חגיגה מוקדמת? קשיים במימון פרויקט "תעלת הימים". המהדורה

מאת: אמיר תיבון

הציבור בישראל התעורר ביום שני שעבר לבשורה מרעישה שהגיעה מוושינגטון: ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חתמו על הסכם משולש בתחום המים, שיכלול הנחת צינור בין ים סוף לים המלח, ושנועד "להציל" את ים המוות המצטמק. בתקשורת כינו את הצינור הזה "תעלת הימים", אף שהוא קטן בהרבה מהפרויקט השאפתני שקידם בעבר הנשיא שמעון פרס.

עניין אחד הוצג בצורה לא מדויקת ברוב הפרסומים בנושא: שאלת המימון של הצינור, שעלות הקמתו מוערכת בכ-400 מיליון דולר. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי בניגוד למה שפורסם עד כה, הצינור לא יוקם במימון הבנק העולמי או מדינות העולם. מי שישלמו עבור הקמתו יהיו אזרחי ישראל וירדן, בין אם באמצעות המסים שהם משלמים או כחלק מהוצאות המים שלהם.

ההסכם שנחתם בשבוע שעבר במטה הבנק העולמי בוושינגטון כולל שלושה סעיפים: הסדר לחלוקת מים בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית; הקמת מתקן להתפלת מים במפרץ עקבה שבירדן; והנחת הצינור בין ים סוף לים המלח, שיזרים מי ים ל"ים המוות" המתכווץ. בעוד שעלות הסדרי חלוקת המים נמוכה, ובעוד שחברה מסחרית תרוויח ממתקן ההתפלה - הסעיף היקר ביותר בהסכם הוא הנחת הצינור בין ים סוף לים המלח, שעלותו נאמדת בכ-400 מיליון דולר.

ברוב פרסומי התקשורת על ההסכם נכתב כי את הקמת הצינור יממנו מדינות שונות בעולם, שיתרמו כסף לטובת המטרה. בנוסף נכתב במספר דיווחים בכלי תקשורת בולטים, כי הבנק העולמי יעמיד הלוואת גישור לטובת הפרויקט. גורם בכיר בבנק העולמי, שהיה מעורב במגעים להשגת ההסכם, אמר לוואלה! חדשות כי הדברים הללו אינם נכונים, והוא הפנה אצבע מאשימה לעבר שר התשתיות והמים, סילבן שלום, שדיווחי התקשורת הסתמכו על מידע שיצא ממשרדו. לדברי הגורם הבכיר, "סילבן שלום אמר שהבנק העולמי הסכים להעמיד הלוואת גישור. בפועל, לא הייתה כל הסכמה בנושא. נדהמנו לקרוא על זה".

הגורם הוסיף כי מבין "שלוש המדינות שחתמו על ההסכם – ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית – רק ירדן זכאית, מבחינת תקנון הבנק העולמי, לבקש מאיתנו הלוואה. אלא שמצבה הכלכלי של ירדן לא יאפשר לה לקבל הלוואה כזו, ולכן היה ברור שהאופציה כלל לא עומדת על הפרק. אני לא מבין איך הוא (סילבן שלום – א"ת) יכול היה להעביר מסר כזה". לגבי האפשרות שמדינות שונות בעולם יתרמו כסף לטובת הפרויקט, שעלתה גם היא בדיווחי התקשורת בישראל, הביע הגורם הבכיר ספק רב: "אמרנו מראש לשלושת הצדדים שאנחנו נעשה בדיקות בנושא, אבל אנחנו לא מעריכים שנצליח לגייס הרבה כספים, אם בכלל. אמרנו להם שיסתכלו על המצב הכלכלי העולמי – מאיפה נשיג עכשיו 400 מיליון דולר? אמרנו להם לפחות שלוש פעמים – אנחנו לא אופטימיים לגבי יכולתנו לגייס כסף לפרויקט".

מלשכתו של השר שלום הובהר כי השר לא אמר באף ראיון שהבנק העולמי יעמיד הלוואת גישור. יש לציין כי הביטוי "הלוואת גישור" הופיע במרבית פרסומי התקשורת בנושא.

אז אם הבנק העולמי לא מתכוון להעמיד הלוואת גישור, וגורם בכיר בבנק מביע ספק לגבי יכולתן של מדינות העולם לתרום כספים – מהיכן יגיעו אותם 400 מיליון דולר שדרושים להקמת הצינור? הגורם הבכיר בבנק העולמי מעריך כי החברה המסחרית שתקים את מתקן ההתפלה במפרץ עקבה, תממן גם את הקמת הצינור לים המלח. הוא הסביר כי מכיוון שהצינור לים המלח לא יספק רווח כלשהו לחברה, היא צפויה לממן את הקמתו באמצעות ייקור המים המותפלים שיוצעו למכירה. במילים אחרות – כל ישראלי, ירדני או פלסטיני שירכוש מים מותפלים מהמתקן החדש, ישלם "על הדרך" גם על הצינור לים המלח, מה שיגרום להתייקרות משמעותית של המים המותפלים.

את אותה השאלה – כיצד ימומן הצינור – הצגנו גם ללשכתו של שר התשתיות והמים, סילבן שלום. התשובות שהגיעו משם היו שונות. בלשכת השר התעקשו בתחילה כי מדינות המערב יתרמו את הסכום הנדרש, ואף אמרו כי "ישנה התעניינות רבה" מצד מדינות באירופה. לאחר שביקשנו לקבל את רשימת המדינות שהביעו הסכמה לתרום כספים, נמסר כי נכון לתחילת השבוע, אף מדינה עוד לא הסכימה לעשות זאת.

בהמשך נמסר מלשכת השר כי אם לא יימצאו מדינות שיתרמו לפרויקט, ייתכן שהסכום יתגלגל לחברה שתקים את מתקן ההתפלה בנמל עקבה. אם גם זה לא יתממש, הסבירו שם, ישראל וירדן יממנו את הנחת הצינור בעצמן. הסכום יתפרש על פני שנים ארוכות, ועשוי להסתכם בכ-30 מיליון שקלים (8 מיליון דולר) בשנה. יש לציין כי ממשלת ירדן אמרה בשנה שעברה כי תוכל לממן רק כ-5% מעלות הפרויקט, ולכן לא ברור אם תוכל למלא את חלקה.

בלשכת השר אמרו כי סך כל הסכום המדובר עבור ישראל – 200 מיליון דולר בפריסה רב שנתית, הינו סכום סביר וראוי עבור מטרה לאומית וסביבתית ממדרגה ראשונה כמו הצלת ים המלח. אלא שבדיוק בנקודה הזו קיימת מחלוקת בין השר שלום לבין ארגוני סביבה בארץ ובעולם, שטוענים כי הצינור לא יציל את ים המלח ואף עשוי לגרום לו נזק. ארגון "ידידי כדור הארץ" הזהיר כי הזרמת מי ים אל תוך ים המלח, עשויה לשנות את מרקמו באופן בלתי הפיך. מנכ"ל הארגון, עו"ד גדעון ברומברג, מוסיף כי כמות המים שתתווסף לים המלח באמצעות הצינור הינה כעשירית בלבד מכמות המים שנדרשת לעצירת נסיגתו. בארגון אומרים כי הצלת ים המלח דורשת פיתרונות מורכבים יותר.

יש לציין כי הבנק העולמי, בהודעה שהפיץ על הסכם המים המשולש, נמנע מקשירת כתרים מסוג זה לצינור המים. הבנק בירך על ההסכם המשולש בין ישראל, ירדן והפלסטינים, אך לא התייחס כלל להשפעתו של צינור המים על ים המלח, סוגיה שמומחי מים מטעם הבנק בחנו לאורך השנים האחרונות. גם ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, אמר כי הוא אמנם מברך על שיתוף הפעולה הישראלי-ירדני-פלסטיני, אך הוא סבור כי מבחינה סביבתית הצינור לא יתרום דבר לים המלח.

עוד במהדורה:

הרב מוטי אלון לא הולך לכלא: ארבעה חודשים לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים בתלמידו, נגזרו על הרב אלון שישה חודשי עבודות שירות. הרב אלון בצאתו מבית המשפט: "ההרשעה היא טעות מיסודה, מהלך עגום". מדוע בציבור הדתי יש מי שמסרבים לקבל את הכרעת בית המשפט?

המשבר הקואליציוני: שר בכיר בממשלה תוקף היום בחריפות את השר לפיד ואומר לכתבנו הפוליטי עמרי נחמיאס: "הוא מפרק את הממשלה בגלל ג'וב לעופר שלח, מתחיל להימאס מהתנהגותו הילדותית". בהתערבות ראש הממשלה נמנעה העלאת הצעת החוק להשוואת הטבות המס לזוגות חד מיניים.

התעצבנתם מעסקת הטיעון עם העבריין שושן ברבי? ברבי, שדרס והפקיר למוות שלוש נשים, יואשם רק בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה. האם הוא צפוי לקבל עונש מקל? בדקנו מהו העונש המקסימלי על כל העבירות שביצע?

כשר אבל מצליח: השפים הגדולים כבר לא מפחדים מתעודת הכשרות. אחרי מאיר אדוני, גם יונתן רושפלד פותח מסעדה כשרה. עם קינוחי פרווה ובלי שרימפס - הם מעלים את הרף.

התחזית: היום נאה וקר מהרגיל בעונה, גם הלילה תהיה קרה, מחר דומה ורק ביום שישי צפויה התחממות קלה.