מדד השלום

    חצי מהציבור: ישראל צריכה לחפש תחליף לארה"ב

    מדד השלום, נובמבר 2013: המשבר ביחסים עם מעצמת-העל תופס את הישראלים חצויים בדעתם לגבי המשך היחסים עמה. לא שזה משנה: הרוב המוחלט לא מאמין שאפשר באמת למצוא לה תחליף

    פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן

    בסקר מדד השלום של חודש נובמבר, בחנו ארבעה נושאים שעמדו לאחרונה על סדר היום, הקשורים ביניהם במידה זו או אחרת: ההסכם שחתמו מעצמות המערב עם איראן בנוגע לפיתוח הגרעיני במדינה זו, המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, היחסים בין ישראל לארה"ב על רקע המתיחות בנוגע לשני הנושאים הקודמים, ולבסוף - שינוי ההנהגה של מפלגת העבודה וסיכויי כניסתה לממשלה בעתיד הנראה לעין.

    עוד בוואלה! NEWS

    תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

    פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    לכתבה המלאה

    81%: ההסכם לא ימנע מאיראן נשק גרעיני

    הציבור היהודי אינו תולה תקוות רבות בהסכם שנחתם בין מדינות המערב, בראשות ארה"ב, לבין איראן. למעשה, יש תמימות דעים גורפת (81%) כי ההסכם לא יביא לעצירת תהליך ההצטיידות של איראן בנשק גרעיני. גם בציבור הערבי יש רוב (58%) שאינם מאמינים כי ההסכם יעצור את תהליך ההתגרענות הצבאית של איראן.

    אשר לאופן שבו התמודד עד כה ראש הממשלה נתניהו עם נושא הגרעין האיראני, הציון שהוא מקבל בציבור היהודי הוא בינוני למדי (ממוצע 6.6 על סולם בין 0 ל-10) . ציון לא מרשים במיוחד זה יכול להעיד, אולי, שהציבור מייחס לו לפחות אחריות חלקית למצב שהביא בסופו של דבר לחתימת ההסכם. הציון הממוצע שמקבל נתניהו על תפקודו בנושא הגרעין האיראני בציבור הערבי הוא 5.6, נמוך יותר מהציון הבינוני שניתן לו על ידי הציבור היהודי.

    כיצד ישפיע ההסכם על המו"מ עם הפלסטינים?

    האכזבה הציבורית מההסכם באה לידי ביטוי גם בהערכת השפעותיו על המשא ומתן המדיני המתנהל עם הפלסטינים. בציבור היהודי הדעה השכיחה (40%) היא כי בעקבות ההסכם העמדה הפלסטינית תיעשה יותר קשוחה. 12% בלבד סבורים שהיא תיעשה פשרנית יותר בעקבות ההסכם. השאר אינם יודעים או סבורים כי לא יחול שינוי בעמדת ישראל במשא ומתן עם הפלסטינים בעקבות חתימת ההסכם עם איראן. כשמדובר בעמדה האמריקנית, הרי שהרוב סבורים שההסכם לא ידחוף את וושינגטון להיות יותר ותרנית כלפי ישראל כפיצוי על חתימת ההסכם: הדעה השכיחה (38%) היא כי להסכם לא תהיה השפעה על המדיניות האמריקנית כלפי ישראל בהקשר המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. יתרה מכך, רבים יותר (30%) סבורים כי העמדה האמריקנית כלפי ישראל בהקשר של המשא ומתן עם הפלסטינים תהפוך בעקבות ההסכם עם איראן יותר תובענית, לעומת 20% בלבד הסבורים כי האמריקנים יהיו עכשיו יותר ותרנים כלפי ישראל כדי לפצותה על ההסכם.

    אשר לעמדת ממשלת ישראל במסגרת המשא-ומתן עם הפלסטינים בעקבות חתימת ההסכם עם איראן, הדעה השכיחה בציבור היהודי (39%) היא כי לחתימה לא תהיה על כך כל השפעה (26% סבורים כי עמדת ישראל תהפוך יותר קשוחה ו-22% שהיא תהפוך יותר פשרנית). בציבור הערבי, העמדה השכיחה (40%) היא כי עמדת הפלסטינים תהיה יותר פשרנית בעקבות ההסכם עם איראן (רבע מעריכים כי המדיניות שלהם תתקשח ו-22.5% שהיא לא תשתנה) באשר לשינוי אפשרי במדיניות האמריקנית בעקבות ההסכם, הרי שאין כאן עמדה ברורה. למעשה, יש שוויון בשיעור הסבורים כי היא תהפוך ותרנית יותר כלפי ישראל לשיעור הסבורים שהיא לא תשתנה (כ- 31% בשני המקרים, כאשר 27% מעריכים כי ארה"ב ינקטו כעת עמדה תובענית יותר כלפי ישראל). הוא הדין בהערכת הציבור ערבי את השינוי האפשרי במדיניות ישראל בעקבות ההסכם עם איראן בהקשר של המשא ומתן עם הפלסטינים: הדעה השכיחה (33%) היא כי לא יחול כאן שינוי, ואילו השאר נחלקים פחות או יותר שווה בשווה בין מי שמערכים כי ישראל תקשיח את עמדתה לבין מי שחושבים שהיא תתרכך.

    יש תחליף לאמריקה?

    כשני שלישים (63%) מהציבור היהודי אינם מסכימים עם אמירתו של שר החוץ אביגדור ליברמן, כי ארה"ב מפגינה יחס קריר כלפי ישראל בשל עודף הדרישות שלנו ממנה. במילים אחרות, רוב זה אינו מטיל את האחריות על ישראל ואינו סבור כי הסיבה לקרירות האמריקנית הוא עודף הדרישות הישראליות המופנות כלפי ארה"ב בשנים האחרונות. על רקע זה אפשר אולי להבין את השסע החוצה כיום את הציבור היהודי לשני חצאים, בשאלה האם ישראל צריכה או לא צריכה לחפש לה גם בעלי ברית אחרים בזירה הבינלאומית ולהקטין את מידת התלות שלה בארה"ב, כעצת שר החוץ ליברמן: 49% חושבים שצריך לחפש בעלי ברית אחרים ו-45% שלא צריך. ואף על פי כן, רוב גדול (72%) עדיין תומך בדעה כי ארה"ב היא בכל זאת בעלת הברית הנאמנה ביותר של ישראל, כפי שנחשבה מאז 1967 (בשמאל סבורים כך יותר מאשר במרכז או בימין. בהתאמה - 90%, 84%, 62.5).

    רוב ברור (70%) בציבור היהודי הם בדעה שגם אם ישראל תחפש, הסיכויים שתמצא בזירה הבינלאומית בעלי ברית נאמנים אחרים הם די נמוכים או נמוכים מאוד. רוב גדול עוד יותר (79%) סבור שקיומה של ישראל תלוי כיום במידה זו או אחרת בסיוע הצבאי, הפוליטי, והכלכלי שהיא מקבלת מארה"ב. בשאלת התלות, פילחנו את תשובות הציבור היהודי לפי המיקום העצמי על רצף ימין-שמאל מדיני-ביטחוני ומצאנו כי אמנם בכל המחנות הרוב סבור כי התלות היא די או מאוד רבה, אבל ישנם הבדלים בי המחנות: בימין שיעור הסבורים כך הוא הנמוך ביותר, 78%, לעומת 84% במרכז ו-88.5% בשמאל.

    אשר לעמדות הציבור הערבי בנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב, הרי שכאן הרוב (53%) מסכימים דווקא עם דבריו של ליברמן כי ישראל מכבידה מדי על ארה"ב בדרישות רבות ולכן אנו עדים להתרחקות אמריקנית מישראל. עם זאת, כשיעור הזה כמעט (52%) סבורים שישראל אינה צריכה לחפש לה בעלי ברית נאמנים אחרים על פני ארה"ב, וכשני שלישים (63%) מעריכים כי גם אם תחפש - לא תמצא. שוב כשני שלישים (64%) עדיין מעריכים את ארה"ב כבעלת הברית הנאמנה העיקרית של ישראל ו-86% (!) סבורים שישראל לגמרי או די תלויה בסיוע האמריקני.

    מפלגת העבודה לממשלה?

    בציבור היהודי יש חילוקי דעות בשאלת סיכויי הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה בעקבות בחירתו של יצחק (בוז'י) הרצוג ליו"ר המפלגה: 40% מעריכים כי לא תהיה הצטרפות כזו, 33% מעריכים שהעבודה כן תצטרף לממשלה, וכרבע אינם יודעים. אולם בתשובות לשאלה האם רצוי או לא רצוי שמפלגת העבודה תצטרף לממשלה, מתקבל דפוס שונה: 45% בדעה שהיא צריכה להצטרף ו-34% שאינה צריכה (השאר אינם יודעים). הצלבה בין שאלה זו לבין מיקום עצמי של המרואיינים על הרצף ימין-שמאל מראה כי בימין ובמרכז, הדעה השכיחה היא בעד הצטרפות, שעה שבשמאל שיעור המתנגדים להצטרפות (48%) עולה במעט על שיעור התומכים (42%).

    גם בציבור הערבי השיעור הגבוה יותר (44%) סבורים כי העבודה לא תצטרף בעתיד הנראה לעין לממשלת נתניהו (30% מעריכים שהיא כן תצטרף). 41% כאן חושבים שרצוי שהיא תצטרף לעומת 45.5% שאינם רוצים בהצטרפותה.

    מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים באוניברסיטת תל אביב, והמכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 26-28 בנובמבר, בקרב 600 מרואינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.5%± ברמת ביטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.

    לצפייה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

    המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully