בזרועה יש "מלחמת אחים", מאבק של ממש בין קבוצת חרדים קטנה לבין חברים מהמושב. זה התחיל בקטן, בגלל ישיבת תלמוד תורה שנפתחה במבנה השייך לאגודה המקומית בניגוד גמור להחלטת האגודה - והתפשט לעימותים מילוליים סביב מקווה הטהרה במושב, לשם הוכנס גנרטור, שעורר את זעמן של נשות היישוב ושל תושבים המתגוררים בסמיכות.
עוד בנושא יהדות
דעה: מוטי אלון הוא אולי עבריין, אבל עדיין רב
כליזמרים זה לא רק דוסים ושואה
כנס נגד הגיוס: נגיב כאדם שמבקשים לפגוע בחייו
כיבוש הנגב במלחמת השחרור, הגדיל משמעותית את משאבי הקרקע הבלתי מנוצלים - ובשנים שאחריה, הוקמו חבלי התיישבות לרוחבו. אחד האזורים האלה, התפתח באיזור "עוטף רוחמה" וקרבתו לקיבוץ שובל זיכתה את שרשרת הישובים בשמות מספריים. כך נולדו שובל שתיים, שובל שלוש ואחרים. מרביתם, אגב, הוקמו בידי "הפועל המזרחי". זרועה קיבל את המספר אחת עשרה, עד שחבריו שינו את שמו.
במשך 53 שנות קיומו, היה המושב מאופיין במשקים חקלאיים בסביבה ציורית שקטה, עד שקבוצת חרדים-ליטאים נכנסה לבית הכנסת הישן של המושב, ששוקם בזכות תרומת משפחת אלבז המקומית לזכר נשמת אם המשפחה. "הם היו בישיבת הנגב ובנסיבות שונות נאלצו לעזוב והגיעו לכאן", סיפר רפי ג'רבי, חבר המושב, "הדבר נעשה על דעת משפחת אלבז אבל שלא בידיעת כלל החברים. כשגילינו את זה, הם כבר היו כאן. מאז 2006 הם פועלים בניגוד להחלטת האגודה".
יושב ראש האסיפה של האגודה, יהודה אוחיון, הציג בחודש מאי לדיון את סעיף מספר 4: אישור האגודה להקמת ישיבה והשכרת מבני ציבור. 96 חברים היו באסיפה. 33 תמכו. שניים נמנעו. 61 התנגדו. ההצעה לא התקבלה. אלא שהאברכים לא עזבו, להפך. תושב המקום, המכונה בפיהם הרב ברוורמן, הסדיר להם אפשרות לשכור במקום יחידות דיור שהתפנו ומרכז המושב הפך להיות התנחלות חרדית.
ליוני קפח, תושב זרועה, יש במחשב 5.7 ג'יגה בייט של מסמכים שונים, הקשורים להתנהלות הפרת ההחלטה של האגודה. הנה למשל הסכם שלא הובא לידיעת התושבים והוא מכונה "הסכם סודי". אותו הסכם הוא זה שלמעשה מכיל את אישור הקמת הישיבה שהוסתר מעיני הציבור. חתום עליו עורך הדין בועז עמיר מצד האגודה ועורך הדין עמרם מליץ כנציג הישיבה: "המושב הסכים להשיב למנהל מקרקעי ישראל 50 דונם קרקע חקלאית, מתוך הקרקע העודפת המוחזקת בידו הנמצאת בסמוך לאזור התעשיה מבועים. המושב יעשה ככל שביכולתו כדי שהמקרקעין יוחכרו לישיבה", נאמר בהסכם. סעיף נוסף קובע כי הישיבה תתרום או תדאג לתרומה 450 אלף דולרים למושב בתמורה, - אולם "אף אחד עוד לא ראה את הכסף הזה", טען קפח.
מאבק התושבים בניסיון להוציא את הישיבה מתחום המושב נמשך גם בימים אלו וטענותיהם העיקריות מופנות עתה למשטרה. "יש להם קשרים חזקים שם", סבור אחד התושבים. קפח מציג צו הרחקה, האוסר עליו להתקרב למבנה המקווה. "אתה מבין, כל חיי אני חי כאן ובאים אנשים שנאסר עליהם לשהות במושב וקובעים לי לאן אני רשאי ללכת ולאן אסור לי להתקרב". מהמשטרה נמסר בתגובה, כי נוכח תלונה שנבדקת עתה אצל קצין תלונות הציבור של מרחב נגב, לא ניתן להתייחס לתוכן הדברים.
ביקור במבנה הישיבה, המחיש היטב את טענות התושבים: "אתם לא רשאים להיכנס לכאן", אמרו חבורת "מאבטחים" חרדים שעצרו את קבוצת התושבים מהמושב בפתח. המבנה כולל שני חללים גדולים, שבאחד יושבים תלמידים ולומדים והשני משמש כחדר עזר. מחבר לאורכם מסדרון ארוך וצר שבקצהו שלט המצהיר כי שיפוץ המקום נעשה לעילוי נשמת אמם של בני משפחת אלבז. יש גם שלט שאסור לעשן בכל המבנה. כמו פרוטוקול אסיפת חברי המושב, גם השלט הזה לא זוכה להתייחסות.
במוקד המאבק עתה: גנרטור. אותו ספק כוח לטענת התושבים יוצר מטרד איום. התושבים התלוננו אצל ראש המועצה הדתית של המועצה האזורית שדות נגב, אליה שייך המושב. הם סיפרו כי הוא מרעיש, כי הם חייהם הפכו מטרד וכי המצאותם של התלמידים בשעה שנשים נכנסות למקווה, מפריעה להם. הרב אמנון כהן הבטיח לבדוק, בדק והוציא מכתב: "מצאתי שאין בעיה במקום של הגנרטור וכי הוא לא מפריע לאף אחד", כתב ובכך סתם את הגולל על טענות התושבים.
בזרועה זועמים על הפעולות שנעשו מאחורי גבם, על כך שנכנסו לחייהם מהדלת האחורית ועל כך שהם אינם מצליחים להביא להוצאת הישיבה. באוגוסט האחרון, באסיפת התושבים הוחלט כי המבנה יושב לחזקת האגודה, כי כל השכרת מבנה ציבור בתחום המושב יעשה בהחלטת האגודה וכי הישיבה תוצא מהמקום. כדי לתמוך את טענותיהם, הם מצביעים על כך שבין המעורבים בטיפול בישיבה, נמצאים אנשים בעלי עבר פלילי בעיתי וכבד. אלא שההחלטות התקבלו ברוב המפלג את המושב: 46 תומכים, 40 מתנגדים. התוצאה היא עימותים בלתי פוסקים בין התושבים. בשבוע שעבר החליט ועד המושב, בניגוד לעמדת האספה הכללית, לאפשר את השימוש במבנה עוד חמש שנים.
עורך הדין אלון בר-נס, מייצג את עמדת התלמידים אמר, כי העניין מתברר בבית המשפט ובחקירות משטרה ורק בהם הוא מגיב.