ג'ון קרי לא נכנע לפגעי מזג האוויר ונפגש גם בסוף השבוע האחרון עם רה"מ בנימין נתניהו ועם יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. אבל בסביבתו הקרובה כבר יש מי שמדמה את התוכנית הביטחונית, שבה הוא מנסה לשכנע את שני הצדדים, לאיש השלג: מרחוק, בעיקר בעזרת הגזר באמצע הפרצוף, הוא נראה כאדם, אבל בימים הבאים פשוט יימס.
הניסיון להציג זאת כ"רעיונות" של הגנרל אלן, ולא כתוכנית ביטחונית שהאמריקנים מציעים לשני הצדדים - כשל. הצד הישראלי רואה בהצעה בסיס לדיון, שיש לתקן בו שורה ארוכה של דברים, ואילו הצד הפלסטיני רואה בה תוכנית ישראלית במסווה אמריקני, המעלה רעיונות ששום מנהיג פלסטיני לא יוכל להשלים איתם. אף אחד אינו רוצה לפגוע באמריקנים, וכל צד ינסה להטיל את אשמת דחייתה של התוכנית על זולתו, אבל מדובר, ככל הנראה, בטעות פטאלית של התיווך האמריקני.
הבעיה בצד הפלסטיני אינה רק הדרישה לכך שבמשך עשר שנים מחתימת ההסכם ישהה כוח ישראלי משמעותי על אדמת המדינה הפלשתינית בבקעת הירדן, אלא שבתום תקופה זו יעזוב הכוח את השטח רק אם יעמדו הפלסטינים במבחן הביצוע; מכיוון שלא נאמר מי יקבע אם הצליחו הפלסטינים במשימתם, ברור להם כי מדובר בכך שתפקיד השופט יוענק לישראל. לכאורה, יוכל הכוח הישראלי לשהות לנצח בפלסטין, אם ישראל לא תפגין שביעות רצון מן הביצועים הפלסטיניים. הצד הישראלי אינו מאושר מכך שהתוכנית מדברת על כך שגורם צבאי רב?לאומי ישהה בפלסטין, אף שמדובר על כך שכל תפקידו יצטמצם בהכשרת כוחות האבטחה הפלסטיניים. הוא גם אינו מרוצה מהגבלת שהייתו של צה"ל בבקעה לעשר שנים, מחשש שבתום התקופה יהיה לחץ בינלאומי כבד להוציא את החיים מן האזור.
קרי לא הצליח לשכנע את הפלסטינים לקבל את ההצעה לאחד את שני מהלכי שחרור האסירים, ולדחות אותם למועד שבו היה אמור להתקיים השחרור האחרון. הם סבורים כי מדובר בכוונה להתנות את השחרור של שתי הקבוצות (בקבוצה האחרונה נמצאים הפלסטינים תושבי ישראל) בחתימה על הסכם המסגרת, זאת כאשר מבחינתם שחרור האסירים הוא תמורה לעצם חזרתם לשולחן המו"מ ללא הקפאת הבנייה בשטחים, ולא תמורה לחתימה על הסכם עם ישראל. בסופו של דבר, חזר בו קרי מן הרעיון.
אבל שיא המתח בין קרי לאבו מאזן היה כאשר בתום השיחה בין השניים סיפר מזכיר המדינה לנשיא הפלסטיני כי בכוונת נתניהו לבנות עוד כ?2,000 יחידות דיור, על חשבון הדירות שבנייתן הוקפאה ב?2010. אבו מאזן חייך בתחילה וחשב כי מדובר בהלצה בלתי מוצלחת, אבל כשהבין שקרי מעביר מסר רציני, הוא אמר כי זוהי שבירת כלים מוחלטת.
מה עכשיו? קרי מסיים את הסיבוב ה?11 שלו כשהוא מותיר אחריו צדדים המתרחקים זה מזה. מכיוון שאין שום סיכוי להגיע להסכם קבע מפורט בין הצדדים עד לאביב הקרוב, הוא חייב להחליט בין הסתפקות ב"הסכם מסגרת" המטפל בכל הסוגיות ברמה עקרונית ואינו נכנס לפרטים מסוג תוכנית הביטחון של אלן, לבין מהלך מדורג לקראת הסכם קבע, שבו תהיה תוכנית אלן הסדר זמני, לצד מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.