איש עסקים שאני מכיר מקרוב לא רשאי לתרום דם בישראל. זאת מאחר שהוא שהה תקופה ארוכה באנגליה בשנים 1996-1980. ולא רק הוא - גם כל בני משפחתו שהיו עימו באותה עת באנגליה לא רשאים לתרום דם בישראל. הסיבה: בתקופת שהותם נפוצה באנגליה, דרך הבשר שנצרך, מחלת "קרויצפלדיעקב" (המוכרת יותר כ"פרה המשוגעת"), והחשש הוא שכל מי שחי באנגליה באותה תקופה עלול לשאת בדמו חומר חלבוני העלול לגרום למחלה. אולם אותו איש עסקים ובני משפחתו לא טוענים לקיפוח ולאפליה נגדם מצד משרד הבריאות או מד"א. הם מבינים שהאיסור הזה, שנקבע על ידי משרד הבריאות, נועד להגן על בריאות הציבור. מאותה סיבה הוא חל גם על מי שהיה באותן שנים באירלנד ובפורטוגל, שגם בהן נפוצה המחלה.
הצהרות לוחמניות
איסורים אלה הם רק חלק משורה של איסורים שמשרד הבריאות החליט עליהם (ובנק הדם של מד"א מיישם אותם) כדי לצמצם את האפשרות שחולים בארץ יקבלו חלילה מנת דם נגועה בנגיפים שונים, ובהם נגיף ה?HIV. לכן איסורים נוספים שמטיל משרד הבריאות על תרומות דם הם של גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, אנשים שמכורים לסמים, וגם מי שנולד או גר יותר משנה במרבית מדינות אפריקה, כולל אתיופיה, שבהן כידוע ולמרבה הצער, שכיחות האיידס גבוהה מאוד.
אין דרך יפה במיוחד לומר זאת, אבל אי אפשר ואסור גם להתחמק מלעמוד מול הנתונים: על פי נתוני משרד הבריאות, שלוש הקבוצות העיקריות של האנשים מקרב 6,102 האנשים שנדבקו בישראל בנגיף ה?HIV ב?30 השנים האחרונות הם יוצאי אפריקה (2,371), הומואים (1,413) ומכורים לסמים (829). הבסיס לאיסורים האלה הוא תקופת הזמן בין מועד ההדבקה בנגיף ועד לזיהויו בבדיקות הדם במעבדה - תקופת הזמן שעלולה לגרום לכך שנגיפים אלה לא יזוהו במנות הדם שנתרמו, ולכן הן יינתנו לחולים, שיגלו מאוחר יותר כי נדבקו.
לא יהיה אפשר להצדיק, לקבל ולסלוח מקרים שבהם חולים בארץ יידבקו במחלות רק משום שקיבלו בבתי החולים מנות דם נגועות, לאחר שלא ננקטו כל אמצעי הזהירות המקובלים בעולם למניעת הדבקה במתן עירוי דם. את העובדות האלה לא יכולים לטשטש כותרות צעקניות ופופוליסטיות או פוליטיקאים (כולל שרת הבריאות יעל גרמן בעצמה), אשר ממהרים לשחרר הצהרות לוחמניות בלי שבדקו את כל העובדות בנושא כל כך רגיש וקריטי לבריאות הציבור ולחייו. אולי צריך למצוא דרך רגישה יותר לטפל בתרומות הדם, אבל אסור להיזהר פחות.