עניין של מוסר וערכים

כ?200 פליטים החליטו להפסיק את שביתת הרעב שלהם במחאה על תנאי כליאתם ולהתחיל לצעוד לירושלים, לקריית הממשלה. מבקשי המקלט העדיפו את ההליכה הארוכה בקור הקשה על פני השהייה ב"מתקן" בחולות, כי הם יודעים שלמרות השם המכובס "מתקן פתוח", מדובר בכלא לכל דבר: מנוהל על ידי שירות בתי הסוהר, מרוחק מכל יישוב, עם חובת התייצבות שלוש פעמים ביום ונעילת השערים במשך הלילה.

"אנחנו רוצים את החופש שלנו", הסביר אחד הפליטים שברחו במחאה נגד ממשלת ישראל, שמעדיפה לכלוא את כולם בלי לבדוק את מעמדם. ה"חוק למניעת הסתננות" שעבר בכנסת הוא לא מוסרי, לא חוקתי ונוגד את זכויות האדם הבסיסיות. הוא היה כזה במקור וכעת גם בגירסה השנייה.

במקום לבזבז את הזמן בחוקים פופוליסטיים ומסיתים, שייפסלו כנראה שוב בבג"ץ, הממשלה צריכה לתת לאנשים האלה תושבות חברתית זמנית, עם אפשרות לעבודה, לביטוח בריאות ולחיים בכבוד.

בתקופה זו המדינה צריכה לבחון את השוהים כאן ולבדוק אם הם פליטים מבקשי מקלט הזכאים לתעודת פליט בינלאומית, שאיתה יוכלו לעבור למדינות קולטות פליטים, או אם הם מהגרי עבודה. זו לא רק הדרך המוסרית והערכית, זו הדרך שבה דמוקרטיה מתוקנת צריכה לנהוג.