פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמנון, נילחם עבורך על השלום

      במלאות שנה למותו של אמנון ליפקין-שחק, נזכר יעקב פרי בערגה בחברו הטוב. בטור מיוחד לוואלה!, הוא מספר לו מה התרחש כאן בשנה ש"פיספס" - ומבטיח לו להמשיך לקיים את מורשתו

      יעקב פרי ואמנון ליפקין שחק במסיבת יום הולדת של ליפקין-שחק (באדיבות המצולמים)
      יעקב פרי ואמנון ליפקין-שחק (צילום מאלבומו הפרטי של יעקב פרי)

      חלפה לה שנה, אמנון, מאז שנפרדת מעמנו, מטלי, מהילדים, מהנכדים, מהחברים ומעם ישראל כולו. ואתה כל כך חסר!

      בשנה הזו ניסיתי לא פעם לפצח את סוד הקסם האמנוני. את הסיבות שהפכו אותך לאיש גדול כל כך. אני חושב שזה נעוץ באותו שילוב נדיר שנרקם בך; מיזוג נפלא של לוחם וחולם, קברניט אמיץ בשדה הקרב ומצביא נועז בצבא השלום.

      היה בך, באמנון, שילוב של יושר וישירות, אהבת ארץ ואהבת אדם, רגישות, אנושית וקור רוח מבצעי. חוכמה וניסיון ששולבו תמיד בקילוגרמים רבים של צניעות. ואולי מעל כל אלו: ראייה מפוכחת לעתיד שידעה לנקות את רעשי הרקע ולגעת בדיוק במה שחשוב באמת. כל אלו הפכו אותך ליועץ, לאיש סוד ולמורה דרך; רבים כל כך במערכת הפוליטית והצבאית התדפקו על דלתך, בצימאון למילותיך המטילות אור באפלה.

      המצבה שהיה רוצה לראות

      בעודי כותב, חשבתי מה לספר לך, אמנון, על השנה שעברה עלינו בלעדיך. על השינויים שהתחוללו בינתיים במזרח התיכון ובארץ שכל כך אהבת.

      אספר לך שבשנה הזו חזרנו, אחרי קיפאון ארוך מדי, אל שולחן המשא ומתן עם הפלסטינים. לא בטוח שהיית מרוצה מקצב ההתקדמות. היית אומר ומדגיש שזה לא מספיק. שאפשר יותר. שצריך יותר. ואתה צודק אמנון. אפשר וצריך יותר, ואנחנו נעשה יותר, למרות המוקשים הרבים שניצבים בשולי הדרך. למרות הקולות הקיצוניים והמדאיגים שמוסיפים לחרחר מלחמה, גם מהצד שלנו, גם מצד השני. אנחנו לא נוותר ולא נתעייף.

      נאמץ כל כוח ונבקיע כל דרך, כדי להביא לשינוי המציאות באזור, כי אנחנו יודעים, כמו שאתה ידעת, שכשם שאין לנו ארץ אחרת - כך גם אין לנו פתרון אחר. מוטלת עלינו האחריות לנתב את עוז הרוח והכוחות הטמונים בנו כדי לנצח במערכה החשובה מכל: המלחמה על השלום. ואנחנו נמשיך ונתגייס למען המלחמה הזו. בדיוק כמו שהיית מצפה מאיתנו שנעשה.

      אספר שבזמן הזה אנו עמלים על מהפכה גדולה בכל הנוגע לשוויון בנטל הגיוס לצה"ל. אנו עושים זאת כי הרגשנו שהפערים במערך החובות והזכויות בישראל לא יוכלו להימשך, ושיש לעצור במהרה את הכרסום במעמדו של צה"ל ולוודא שכל אחד מבניה ובנותיה של החברה הישראלית נוטל חלק שווה בנשיאתה של אלונקת הביטחון. אני יודע שהנושא הזה בער בך. שמעמדו של צה"ל בחברה הישראלית והשוויון בנטל היו בעיניך חלק בלתי נפרד מהבטחת הביטחון הלאומי.

      כדבריך שלך, בטקס האזכרה ליצחק רבין: "כוחו של צה"ל בהיותו צבא העם, לא רק כור היתוך, אלא חתך של החברה, מראה המשקפת את דמותה על כל מרכיביה, ולא במהופך...". דברים אלו היו ויישארו נר לעשייתנו היומיומית.

      אספר לך שאחרי שהלכת מאיתנו, מדינה שלמה התרגשה ובכתה יחד עם בני המשפחה שלך. אני רוצה להבטיח לך שאנחנו איתם, אמנון, מחבקים ותומכים, לא רק בבית הקברות אלא בכל הזדמנות שיש לנו. כל כך הרבה הצלחות היו לך בחייך, אך לא היה דבר שהיית גאה בו יותר מהמשפחה שלך.

      ברמה האישית אמנון, אספר לך שאין יום שבו דמותך והמחשבות עליך אינן מלוות אותי. הפרידה איתך קטעה למעלה משנות דור של חברות ושותפות, שהחלה בהצטלבות דרכינו כחיילים, בפיקוד המרכז ובמרחב ירושלים, בלילות ארוכים של ישיבות ומבצעים ביעדים מורכבים, ונמשכה בתחנות חיים שונות ומגוונות, ברגעי שמחה ושבר, במערכת הביטחון ומחוצה לה.

      טלי ליפקין שחק- שנה למותו של בעלה אמנון, דצמבר 2013 (דרור עינב)
      טלי ליפקין-שחק ליד קבר בעלה, היום בטקס האזכרה (צילום: דרור עינב)

      מעט אחרי שנפרדנו ממך ונערכו הבחירות, הגשמתי חלום שעליו שוחחנו גם בפגישתנו האחרונה, והושבעתי כשר בממשלת ישראל, שלוש עשרה שנה לאחר שאתה זכית לעשות זאת. בטקס השבעת הממשלה הבטתי ליציע בכנסת, אל האגף בו ישבו בני המשפחות והחברים. חיפשתי אותך שם, חיכיתי לחיוך, לחיבוק החם ולברכת הדרך. ולא היית. זה היה עוד רגע אחד מבין כל כך הרבה רגעים שבהם חסרונך זעק לאוויר.

      את אמנון האיש לא נוכל להחזיר - אך נוכל לשמר את המורשת שלו, את הדבקות במשימה בקרב והנכונות לחתור ללא לאות לשלום; את האמונה בכוחו וברוחו של צה"ל והצורך להתאחד סביבו בצורה שוויונית; את בנייתה של חברת מופת פורחת וסולידרית, חזקה ובוטחת בעצמה, השואפת לחיים של ביטחון, שלום ושכנות טובה עם כל עמי האזור. על גחלת התקווה של המורשת שלך אנחנו מחויבים לשמור, להנחיל ולהוריש לבאים אחרינו. זוהי דרכנו לתת לארץ הזו, ארץ האבנים והמצבות, את טעם החלב והדבש שהיא ראויה לו. זוהי דרכנו להקים לאמנון את המצבה שהוא היה רוצה לראות כאן לאחר מותו.

      יהי זכרך ברוך אמנון, אחי היקר. אנחנו לא נפסיק להתגעגע אליך.

      יעקב פרי הוא שר המדע, הטכנולוגיה והחלל