היית אוהב אותי אם הייתי סתם עוד גופה?

כפקיסטנית, אני מוצאת את עצמי מלאה בשאלות לגבי סיפורה של מלאלה יוספזאי. תוך כדי שאני מנסה להבין מהן העמדות שלי בנושא, יש כמה דברים שאני בטוחה בהם.

כמי שיצאה לחו"ל לצורך לימודים, אני יודעת עד כמה סיפורה של מלאלה יצר באזז תקשורתי עצום. לפתע, ילדה שנלחמה על זכויותיה הפכה לסלבריטי. מה זה עושה לה? אני גם יודעת, שמלאלה איננה יוצאת דופן: נכון, היא אמיצה בצורה יוצאת-דופן. היא ילדה שלחמה וסבלה, ועדיין עשתה זאת בכל-כך הרבה חן. אך תהיה זו טעות לשכוח כי הרבה מההתנגדות הבלתי-מתפשרת שלה, הכתה בלבבות הקהל ברחבי העולם בזכות התמיכה שהעניק לה אביה.

במקום כמו פקיסטן, פטריארכיה היא ללא ספק הנורמה. לא משנה כמה חזק כוח הרצון של מלאלה, ולא משנה כמה שאפתנית היא תהיה, הרי שלולא ההגנה והגיבוי מאביה, היא לא הייתה מסוגלת להגיע רחוק כמו שהגיעה בעבודת ההסברה שלה.

הסיפור של מלאלה מעורר השראה באותה מידה שהוא מצמרר. ועדיין, אני מוצאת את עצמי מגנה על האיסלאם מפני מי שמאמינים שהייתה זו הדת – ולא האמונות של קבוצה מצומצמת – ששמה את מלאלאה על המוקד. כעת, אפילו נהיה פשוט יותר לסתור את האמונות שמניעות את הטליבאן, בעזרת כתבי הקודש המוסלמים.

המילים הראשונות בקוראן שקיבל הנביא מוחמד מתחילות בציווי איקרא" – "קרא" בערבית. כיצד דת, המבוססת על עקרונות של חינוך, מפלה נשים, ומונעת מהן את הזכות הבסיסית הזו? בהצבעה העיקשת על הסיפור של מלאלה, העולם פוגע בכל הנשים האמיצות שעדיין נלחמות על הנושאים האלה בשטח.

נשים מבוגרות בהרבה ממלאלה, הקדישו את חייהן להפוך את החינוך לזכות בסיסית עבור בנים ולבנות, על בסיס שווה, ובכל רחבי המדינה. מדוע, מתוך כל הנשים האלה, דווקא מלאלה זכתה לסימפטיה מהעולם?

שאלה אחרת, שכבר נשאלה בעבר אך עדיין מציקה לי, אולי תוביל אותנו להבנה טובה יותר: האם מלאלה הייתה זוכה לאותה הכרה - והאם הייתה מקבלת את הבמה שקיבלה - לו הייתה קורבן לתקיפת מל"ט, במקום קורבן של הטליבאן? סיפורה של הנערה נבילה, שבאה לוושינגטון כדי להביא צדק למשפחתה שנספתה בתקיפת טילים, מוכיח שלא.

מלאלה יוספזאי נורתה בחודש אוקטובר 2012 על ידי אנשי טליבאן. עוד קודם לכן, הנערה הפקיסטנית בת ה-14 הובילה קמפיין נגד ההקצנה הדתית שכפו אנשי הארגון על תושבי העיירה שבה התגוררה. היא החלימה בתום אשפוז בבריטניה וזכתה בפרס סחרוב. שמה עלה השנה כמועמדת לפרס נובל לשלום.

*זינב סעיד, סטודנטית תושבת לאהור, העיר השנייה בגודלה בפקיסטן. בת 21.