הרב אלון: לדעת לקבל את הדין

פרשנים מלומדים, פעילים חברתיים ואזרחים מהשורה הביעו פליאה על קולת העונש שהוטל על הרב מוטי אלון, שהורשע במעשים מגונים בקטין. אפשר לבקר את פסק הדין, אך חובה לזכור כי כשם שיש לקבל את הכרעת הדין של בית המשפט שהרשיע את הרב, כך יש לקבל את החלטת בית המשפט באשר לעונש.

במדינת חוק בתי המשפט הם שמרשיעים וגוזרים את הדין, ולא הציפיות של הציבור לראות בכלא נאשם כזה או אחר. לאחרונה התברר כי יש פער של ממש בין התחושה של הציבור הניזון מהתקשורת לבין מהותם הפלילית של מעשים כאלה ואחרים.

שיקולי הענישה לעיתים מורכבים. המשימה המוטלת על שופט במסגרת הטיפול בתיקים פליליים - לשלול חירותו של אדם - קשה מנשוא ומייסרת. השופט שגוזר את העונש אמור לשקול מכלול רחב מאוד של שיקולים, שהציבור לא תמיד ער להם ומכיר אותם לפרטי פרטים. עובדה היא שבמדינת ישראל החוק הפלילי קובע את העונש המירבי, ולבית המשפט יש שיקול דעת רחב באשר לרמת הענישה. נכון שיש לעיתים פערים ברמת הענישה על מקרים דומים, אך חזקה עלינו ששופטים במדינה אינם שוקלים שיקולים זרים בגזר דינם.

עם זאת, יש להצטער מאוד על תגובתו הבלתי הולמת של הרב מוטי אלון לאחר גזר הדין. במקום להפנים את חומרת המעשים, להרכין ראש בפני הכרעת בית המשפט ולבקש מחילה על הנזק הכבד שנגרם למתלונן, למשפחתו של הרב, לתלמידיו ולציבור הדתי?לאומי במדינת ישראל, הוא התבצר בעמדתו שלא עשה דבר ורמז שמדובר בעלילת דברים שאין בה ממש. חבל מאוד שמי שבמשך שנים רבות לימד על משמעותה של ממלכתיות, מתכחש אליה כאשר מדובר בו עצמו. התאכזבתי עמוקות גם מתגובתו הצינית לעבודות השירות שהוטלו עליו כעונש. לדבריו, הוא עוסק 40 שנה בעבודות שירות, כך שגם לעונש שנגזר עליו אין משמעות בעיניו - תגובה לא ראויה לאחר הכרעת דין קשה; סוג של הכחשה לא ראויה למי שנושא בתואר רב ואשר חינך צעירים רבים בישראל. מנהיגות לאומית, דתית וחינוכית בעם ישראל ניתנת למי שיודע להודות בטעות ולומר "צדקו ממני".

הציבור במדינת ישראל מצפה ממנהיגיו, מרבניו ואפילו מהידוענים שבו לדוגמה אישית ולהתנהלות מוסרית הולמת. דרישה צודקת וראויה בימים שבהם הבהירות המוסרית נשחקת והולכת. מעבר לאחריות הפלילית, יש גם נורמות התנהגות מקובלות, שאסור לסטות מהן. תלמידי חכמים אמורים להיות נקיים ללא רבב על בגדם. עליהם מוטלת אחריות מוגברת מכיוון שהם מנחילים את דבר ה' לציבור.

הצעתי לרב מוטי אלון היא לא לערער. נעשה איתו חסד ברמת הענישה, והסיכון גדול מדי. עליו להפנים את אשר קרה, להכות על חטא ולהסביר לחסידיו את אחריותה של מנהיגות לתקינותה הערכית והמוסרית של החברה, ובעיקר איך יוצאים מתוקנים מנפילה אל בור תחתיות.

הרב מוטי אלון נחשב לנסיך הכתר של הציונות הדתית. אלפים רבים היו שומעי לקחו וראו בו את התקווה להקמה מחודשת של הגשר בין הציבור הדתי לציבור החילוני בישראל. הרשעתו של הרב אלון גרמה לרבים לאבד את התקווה, אובדן התקווה הוא בבסיסה של האכזבה מהבטחה גדולה.