פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פגע, ברח, ויצא נשכר?

      עיסקת הטיעון המתגבשת עם שושן ברבי, שדרס למוות שלוש נשים, ממחישה פעם נוספת את קוצר ידו של המשפט בכלל ושל המשפט הפלילי בפרט. ברבי ברח ממקום התאונה ורק כעבור שלושה ימים נתפס כשבגופו שרידי אלכוהול על גבול המותר. דומה שאילו היה נתפס מייד, התביעה לא היתה מתקשה להוכיח שבעת התאונה היה שיכור כלוט.

      אך ברבי גם פגע, גם ברח, גם יצא נשכר. בריחתו הביאה לאובדן הראיה המכריעה שהיתה עשויה להרשיעו בעבירת ההריגה, שעונשה המקסימלי עומד על 20 שנה. גם הראיה ה"נסיבתית", תמונה שבה נראה ברבי כשהוא שותה בערב התאונה, קרוב לוודאי משקה אלכוהולי חריף, לא עלתה לדעת הפרקליטות כדי רף ההוכחה הנדרש במשפט פלילי.

      לתמונה אין ריח, והתביעה התקשתה להוכיח "מעבר לכל ספק סביר", הרף הגבוה שנדרש בדין הפלילי, כי משקה חריף הוא שהביא את ברבי לנהוג מתוך שכרות. קושי ראייתי זה הביא את התביעה להסתפק בהסדר טיעון שבמסגרתו תתבקש הרשעתו רק בעבירת "גרם מוות ברשלנות", העבירה הקלה ביותר במדרג עבירות ההריגה, שעונשה המקסימלי עומד על שלוש שנות מאסר בלבד. בניכוי ימי המעצר ושליש בשל התנהגות טובה עשוי ברבי להשתחרר בעוד פחות משנתיים.

      שושן ברבי בדיון בעתירתו נגד עיריית נתניה,דצמבר 2012 (ניב אהרונסון)
      שושן ברבי (צילום: ניב אהרונסון)

      מבחינה ציבורית ומשפטית כאחד, קציבת "מחיר" כה נמוך בשל הריגת שלוש נשים מקוממת וזועקת לשמיים. יש במחיר זה כדי לבטא מסר פסול בדבר זילות חיי אדם והוא עשוי ליצור "אפקט בומרנג" ולשדר מסר מקל לעבריינים פוטנציאליים, שכדאי להם לברוח ממקום התאונה ולטשטש ראיות מפלילות.

      "קול דמי המנוחים זועק מן האדמה"

      הסיכוי היחיד להפוך את העונש על המעשה הנורא והמקומם, שהתבטא הן בקיפוח חיי שלוש הנשים והן בבריחה שלאחר התאונה, לעונש הולם ומרתיע, יהיה בקבלת עמדת התביעה, שלפיה מדובר בשלושה מעשי הריגה נפרדים שהעונש עליהם צריך להיות מצטבר ולא חופף. ביהמ"ש העליון עמד בשנים האחרונות כמה פעמים על החומרה היתרה שיש לנהוג בנהגים שגורמים לתאונה ונמלטים מהמקום. קל וחומר, כאשר התאונה נגרמה משתייה לשוכרה שקדמה לה.

      בבוא ביהמ"ש לגזור את דינו של ברבי, ראוי כי ישווה לנגד עיניו את דבריו הנכוחים של השופט רובינשטיין בפרשה אחרת: "מקום שבו קול דמי המנוחים זועק מן האדמה ומצטרף לשאלה שאין בידם לשאול ועלינו להציבה - מדוע העז המערער, הלום האלכוהול, לנהוג ברכב, גם אם אין טענה שנתכוון להרוג את הזולת - שאט הנפש המוסרי החובר לכל אלה מציב רף ענישה גבוה". אסור שהקושי בביסוס ראיות במשפט הפלילי, ובעקבותיו העבירה הקלה יחסית, גרימת מוות ברשלנות, שבה יורשע ברבי, ישמשו היתר ואולי אפילו עידוד לנהגים פוטנציאליים אחרים שיפגעו, יברחו ויצאו נשכרים משרשרת חטאיהם המתמשכת לפני התאונה, במהלכה ולאחריה.