אובמה לא מאמין בשרירים

ברק אובמה הודה בתחילת החודש בוושינגטון, בפורום סבן, כי יש רק 50 אחוזי סיכוי להצלחה בהסכם עם איראן בסוגיית הגרעין. דווקא בגלל זה הוא צריך להבין (אבל הוא לא) את יוזמתם של 26 סנטורים, רפובליקנים ודמוקרטים, שהציגו בימים האחרונים הצעת חוק המאיימת להטיל סנקציות חדשות על איראן במידה שזו תפר את תנאי הסכם הביניים שנחתם בז'נבה, או במידה שלא יושג הסכם סופי בין הצדדים בתוך שנה. כולם מסכימים כי רק הסנקציות הביאו את איראן לוויתורים (יחסיים). הקונגרס מאמין כי עם איראן יש להמשיך בלחץ. מישהו באמת חושב אחרת?

הסנטורים הסבירו כי אינם מתכוונים לטרפד את הערוץ הדיפלומטי, אלא להפגין שרירים מול האיראנים אם אלה יחפשו להתחכם (ולא נופתע אם כך יקרה). אלא שהממשל בוושינגטון לא מאמין בשרירים, ומאיים להטיל וטו על הסנקציות החדשות. הממשל למעשה רוצה לנטרל בשיחות את הקונגרס. בסוריה ביקש אובאמה את התערבות גבעת הקפיטול כדי להימנע ממתקפה. בסוגיה האיראנית אנחנו רואים בדיוק את ההפך.

גם הפעם אובמה לא מפגין קוהרנטיות: האם לקונגרס יש או אין תפקיד במדיניות חוץ? פעם הוא חושב שכן, ופעם הוא חושב אחרת. יש המסבירים את האיום של הממשל בוושינגטון בהודעת שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, שאמר בראיון למגזין "טיים" כי אם חוק כזה יעבור בגבעת הקפיטול, ההסכם בין איראן למעצמות "מת". איראן הבינה שיש לה היכולת להכתיב את הקצב ואפילו את התנאים. זה התגלה בז'נבה וכנראה לא עתיד להשתנות בקרוב. במציאות כזאת, שר החוץ האיראני יכול אפילו להתגרות במערב ולהודיע שאיראן יכולה להפר את ההסכם ולהעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים בתוך 24 שעות אם המערב ינקוט צעדים שמבחינתה אינם ראויים. הנשיא אובמה יוצא לחופשת סוף השנה בהוואי. נאחל לו חופשה נעימה גם מאיראן.