הבן החורג של הרפואה

חוסר תיאום בין מד"א לארגוני הצלת חיים אחרים, ובקרה חלקית על הכשרת אנשי מקצוע – לפי הדוח של ועדת תדמור, בתחום העזרה הראשונה שורר כאוס ניהולי חמור. ומה הפתרון?

מיטל יסעור בית-אור

את המקרה הבא עמוס (שם בדוי), רופא מתנדב מיחידת הכוננים של מד"א ושל איחוד הצלה, מתקשה לשכוח. כרופא שמוזעק מהמרפאה שבה הוא עובד לאירועים רבים וקשים בשטח, גם מקרה זה אמור היה להיחתם כשגרתי. עמוס קיבל שיחה מבעלה של מטופלת, תושבת אשדוד, שלטענתו הפסיקה להגיב ולמעשה לא נשמה.

"לאחר שהגעתי לזירת האירוע, מצאתי את המטופלת מחוסרת הכרה והתחלתי לטפל בה", משחזר עמוס, "בתוך שתי דקות הגיע אופנוען של איחוד הצלה ובתוך עשר דקות הגיעה ניידת טיפול נמרץ של מד"א עם פרמדיק. הפרמדיק נכנס ופשוט צעק על כולם לצאת. לא עניין אותו שאני רופא, שאני מטפל במשפחה ומכיר את האישה. כשהסברתי לו את המצב הוא התנצל, אבל הרושם הקשה נשאר".

בנוסף, מספר עמוס, מתנדבים של איחוד הצלה בשטח מקבלים לעיתים תכופות תגובות בסגנון "תלכו, תעופו". "היה גם אירוע אחר שבו עובד מד"א אמר שעד שמתנדבי איחוד הצלה לא הולכים - הם לא נכנסים. זה מצב שאסור שיקרה. החבר'ה של איחוד הצלה מוכנים לבוא ולעזור, גם אם צריך להזיז מיטה או להוריד מטופל שנמצא בקומה השלישית. במקום להיעזר פוטרים אותם. זמן של הגעה לפצוע משפיע על חיים או מוות. במקום למנף את הרצון לעזור, נלחמים, וזה כואב לנו, האנשים בשטח".

טוב לדעת (מקודם)

השירות הרפואי שיציל את חייך במקרה של התקף לב

לכתבה המלאה
"במקום למנף את הרצון לעזור - נלחמים" (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

המקרה שתואר על ידי עמוס ממחיש את המתיחות הרבה שקיימת בתקופה האחרונה בין שני הארגונים - שמוגדרים כארגוני חירום ומופקדים מדי יום על הצלת החיים שלנו – מגן דוד אדום ואיחוד הצלה. המתיחות בין השניים הגיעה לאחרונה לשיא, כאשר דוברי ארגון איחוד הצלה שיגרו מכתב חריף לשרת הבריאות יעל גרמן, שבו ציינו כי ארגון מד"א ממדר את המתנדבים שלהם ממידע חיוני על אירועי חירום שמתקבלים אצלו, דבר שבקלות עלול לעלות בחיי אדם, כך לטענתם.

בנוסף, העובדה שסכסוך זה מתנהל כאשר ברקע יש חולים שזקוקים לטיפול דחוף, שבו כל דקה ושנייה חשובות, רק הופכת את הנושא הזה לנפיץ עוד יותר.

אך הסכסוך בין שני הארגונים הוא טיפה בים, כשבוחנים לעומק את מצבו של תחום הרפואה הדחופה הטרום?אשפוזית בישראל. לפני כחודש הוגש למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בעז לב, דוח ועדת מומחים שבראשה עומד ד"ר בעז תדמור, מנהל בילינסון, וחברים בה אל"מ (מיל') ד"ר ברוך מרגנית, ניצב דוד קראוזה, עו"ד גלעד בוק וסא"ל (מיל') אלי גינזברג, שבדקה במשך יותר משנתיים את תחום הרפואה הדחופה הטרום?אשפוזית בישראל. הדוח צפוי להיות מוגש בקרוב גם למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו.

ממצאי הוועדה מתארים תמונת מצב מדאיגה שלפיה הרפואה הדחופה הטרום?אשפוזית היא בן חורג בשרשרת הטיפול בחולים במדינת ישראל. מהדוח עולה כי בעוד משרד הבריאות קובע נהלים, מדדי איכות לטיפול, חקיקה ותכנון כוח אדם עבור קופות החולים, בתי החולים ורפואת הקהילה, הוא נמנע מלעשות כך בכל הקשור להגשת עזרה ראשונה ורפואה דחופה. שם מוצאת הוועדה "ואקום רגולטורי חוקי וניהולי מטריד". כמו כן, מהדוח עולה כי לא קיים פיקוח על הכשרת אנשי המקצוע בתחום הרפואה הדחופה, אין סטנדרטים קבועים לגבי זמן הגעה של אמבולנס או של גורם מטפל, ואין בקרה מספקת והפקת לקחים מאירועים חריגים.

יש לציין כי חברי הוועדה הושפעו גם מתוצאותיו הטרגיות של אסון הכרמל בשנת 2010, שחשף את הליקויים במערך הכבאות ובפיקוח עליו. אסון זה הנחה אותם ברצונם למנוע אסון דומה במערכת הבריאות.

חברי הוועדה הושפעו מתוצאותיו הטרגיות של אסון הכרמל. שרידי האוטובוס שעלה באש (צילום: AP, /Dan Balilty)

לאחד, ומהר

בעיה מהותית נוספת שעולה מהדוח היא שלא קיים כיום גוף לאומי או מקור מידע אחד מרכזי שיכול לספק נתונים על מצב שמישותם של כ?1,200 אמבולנסים, מחציתם פרטיים. הדבר נכון הן למצב של שיגרה והן לשעת חירום, כאשר יש צורך בהפעלה חריגה או מורחבת של מערך האמבולנסים לטובת הציבור.

כמו כן, על כל מערך העזרה הראשונה והרפואה הדחופה אמונים שני אנשים בלבד במשרד הבריאות - מירי לב, עוזרת למשנה למנכ"ל משרד הבריאות וממונה על תחום הרפואה הדחופה, ויאיר חברוני, הממונה על האמבולנסים באגף הרפואה במשרד הבריאות. מדובר בנתון מקומם, בייחוד כשמדובר במערך שכולל לא רק ארגוני מתנדבים כמו מד"א, זק"א ואיחוד הצלה, אלא גם כ?140 חברות אמבולנסים פרטיות. המענה שנותן המשרד "מתאפיין במענה חלקי ובעומס רב על בעלי התפקיד", כך לדברי הוועדה.

ומה קורה בשטח? "מד"א נאלץ בפעם הראשונה להתמודד חזיתית מול גופים התנדבותיים או פרטיים, קטנים, נשכניים וזריזים, שהחלו לזנב בו", מתארת הוועדה. "עם הזמן נוצרה תחרות עזה ולעיתים פרועה, גסה וחסרת מעצורים בין הארגונים השונים, רשמיים והתנדבותיים, על פלחי השוק של מתן עזרה ראשונה, תוך הפעלת מערכות משומנות של שיווק אגרסיבי שמטרתן הרחבת פלחי השוק, הן להכרה לאומית והן להאדרת יוקרה ולמען קבלת תרומות".

ריבוי ארגונים, שיוצר תחרות, וכן העובדה שלא קיים מערך אחד שמסדיר את ההפעלה וההזנקה של המתנדבים, מביאים למצב שבו כמה מטפלים ו/או מתנדבים מגיעים לחולה או לנזקק באופן לא מתואם ונוצר אי?סדר בנוגע לשאלת הטיפול - באחריותו של מי המטופל, למשל.

"המצב הקיים היום, שבו לכמה ארגונים הפועלים במקביל אך בנפרד יש מוקד המקבל קריאות ושולח צוותים לשטח ושלא כולם מנווטים על ידי גורם אחד, הוא מצב לא יעיל, מסוכן ופגום. ריבוי מטפלים לא רק שאינו תורם לטיפול בנפגע אלא אף עלול לגרום לנזק מיותר", נאמר בדוח. כמו כן, נכתב כי "פעילותם הנפרדת של הארגונים מביאה גם למצב שהמטופל הוא זה שצריך לבחור את מי מהארגונים להזמין ולקבל החלטות קשות בשעת חירום".

העובדה שלא קיים מערך חירום מרכזי עלולה גם להביא למצב הפוך, שבו כונן שנמצא קרוב גיאוגרפית לאדם שזקוק לעזרה לא יודע על כך, והטיפול מתעכב.

בנובמבר שעבר דווחו שני מקרים כאלו למשרד הבריאות, ובתוך פחות מ?24 שעות אירעו בירושלים שני מקרים שבהם נדחתה פנייה של כונני איחוד הצלה להגיע ולסייע בטיפול בנפגעים. במקרה הראשון הכוננים עזבו את המקום, אך אז מד"א שיגר הודעה כי הוא זקוק לסיוע של כוננים נוספים. במקרה השני סירבו לתת לכוננים כתובת מדויקת, ואז מסר אחד הכוננים במקום כי דווקא יש צורך בסיוע בהחייאה של אדם מבוגר. בשני המקרים החולים מתו.

מקרה מצער נוסף הוא של הדס נאמן, שאיבדה את בן זוגה ינאי הבר?צחור, בן 26, לפני כעשרה חודשים. במכתב שכתבה לשר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', מתארת כיצד התבלבלה בין מספרי החירום, בעוד בן זוגה מחוסר הכרה והיא משוועת לעזרה. "ביום שישי, בשעה חמש בבוקר, ינאי התעורר עם כאבי גב נוראים. לאחר כחצי שעה אמר שהוא מרגיש שהוא הולך להתעלף וכמה שניות לאחר מכן התמוטט לצדי במיטתנו. רצתי להתקשר לאמבולנס, אך בתוך כל הלחץ התבלבלתי במספר והתקשרתי למשטרה. זהו זמן מאוד קריטי שהתבזבז, ובמקום לעזור לאהובי באותו הרגע, אבדו להן כמה דקות.

"השוטר שענה לי בהתחלה לא הבין שאני לא סתם בחורה היסטרית ושבאמת יש פה בעיה רצינית. לקח זמן עד שהעבירו אותי לדבר עם מישהו שינחה אותי איך לעשות לינאי החייאה ובנוסף, לצוות הרפואי לקח כמעט 20 דקות להגיע אלינו הביתה. מדובר פה בחיי אדם והדקות הן קריטיות", היא כתבה.

"מד"א הוא הרגולטור"

אם כך הם פני הדברים, מהן המסקנות של הדוח? חד?משמעיות ברובן: קביעת רשות אחת שתאחד תחתיה את מד"א ואיחוד הצלה; הפעלת מוקד אחד לפניות הציבור כדי לא ליצור בלבול של האזרחים שמתקשרים לשני הארגונים עבור טיפול חירום; הקמת רשות לאומית או ועדת היגוי לאומית שיטפלו בכל אלו.

כמו כן, חברי הוועדה מציעים להקים מינהלת לרפואה דחופה במשרד הבריאות, על בסיס החלטת הממשלה להקמת מערך כבאות לאומי, החלטה שתוקצבה במאות תקנים ובמאות מיליוני שקלים.

מד"א מגדיר את סדר הכוחות הנדרש באירועים ציבוריים - ומתמודד על אספקת שירותים אלו בתשלום. פרמדיקיות באיטדיון טדי (צילום: ברני ארדוב)

יותר מ?30 שנה מנסים במשרד הבריאות לעדכן את חוק העזרה הראשונה אך ללא הצלחה. מאז 2006 מנסים לאשר נוהל קצר המגדיר מי הסמכות הרפואית העליונה בזירות פיגועים, אך גם המהלך הזה לא התקדם. בניגוד למקצועות רפואה שפועלים מכוח חוקים מוגדרים שמגדירים ומסדירים את העיסוק שלהם, לא קיימת הגדרה מחייבת למקצועות דוגמת פרמדיק, חובש בכיר, חובש רפואה דחופה או מגיש עזרה ראשונה. אחת ההשלכות של המצב היא שאין מסגרת רשמית להכשרה של חובשים, אלא ריבוי של הכשרות לא מקצועיות בהכרח, ללא פיקוח על איכות כוח האדם שמועסק בתחום.

ב"לקונה הרגולטורית" הקיימת, כפי שמכנה הוועדה את המצב בעדינות, הואצלו מסמכויות של משרד הבריאות למד"א והוא הפך להיות גוף מחליט, מבקר, מסמיך ומכשיר באופן בלעדי נהגי אמבולנס. הוא - ולא משרד הבריאות - קובע מדדים לאיכות ולזמינות שירותים. "בפועל, מד"א הוא הרגולטור של עצמו".

אחת הדוגמאות למצב הבעייתי הזה נידונה בימים אלו בבג"ץ, לאחר שהוגשה עתירה נגד מד"א על כך שמצד אחד הוא הגוף המגדיר עבור מארגני אירועים ציבוריים מהו סדר הכוחות הנדרש עבור אבטחה רפואית באירועים, ומצד שני הוא אחד הגופים המתמודדים על אספקת שירותים אלו בתשלום.

אריה פז, לשעבר מבקר משרד הבריאות, מתייחס למצב בחומרה רבה: "אידיאולוגית, אני חושב ששירותים חיוניים כמו הצלת חיים, צריכים להיות מופעלים על ידי המדינה. ברגע שצצים חברות וארגונים זה הופך לכאוס שאי אפשר להשתלט עליו. לא הייתי רוצה שאדם שלא הוסמך על ידי רשות מוכרת וידועה, יבוא לטפל בי בשעת חירום. למשרד הבריאות אין די משאבים כספיים ואנושיים לפקח על הארגונים, ולכן אני חושב שהפתרון הוא שהממשלה תקבל אחריות.

"במצב הנוכחי רואים שמד"א הפך להיות הרגולטור של עצמו, בבחינת 'נתנו לחתול לשמור על החלב'. המדינה הפריטה את שירותי הרפואה הדחופה הטרום?אשפוזית. ברגע שהשיקול הכספי גובר על כל שיקול אחר, קיים חשש לסיכון לבריאות הציבור", הוסיף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully