הסיפור של אייל גולן הוא אירוע תקשורתי ואנתרופולוגי על בסיס "הכול כלול". סקס. קטינות. סלבז. פלילים. דאגת הורים. היסטריית מעריצים. אמנות. כסף. משפחתיות מעוותת. עדתיות. מסורתיות - ועוד פעם סקס. ולפעמים, כשהסקס כבר מכר את הכול, וקצף הזעם (המוצדק) והריר הרכילותי הרוו את השיח הציבורי עד שהפך לג'ונגל, נראה שמישהו כאן שכח שבסופו של דבר, לפעמים, זיון הוא רק זיון.
הנפח שהפרשה תפסה האיר, בצדק, בעיה של סרסור בקטינות - עניין פלילי וגם מתועב ברמה הנורמטיבית. אבל הפרשה כולה כוסתה תקשורתית בצל היחס הקולקטיבי לסקס בכלל. חרף הזליגה המתירנית המערבית, נוטה הבון-טון החברתי והתקשורתי בישראל לצד הפוריטני-המסורתי, ומכאן כל עיסוק בסקס הופך לאטרקציה תקשורתית שחורגת מגדר הצד האלים והפלילי, ונוגעת במסתורין, בקדושה ובטומאה של המין עצמו. הדת היהודית רואה בסקס שאינו למטרת פרו ורבו חטא, והעיסוק הטקסי עצמו במין הופך שם לפעמים לקרקס הלכתי על גבול הסאדו-מאזו.
שרון וכלסר בביקיני?
הקורבנות האמיתיים בפרשת גולן הן הנערות המעורבות, והמנוולים האמיתיים הם אלו שניצלו אותן. אבל אי אפשר לנתק את מצבן הקורבני של הנערות מההייפ התקשורתי ומאותו יחס שמרני לסקס. לפני שבוע רצה חזאית צרפתייה עירומה בערוץ מיינסטרימי על רקע תחזית מזג האוויר. שבוע קודם לכן היא נדרה להתפשט בשידור חי אם צרפת תעלה למונדיאל. הסיכוי היה קלוש, אבל צרפת תקעה שלישייה (סליחה על הדימוי), והגברת דילגה עירומה אי שם (לא עירום פרונטלי בוטה) על רקע הטמפרטורות. שערה לא נפלה משערות ראשה. אפילו סערה לא הייתה. רק חיוכים בריאים של צופים משועשעים. אם שרון וכסלר ודני רופ יגישו אצלנו את התחזית בביקיני וספידו זה ללא ספק ירענן את האייטם, אבל אפילו כרעיון הוא לא שווה יותר מהברגה של אצבע ברקה.
בטוב טעם: החזאית דוריה טילייה מדלגת בעירום על רקע הטמפרטורות
בישראל, כמו בעולם כולו, יש מפגש תרבויות אלים בין החילוניות המתירנית הזולגת מכל פינה לפוריטניות של הדת היהודית וה"מסורתיות" שהיא ממזרתה החסודה. סקס ביהדות נגזר ממעמד האישה כעזר כנגדו וסוג ב' אבל גם קדושה (מקודשת רק לבעלה ובועלה); מעין גרסה רכושנית ניאנדרתלית של החפצת האישה בפורנו המערבי. הבון-טון הקולקטיבי רואה בסקס שאינו נורמטיבי חילול הקודש, ומכאן הנערות המסכנות הן מחוללות לכל ימי חייהן - עניין שהוא המשך מנוול לאקט האלים עצמו. כאשר לפגיעה ולאלימות מינית בקורבן מתלווה הייפ תקשורתי וסביבתי שבמרכזו סוג של חילול קודשי האישה (כאילו דבק בה סוג של טומאה בגלל המגע האלים), הוא מעצים את הטראומה האישית ומקשה על ההתמודדות בהמשך עם תוצאותיו.
גם לחילוניות הישראלית אין תשובות ברורות להצהרות הסקס הבוטות המגיעות מן האגף הפתוח של העולם המערבי. דבר אחד ברור: לא ירחק היום שהגוף העירום והסקס הגרפי (לא הפורנוגרפי שזו החפצה של גוף האישה) יזכה ללגיטימציה; מעטה המסתורין, הקדושה והחטא כביכול יוסר מעל המין, ועמו אפקט המשיכה של "מים גנובים ימתקו". לפני אי אלו שנים הופצה באינטרנט קלטת סקס של אחת פאריס הילטון. לכאורה היא הייתה אמורה למות מבושה ולהיעלם מהנוף הציבורי. למעשה היא הפכה אייקון חברתי, אימפריה עסקית ואורחת קבע בסלוני המיינסטרים. מאז, זליגת וידיאו סקס ועירום של סלבז הפכה לסוג של גימיק פרסומי. גם התפוצצות הסקס באינטרנט למעט הסטיות שהן החלק הדפוק במין האנושי, היא ברכה לתהליך הלגיטימציה של המין.
הבעיה בחברה הישראלית, היא שזה קורה על תשתית פוריטנית שמתקשה להתמודד עם נושאי טאבו - וזה משליך על הנערות בפרשת גולן. כמובן שמתירנות אינה רישיון לאונס או לבעילת קטינות. הנערות הן בראש ובראשונה קורבנות של אלימות גברית - אבל הפגיעה בהן רק מתעצמת בגלל מיני סטיגמות ואמונות תפלות. ככל שהאקט עצמו יהפוך עניין הורמונלי מבוקר טבעית ולא טאבו אלוהי שנע בין קדושה רוחנית לטומאה חברתית - כך ניתן יהיה לנערות הנפגעות להתמודד עם הטראומות הנלוות לתקיפה המנוולת עצמה.
רן אדליסט הוא סופר ועיתונאי