזור כעת אחורנית: נישואים של בני אותו המין הם רק עוד אבן לדגל מעליה, בדרך הארוכה לשוויון. וצרפת, כמדינת שחרטה את השוויון על דגלה, חייבת לכבד את הערך הזה.
אחרי 30 שנה במפלגה הסוציאליסטית, פרנסואה הולנד הגיח מהאפלה ונקלע במקרה לתפקיד נשיא צרפת. הוא נבחר במאי 2012 והבטיח רווחה להמונים ושוויון זכויות. בחודש אפריל השנה, אישר הפרלמנט את חוק הנישואים הגאים. בסקרים, מעמדו של הולנד נמצא בשפל חסר תקדים וממשיך לצנוח.
*סבסטיאן רוסו, מתגורר בפריז. סטודנט במכון למדע המדינה (סיאנס פו). בן 19.