"הרפתקה פופוליסטית ומיותרת": ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חתמו הערב (שני) על הסכם פרויקט "תעלת הימים", שיצמצם משמעותית את התכנית המקורית, אולם הדעות חלוקות באשר להשלכותיו. יש שמברכים על ההסכם, שיקבור סופית את פרויקט תעלת הימים שאיים על הרכבו הייחודי של ים המלח, אולם מנגד ב"ידידי כדור הארץ" לא מתרשמים מההסכם שייחתם במטה הבנק העולמי בוושינגטון. לטענתם, מדובר בפרויקט זניח ביחס לנדרש להציל את ים המלח, אשר ייקר את עלות המים לתושבי אילת והערבה ב-50%.
היסטוריה: "צינור הימים" לים המלח יוצא לדרך
ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר כי ההסכם מציע להמיר את תכנית התעלה בצינור מים שיחבר בין ים סוף לים המלח, ויביא "להצלת ים המלח", לדברי השר לפיתוח אזורי סילבן שלום. בעוד התוכנית המקורית הציעה להעביר לים המלח מיליארד קוב של מים מותפלים (מי רכז) ממתקן ההתפלה הירדני, שצפוי לקום בעקבה - על פי ההסכם שנחתם הערב יועברו 100 מיליון קוב בלבד בשנה. מדובר במי הרכז העודפים שיוותרו מהתפלת מי השתייה במתקן ההתפלה, כאשר על פי פרטי ההסכם, הירדנים ישאבו כ-200 מיליון קוב בשנה מים סוף. כ-80 מיליון קוב יותפלו במתקן שיוקם בעקבה, מתוכם יקבלו תושבי עקבה 30 מיליון קוב בעוד שלישראל יועברו כ-50 מיליון קוב לטובת מי שתייה לתושבי אילת והערבה. מי הרכז שיוותרו כתוצאה מהתפלת המים יוזרמו בצינור מעקבה לים המלח. כמו כן, תספק ישראל לירדנים 50 מיליון קוב מים מהכנרת ו-30 מיליון קוב מים לפלסטינים שגם הם יועברו מהכנרת.
את חלום תעלת הימים הגה לראשונה חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילד". הרצל הציע לחפור תעלה בין הים התיכון לים המלח שתנצל את הפרשי הגובה לטובת ייצור חשמל וליצירת מוקדי תיירות שיוקמו על תוואי התעלה העתידית. אחרי שהרעיון עלה בשנות ה-70' ונגנז, בשנת 1998 הוצע מתווה חדש לפרויקט הפעם לחפירת תעלה בין ים סוף לים המלח שזכה בתמיכתו הנלהבת של נשיא המדינה שמעון פרס, שכיהן בשעתו כשר לשיתוף פעולה אזורי ולהסכמת ממשלת ירדן.
המתווה החדש הציע כי התעלה תיחפר בשטח ירדן ותהווה פתרון למצוקת המים ההולכת ומחריפה בממלכה ההאשמית. על פי התוכנית המקורית, ירדן הייתה אמורה להקים מתקן התפלה בעקבה שיטפל ב-2,050 מיליון קוב של מים שיישאבו מים סוף. כמו כן התוכנית הציע לחפור תעלה שתחבר את מתקן ההתפלה לים המלח, ובה יוזרמו מי הרכז העודפים מהתפלת מי ים סוף, כשעל התוואי שלה יבנו מפעלים הידרו-אלקטריים לייצור חשמל. כמו כן, הוצע כי על תוואי התעלה במדבר יוקמו אגמים קטנים שישמשו כמוקדי תיירות, אשר בסביבתם ייבנו 200 אלף חדרי מלון - פי שלושה ממספר חדרי המלון הקיימים בישראל כולה. תחנתם הסופית של מי הרכז הוגדרה כזו שתציל את ים המלח.
"הרפתקה פופוליסטית ומיותרת"
על רקע התנגדויות חריפות, ביולי 2012 הכריז השר שלום כי הישראלים, הירדנים והפלסטינים אישרו בכתב את הסכמתם לתוצאות המחקרים, לפיהן פרויקט תעלת הימים הינו בעל היתכנות כלכלית, הנדסית וסביבתית. בארגון הסביבה "ידידי כדור הארץ", שהוביל את המאבק נגד תעלת הימים, גיחכו הבוקר נוכח הפרסומים על ההסכם שצפוי להיחתם הערב, ואמרו כי "ההר הוליד עכבר". "חבל שהשר שלום מכריז הבוקר על יציאתה לדרך של תעלת הימים, בזמן שבין הפרויקט הנוכחי לבין הפרויקט המקורי אין שום קשר", אמר מנכ"ל הארגון גדעון ברומברג. "אנחנו מברכים על חלופת המים וחושבים שהיא חשובה מאין כמותה, כי ירדן סובלת ממצוקה אמיתית וקשה ביותר במשק המים שלה. יש לזה חשיבות מדינית בשימור היחסים עם ירדן והפלסטינים, אבל לערב בין זה לבין צינור ימים מיותר, יקר ומסוכן - זו הרפתקה פופוליסטית ומיותרת", אמר.
לדבריו, "במקום לרדת מהעץ, הפוליטיקאים ממשיכים 'לשחק באלוהים' ולסכן את ים המלח בשינוי הרכב המים שלו לבלי היכר, ולגרור נזקים סביבתיים נרחבים שיהפכו את הים לשונה מכפי שהכרנו. מעבר לזה, מחירו של קוב מים יעלה ב-50% בשל עלויות הצבת "צינור הימים" המוערכות ב-400 מיליון דולרים, וכן הוצאות נוספות שיווצרו בעקבות תפעולו". "אנחנו מעריכים שמאחר שמי ים סוף מלוחים יותר, עלות קוב מים מותפלים מהים האדום תגיע ל-65 סנט. אבל כדי לכסות את הוצאות הצבת צינור הימים ותפעולו, יצטרכו לייקר את המחיר לדולר עבור קוב מים. למה שהאזרח הישראלי ישלם כמעט כפול בגלל ההרפתקה של סילבן שלום?", תהה ברומברג.
מי שהביע סיפוק נוכח הפרסומים היום הוא אלי רז, איש קיבוץ עין גדי וחוקר במרכז למדעי ים המלח והערבה, שמוכר בעיקר בשל מחקריו על תופעת הבולענים בים המלח. "זה סמל לשיתוף פעולה", אמר. "אני חושב שעניין חילופי המים הוא מאוד חשוב לנו, לא פחות מאשר לירדנים. לירדן יש מצוקת מים קשה ביותר ואנחנו צריכים לעזור לה בשביל למנוע מלחמה עתידית על המים", הסביר. עם זאת, רז סבור כי "בשביל להציל את כבודם, הפוליטיקאים מפרסמים דברים שהם לא רלוונטיים לשום דבר ועוד מצהירים בצורה צינית ומעוותת שמדובר ב'הגשמת חזונו של הרצל'. על פי ההסכם שהוצג, מדובר על פרויקט קטנצ'יק של תחנת התפלה בעקבה, שתייצר כמות מים זהה למתקני ההתפלה שלנו בים התיכון". לדבריו, "הכמות הזאת אמנם לא תציל את ים המלח, אבל היא לפחות תאט את קצב ירידת המפלס וזה מבורך מאוד. הדבר שמפריע לי בפרסומים הוא שהפוליטיקאים מרדימים את הציבור, כי החשוב הוא לבדוק חלופות אחרות ורציניות יותר להצלת ים המלח".