פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא מספיק להחליף תמונת פרופיל, צריך להחליף ממשלה

      שוב ושוב נופלות יוזמות חקיקה להענקת שוויון לקהילה הגאה. לדברי דרור מזרחי, הבעיה לא מתחילה בהטבות מס, אלא בחטא הקדמון של יאיר לפיד, שהסכים לתת זכות וטו לבית היהודי

      השבועות האחרונים היו קשים לקהילה הגאה, לפחות מבחינה פרלמנטרית. שורה של הצעות חוק שבאו להיטיב עם ציבור ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס, נפלו או טורפדו בזו אחר זו - ואם לא די בכל זה, אז שרים בכירים בממשלה תיבלו את המצב בכמה התבטאויות אומללות, שאם לא היינו יודעים בבירור שבאו לגזור קופון פוליטי בקרב אנשי הימין הקיצוני, היינו אפילו קצת נעלבים.

      אבל במה השתנתה הפעם הזו מכל הפעמים עד כה? רגע של היסטוריה: ב-1988 נעשה השינוי החקיקתי הגדול והחשוב ביותר בישראל בכל הנוגע לקהילה הגאה, כששולמית אלוני הצליחה בדרכיה מעוררות ההערצה להסיר את אחד הכתמים המצחינים שהיו עד אז בספר החוקים, והוא איסור משכב זכר. כן, עד לפני בערך 25 שנה, היה איסור ארכאי ודי הזוי כזה בישראל, בחזקת עבירה פלילית ממש. מנחם בגין, מנהיג הליכוד דאז, האשים את אלוני שהיא ממיטה על ישראל "משכב בהמה".

      מאז ועד היום עלו יוזמות חקיקה רבות וטובות שביקשו להיטיב עם הציבור הגאה כאן בארץ בשלל תחומי החיים: מנישואים ועד שוויון בזכאות לבריאות, דיור, חינוך, סוגיות של ירושה ועוד. מרביתן, למרבה הצער, נפלו או טורפדו. הקונסטלציות הפוליטיות שנוצרו, כך נאמרו לנו, לא איפשרו אחרת. וכך, אם לדבוק באמת, קרה גם הפעם: הקונסטלציה הפוליטית שנוצרה לא מאפשרת אחרת.

      לפיד וקול ידעו בדיוק למה הם נכנסים

      בואו נחזור בדיוק תעשה חודשים אחורה, אל 15 במרץ השנה. הליכוד ומפלגתו של יאיר לפיד, יש עתיד, חותמות על הסכם קואליציוני ומצטרפות לממשלה. באותו יום ממש, נחתם הסכם קואליציוני נוסף בין הליכוד לבין הבית היהודי, מפלגתו של נפתלי בנט. זולת חלוקת התיקים הנדיבה שזיכתה כל אחת מהמפלגות בתפקידי שרים בכירים מאוד, מושג בהסכמים הללו דבר נוסף ואקוטי מאוד לענייננו, והוא זכות וטו שמקנה לבית היהודי אפשרות להתנגד לכל הצעה שאינה לרוחו של בנט בכל הקשור לדת ומדינה. מופתעים? גם אנחנו. את העובדה הזו לפיד חסך מהציבור.

      ובחזרה לימינו אנו - מה רבה היתה הפתעתה של ח"כ עדי קול מיש עתיד, דמות מוערכת לכל הדעות בחוגים החילוניים והדמוקרטיים בישראל, כשגילתה גם היא את זכות הווטו הזו של הבית היהודי, שהכשילה את הצעת החוק שלה למתן הטבות מס לזוגות מאותו מין. קול נשאה נאום נרגש ונחרץ בכנסת, ולשבריר שנייה אפשר היה לחשוב שהיא ממלאת מקום של כבוד על ספסלי האופוזיציה, ולא חולקת את חיקו החמים והנעים של מושבה בקואליציה אחת עם אורית סטרוק, אלי בן-דהן, אורי אריאל ונוספים.

      ובנימה קצת פחות מבודחת - עדי קול ידעה שההצעה לא תעבור, מהסיבה הפשוטה שהיא מודעת לאותה זכות וטו של הבית היהודי בדיוק בנושאים הללו. הבעיה לא מתחילה בנקודות המס להומואים וללסביות, אלא הרבה קודם - בוויתור מראש שעשתה יש עתיד על שינוי אזרחי אמיתי בישראל, לטובת כסאות הקואליציה וממשלה ניאו-ליברלית. במילים אחרות, הקונסטלציה הפוליטית שאנשי יש עתיד הרכיבו לעצמם, יחד עם הליכוד והבית היהודי, גוזרת על הקהילה הגאה עוד שנים שבהן ספק רב אם יעבור תיקון מהותי בחוק שישפיע לטובה באופן ממשי על מצב השוויון בישראל, כי הבית היהודי היא מפלגה שמתנגדת לזכויות הקהילה הגאה. אני מעריך שזו עובדה שלפיד, עדי קול ושאר חברי יש עתיד מודעים לה.

      בשטף של זעם, המון חבר'ה מהקהילה הגאה ומתומכיה, בהם גם אני, החלפנו בימים האחרונים את תמונת הפרופיל בפייסבוק לסימן "שווה" בלבן ורקע כחול, לסמן דרישה לשוויון בארץ: אנחנו כאן, אנחנו חלק מהמדינה, ועכשיו תנו לנו גם שוויון מלא. אבל מה השתנה בפעם הזו מכל הפעמים האחרות שיוזמות למען הקהילה הגאה סוכלו? אולי זו תחושת המיאוס מההבטחות ומס השפתיים שמשולם לנו על ידי עוברי אורח בדמותן של מפלגות מרכז נטולות טיפת מחויבות אידיאולוגית, ואולי זה צו שעה שהולך ונהיה ברור לכולנו: האפליה של הקהילה הגאה בחוק צריכה להפסק. ואולי זה משתי הסיבות גם יחד.

      אז ידידיי ושותפיי לדרך, הפנימו: לשנות את תמונת הפרופיל בפייסבוק זה קל. עשינו את זה השבוע, עשינו את זה גם לפני שנתיים וחצי, במחאה החברתית. אבל המציאות לא תשתנה בגלל החלפת תמונה בפייסבוק. היא תשתנה כשנחליף ממשלה.

      דרור מזרחי הוא יו"ר פורום גאו?ת - הפורום לזכויות הקהילה הגאה במרצ

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il