פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצרים בפני עוד הכרעה: דמוקרטיה אמיתית?

      שוב עומדים אזרחי המדינה שבעת הטלטלות להצביע במשאל עם על חוקה חדשה - בעייתית לא פחות מקודמתה, שאושרה רק לפני שנה. האם זה יהיה הטריגר שימלא מחדש את כיכר תחריר?

      על שולחן הנשיא הזמני של מצרים, עדלי מנסור, מונחת עתה חוקה חדשה שתועמד בקרוב לאישור במשאל עם, ובעקבותיו צפויות להתקיים בחירות לנשיאות ולפרלמנט. בכך אמור להסתיים שלב המעבר של מהפכת ינואר 2011. אולם השלמתו המוצלחת של פרק היסטורי זה מותנית בחילוצה של החברה המצרית מהפיצול ומהמשבר הפוליטי חסרי התקדים שבו היא מצויה. ספק אם החוקה החדשה מספקת את המצע להשגת יעד קריטי זה.
      בהקדמה לחוקה נקבע שיעדיה הינם "לכונן מדינה דמוקרטית ומודרנית שהמשטר בה אזרחי", השומרת בקפידה על "זכויות האדם וחירותו" ומקיימת שוויון מלא של אזרחיה.

      טלטלה במצרים - סיקור מיוחד בוואלה!

      בהשוואה לחוקה הקודמת, הנוסח הנוכחי מעגן באופן הדוק יותר את המעמד האוטונומי של הרשויות המבצעת, המחוקקת והשופטת; ומבטיח את חופש הביטוי והעיתונות ואוסר על הטלת צנזורה על פרסומים ויצירה (להוציא במצב של מלחמה). כמו כן הוצבו עתה מגבלות על האפשרות להכריז מצב חירום. עם זאת, נקבע שניתן להעמיד לדין אזרחים בבתי משפט צבאיים, ולצד הבטחת הזכות להפגין נקבעו סייגים שאינם עולים בקנה אחד עם המחויבות למשטר דמוקרטי.

      הצבא ישמור על הפריבילגיות

      החוקה קובעת ששיטת המשטר במצרים תישאר על כנה. הנשיא עומד בראש המדינה והרשות המבצעת, אך בהשוואה לעבר סמכויותיו מוגבלות יותר, ונתונות לפיקוח. תקופת הנשיאות הינה ארבע שנים, וניתן לכהן מקסימום שתי קדנציות. הנשיא הינו "המפקד העליון של הכוחות המזוינים", אך סמכותו להכריז על מלחמה, לחתום על הסכם שלום או להודיע על מצב חירום כפופה להתייעצות עם מועצה צבאית מיוחדת ולהסכמת הפרלמנט. הפיקוד הצבאי העליון ישלוט למעשה בתחום הביטחון הלאומי הקריטי ועתיר המשאבים. הצבא ימשיך להחזיק בפריבילגיות שביססו את מעמדו כמוקד כוח עיקרי במצרים. בשמונה השנים הבאות, מועצה צבאית תקבע את זהותו של שר ההגנה רב ההשפעה.

      לעומת תהליך האיסלאמיזציה שאיפיין את החוקה שאושרה בשנת נשיאותו של מוחמד מורסי, במסמך הנוכחי אמנם נקבע ש"האיסלאם דת המדינה ועקרונות ההלכה האיסלאמית (השריעה) הינם המקור הראשי לחקיקה". ואולם, למורת רוחם של האיסלאמיסטים, נקבע עתה שפרשנות "עקרונות השריעה" הינה בסמכותו הבלעדית של בית המשפט העליון לענייני חוקה. בכך הוחזר למעשה הנוסח שהיה קיים בחוקת 1971.

      המחלוקת והבעייתיות ביחס לחוקה החדשה מתמקדים באופן הכנתה, ולא רק ביחס לתכניה. היא נכתבה בעיצומו של מאבק פוליטי קשה בין תומכי הממשלה הפועלת בחסות הצבא ובין תנועת האחים המוסלמים. ההרכב של ועדת החוקה וסעיפים מרכזיים בה מעידים שבמקום להוות מסגרת החותרת להשגת קונצנזוס והכלה של הסקטורים המרכזיים בחברה, היא למעשה מדירה את המחנה הגדול של תומכי האחים המוסלמים וחלק מהסלפים.

      השאלה הפתוחה בשלב הנוכחי הינה כיצד ינהג הציבור הגדול של תומכי האחים המוסלמים והסלפים במשאל העם לאישור החוקה. באפשרות מחנה גדול זה להצביע נגד החוקה או להחרים את ההצבעה. במצב כזה, גם אם תאושר החוקה, הרי שיוטל עליה צל כבד מבחינת היקף התמיכה הציבורית. רב הסמוי על הגלוי, גם באשר לבחירות הצפויות לנשיאות ולפרלמנט (הסדר טרם הוכרע). החוקה החדשה מצהירה על מחויבות לפלורליזם פוליטי, אך "אינה מתירה קיום מפלגות על בסיס דתי". בכך ביקשו תומכי החוקה להנחית מכה אנושה על המפלגות האיסלמיסטיות ולמנוע מהן לחזור על הישגיהן המרשימים בבחירות הקודמות לפרלמנט ולנשיאות.

      נקודת התורפה בחוקה היא חתירתה לקבע את הסטטוס-קוו שהתהווה מאז הפלת הנשיא מורסי בהתערבות הצבא. לכך מתנגדים לא רק תומכי האחים המוסלמים, אלא גם מפלגות וקבוצות המזוהות עם "הצעירים" שהובילו את מהפכת ה-25 בינואר. התסכול והזעם עשויים להוביל אותם פעם נוספת לכיכר תחריר, במאבק למניעת חזרתו של משטר אוטוריטרי במסווה של חוקה כמו-דמוקרטית.

      פרופ' יורם מיטל הוא יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון