בהינתן רמת התמיכה הציבורית שלה זוכה רה"מ בנימין נתניהו, עליו להתוות עכשיו מדיניות אסטרטגית ממשלתית ברורה, בייחוד בכל הקשור להתנחלויות. בעומדו בראשות קואליציה ממשלתית המורכבת מקבוצות מנוגדות - ובייחוד הפלגים השונים בליכוד - הוא נמנע עד כה מניסיון להגיע להישג שכזה. זאת ועוד, נתניהו ניצב בפני לחצים בלתי פוסקים מצד האמריקנים והאירופאים. הוא מאוים לא פעם על ידי התקשורת העוינת, ומופחד באופן מופרז על ידי סקרים הפכפכים. שילוב הגורמים הללו הסיט אותו לעיתים קרובות ממסלולו והוביל לשיתוק ולמדיניות מזגזגת, התורמים למאמצי יריבינו ומבלבלים את ידידינו. נושא הבנייה בהתנחלויות, שלגביו יש מחלוקות עמוקות ולגיטימיות בתוך ישראל, הוא התחום הבעייתי ביותר.
נתניהו מרגיע את הגורמים מימין כי ימשיך לאשר בנייה בהתנחלויות. אך בתגובה ללחץ האמריקני, הבנייה בהתנחלויות מוקפאת הלכה למעשה בתקופה האחרונה. העולם כולו מובל ללקות באשליה, שלפיה ההתנחלויות הן המכשול העיקרי העומד בפני השלום. מעבר לכך שהיא מציגה את ישראל כבלתי מתפקדת וערמומית, המדיניות הסותרת שלנו מאפשרת לאויבינו לערפל את ההבחנה בין בנייה בגושי ההתנחלויות המרכזיים ובמזרח ירושלים - אשר תמיד יהיו חלק מישראל - לבין המאחזים המבודדים וההתנחלויות הנמצאות באזורים המאוכלסים ברובם בערבים.
על נתניהו לשקול פירוק הממשלה
אויבינו מנצלים את הבלבול כדי לשכנע חלק גדול מן העולם לגנות כל בנייה מעבר לקו הירוק ככזאת שאינה חוקית, אפילו כאשר מדובר בפרבריה היהודיים של מזרח ירושלים. הם ממנפים זאת הלאה ומשתמשים בכך כאמת מידה להגדרת גבולותינו העתידיים ככאלו המוגבלים לקו הירוק בתוספת שינויים מזעריים, וזאת ללא התייחסויות לגבולות הניתנים להגנה.
על נתניהו לנצל את ההזדמנות ולפתח אסטרטגיה ארוכת טווח בשיתוף מנהיגי הקואליציה שלו. עליהם להתחייב להגברת הבנייה באותם אזורים שמעבר לקו הירוק, אשר יישמרו ללא ספק בידיה של ישראל. עם זאת, בהתנחלויות מבודדות, שנמצאות באזורים המיושבים ברוב ערבי, יש לשמר את הסטטוס?קוו בכל הקשור להרחבה.
גם אלו התומכים באופן גלוי בכל היבטי מפעל ההתנחלויות ובזכותם הלגיטימית של היהודים לחיות בכל חלקי ארץ ישראל, מוכרחים להכיר בכך שהגיע הזמן להחלטות קשות על מנת להגן על האינטרסים הביטחוניים של האומה. התעקשות על גישות מקסימליסטיות במצב שכזה עלולה לאיים על ביטחון הליבה ועל נושאים חיוניים אחרים, שבמסגרתם מופעל עלינו לחץ לבצע ויתורים נוספים. באופן מיוחד, מדובר במאמצים לכפות עלינו את קווי שביתת הנשק מ?1949 עם שינויים מינוריים, ובתוך כך חלוקת ירושלים.
למרבה הצער, האמריקנים ממשיכים להתבסס על ההנחה השגויה, שלפיה יש פרטנר פלסטיני לשלום. הם מפעילים עלינו לחץ לביצוע ויתורים בלתי מציאותיים נוספים שיערערו את ביטחוננו. אם השיחות תיכשלנה, נהפוך למפסידים במשחק ההאשמות ואנו עלולים לעמוד מול השלכות הרסניות. אין לזלזל בעוצמתם של יריבינו. תנועת החרם והסנקציות הגיעה להתקדמות מאסיבית באירופה, והיא עושה כברת דרך בקרב הליברלים ובאקדמיה בארה"ב. אויבינו נחושים לשעתק את החרם שהופעל נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, ולהוריד את ישראל על ברכיה.
לנתניהו אין מתחרה פוליטי אמיתי. על כן הוא נמצא בעמדה להפעלת לחץ על שותפי הקואליציה שלו ועל הניצים השולטים בליכוד לפעול יחד למען האינטרס הלאומי, כדי לעצב מכנים משותפים להשגת מדיניות אסטרטגית כוללת שתאפשר לנו להתעמת עם הלחצים הבינלאומיים. אם האידיאולוגים הקיצוניים מימין או משמאל לא יהיו מוכנים להגיע לקונצנזוס בנושאים אלו, על נתניהו לשקול את פירוק הממשלה והקמת קואליציה חדשה תחתיה. הוא יזכה לתמיכתם הנלהבת של הרוב המוחץ של הישראלים.