עולם המחוספס והאלים של האיגרוף האחים ויטלי וולדימיר קליצ'קו, השולטים כמעט במשך עשור בקטגוריית המשקל הכבד, היו אנומליה מוחלטת. רהוטים, משכילים, בעלי דוקטורטים ובעלי תפיסה מדעית של הענף. רחוקים מהרהב שאפיין אלופים כגון מוחמד עלי או מהאלימות הצרופה שהיה מייק טייסון. האחים חולקים ביניהם כיום את כל התארים המשמעותיים במשקל כבד.
ידידו הקרוב של ולדימיר קליצ'קו, הבוגר מבין השניים, הוא אלוף השחמט ולדימיר קרמניק, שציין פעם כי "בשחמט איש לא מבין אבל כולם משחקים, ובאיגרוף כולם מבינים אבל איש לא מתאגרף". מה שמעיד כנראה על שני דברים: השכבה החברתית?אינטלקטואלית שממנה בא והאופן שבו הוא תופס את האיגרוף. "כמו בשחמט, אתה צריך תמיד לחשוב שניים?שלושה צעדים קדימה ולחזות את התנהגות היריב", הוסיף.
האח ויטלי קליצ'קו, המכונה ד"ר איגרוף הברזל, עומד כעת בראש המפגינים בקייב. אם הוא ייצא מהסערה הפוליטית הנוכחית כנשיא הבא של אוקראינה, מומחים למדעי המדינה אולי יצטרכו להתחיל להיוועץ במאמני איגרוף - כי זו מלאכת מחשבת של תזמון, חשיבה קדימה והפיכת חולשות ליתרון.
במילים אחרות: קליצ'קו איפשר לפוליטיקאים המקצועיים יותר מהצד הפרו?אירופי של העימות האוקראיני לשחוק את עצמם במאבק איתנים בנשיא ינוקוביץ' (יוליה טימושנקו כמובן בכלא), בחן בינתיים את עצמו בכמה הרפתקאות פוליטיות זוטרות וכעת הוא מופיע על הבימה ברגע המתאים. בדיוק הביקורת שיש לפעמים לטהרני איגרוף כלפיו: מדעי מדי, חסר רגשות או יצרים. מתוכנן. תכונות לא רעות לפוליטיקאי.
הוא עשה דברים על אש קטנה. החל את דרכו הפוליטית לקראת סוף דרכו כמתאגרף - כשהוא משיג הישג מרשים ומקום שני בבחירות לראשות עיריית קייב בשנת 2006. כעבור שנתיים הוא נבחר לפרלמנט מטעם מפלגה שהוא עומד בראשה. את סטריאוטיפ המתאגרף ידע להפוך ליתרון. בראיונות השטח שעורכים כלי התקשורת הבינלאומיים עולה התדמית הבאה: בתוך ים של שחיתות והאשמות בשחיתות קליצ'קו מתואר על ידי תומכיו "כמי שעשה את כספו בשתי ידיו", תוך כדי שהוא מביא כבוד לאוקראינה.
הוא כבר הכריז על כוונתו להתמודד בבחירות המיועדות לנשיאות ב?2015, ונכון לעכשיו מסתמן כמי שאולי יאחד את האופוזיציה. הוא המועמד העממי האולטימטיבי. מסתובב בין ההמונים, אפילו משתמש בכוחו הלא מבוטל להפריד בין כוחות המשטרה למפגינים. אשתו - דוגמנית וספורטאית לשעבר - שרה עבור ההמונים.
וכשאתה בכל זאת ספורטאי אגדי יש לך יתרון קריטי נוסף: פופולריות לא מעטה משני צידי קו העימות.
מאות אלפים יוצאים בימים אלה לרחובות בירת אוקראינה, קייב. הם דורשים דמוקרטיה והתקרבות למערב על חשבון הקשר עם מוסקבה - שחזור המהפכה הכתומה של 2004. המדינה הזו לא שקטה. מאז קיבלה את עצמאותה בקיץ 1991 בעקבות פירוק בריה"מ, היא מחפשת את דרכה, נעה כמטוטלת בין מזרח למערב. עד לבוא העצמאות היא היתה חלק בלתי נפרד מהצבא האדום, מברית ורשה ומהאימפריה הסובייטית, אך ב?1995 כבר ניהלה מגעים והחלה בשיתוף פעולה עם ברית נאט"ו. עם זאת, הנה נתון מעניין מסקרים שנערכו לאחרונה: 40 אחוזים מהאוקראינים עדיין רואים בברית נאט"ו איום.
אוקראינה תקועה על פרשת דרכים, סובלת מהקיטוב הגיאוגרפי והאידיאולוגי. מצד אחד, דונייצק שבמזרח קרובה לרוסיה, לא רק על המפה, ומרגישה בנוח עם ההיצמדות לקרמלין. בצד השני קייב, שפוזלת מערבה, מבקשת לממש את רצון הרחוב לנוע לכיוון לונדון ובריסל.
ועד שהמטוטלת תיעצר, התחושה והמראות בקייב מיליטנטיים. שדה קרב תחת שלג עם בריקדות גבוהות, שנבנו מעצי אשוח, ומאחור המפגינים מתגוננים מפני כוחות הביטחון הרבים שכבר הפעילו נגדם כוח.
אבל המפגינים לא נרתעים וקוראים להתפטרותו של הנשיא הפרו?רוסי, ויקטור ינוקוביץ', שנבחר ב?2010. האחרון מסרב לעשות זאת, אף שכבר חש בעבר את נחת ההמון "הכתום", שחשף זיופים בבחירות 2004 והביא לפסילת זכייתו. כעת הוא מסביר, בראיון עם שני עיתונאים שזימן ללשכתו, כי הוא מסרב לחתום על הסכם שיתוף פעולה כלכלי עם 28 מדינות האיחוד האירופי, כי לדבריו, רק האינטרסים של אוקראינה עומדים לנגד עיניו.
את הלחץ הגדול המופעל עליו מכיוון מוסקבה הוא לא הזכיר, גם לא את הביקור הרשמי הקרוב של ולדימיר פוטין, בקייב. כמו במולדובה, באזרבייג'ן ובגאורגיה, הנשיא הרוסי לא מהסס להתערב ברגע שהמערב מתחיל לחזר.
ינוקוביץ' בינתיים עקץ את המפגינים וקרא לעברם: "אם אתם רוצים אירופה, כדאי שנשמור על הסטנדרטים של מחאה דמוקרטית ונמתין לבחירות בשנה הבאה". אבל ההמון חסר סבלנות. הוא רוצה את השינוי עכשיו, מגובה בגיבורים?מנהיגים חדשים, שהבולט בהם הוא ויטלי קליצ'קו, אלוף העולם הנוכחי באיגרוף במשקל כבד (מטעם אחת מהתאחדויות האיגרוף). "אם הממשלה לא תפרוש, העם יאלץ אותה", הוא הבטיח נוק?אאוט לינוקוביץ'.
המערב מחכה
כעת נשאלת השאלה, מי ממדינות העולם תבוא לעזרת ההמון המוחה בקייב ולשלושת מנהיגיו הבולטים: מנהיג מפלגת "החירות" הלאומנית, אולג טיאגניבוק; מנהיגה בפועל של מפלגת "מולדת" (הגדולה במפלגות האופוזיציה) ויורשה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, ארסני יצניוק; וקליצ'קו המתאגרף.
בינתיים הקולות מאירופה רפים. פולין ושבדיה הצהירו על הצורך לכבד את רצון ההמונים להתקרב לאיחוד האירופי, אבל המפגינים מבקשים יותר מאשר כמה מילים בנאליות. הם רוצים לשמוע את נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ואת הקנצלרית אנגלה מרקל משמיעים קול תקיף מול רוסיה. אבל אירופה נרדמת בשמירה, אדישה באופן לא ברור אל מול פוטין שמתקרב ומגשים את חלומו האירו?אסיאתי, שבו כלולה אוקראינה. הוא קורא תיגר כלכלי על סין, על האיחוד ועל ארה"ב. "ללא אוקראינה החלום הזה בלתי אפשרי", אמר גלב פבלובסקי, לשעבר יועץ פוליטי בקרמלין.
כולם מחכים כעת גם לראות כיצד יפעל הנשיא האמריקני, ברק אובאמה, ששוב רואה את סין ורוסיה עושות שרירים באזורי ההשפעה שלהן, בזמן שהוא רק רוצה להתרחק ומאבד גובה. את הגינוי היבש לאלימות נגד המפגינים מחלקת המדינה האמריקנית כבר פירסמה, ועם זאת אפילו ינוקוביץ' הודה בה. האם אובאמה יתעמת בנושא עם פוטין? לא בטוח, בעיקר אחרי שהשניים מצאו שפה משותפת בכל הקשור לנעשה מול סוריה ומול איראן, וחתמו יחד על הסכמים שמהם עלה מבטא רוסי כבד.
הצד הרוסי, יותר נכון הסובייטי, מורגש בחלקים נרחבים באוקראינה. בביקור האחרון שלי באודסה למשל, לפני כחודש, ראיתי כבישים, בניינים ואפילו אמבולנסים שהזכירו יותר את הסבנטיז מאשר את האביב שלו מצפים המפגינים. זו גם הסיבה שהם יצאו לרחובות. המצב הכלכלי קשה, המשכורות נמוכות ויוקר המחיה גבוה. גם רמת השחיתות פגעה במצב הרוח הלאומי ובקופות המדינה.
חלוצת האביבים, זו שהקדימה את תוניסיה, מצרים ושאר העולם הערבי, תקועה. אשליית המהפכה של 2004 נופצה. התקווה שנתלתה בטימושנקו ובמי שנבחר אז לנשיאות, ויקטור יושצ'נקו, לא עצרה את השחיתויות, שקיבלו דחיפה וחיזוק מהסכם הגז עם רוסיה. אפילו טימושנקו נעצרה מסיבה זו במהלך 2012, כחשודה בקבלת שוחד.
מאז סגרה הממשלה את הדלת לאירופה בסוף נובמבר האחרון, העם חווה דז'ה וו. "הדמיון בין המהפכה הכתומה לזו הנוכחית הוא גדול", מסבירה אלכסנדרה גוז'ון, מומחית לאוקראינה, "שתי תנועות המחאה דומות בהיקפים הלא צפויים בגודלם ובהשתלטות המהירה של המפגינים על המרחב הציבורי".
גוז'ון אף אמרה בביטחון לעיתון הצרפתי "לה פואן": "העם האוקראיני דורש לא פחות מהדחתו של הנשיא המכהן", אך הסבירה שהסבירות לכך נמוכה יותר מב?2004, כי הפעם אין מדובר בערעור שהתקבל על זיופים, אלא בצעד לא חוקתי. בנוסף, יש לדעת, ינוקוביץ' נהנה מרוב בפרלמנט, שהסיר בקלות הצבעת האי אמון נגד הממשלה ביום שלישי האחרון.
הכסף מסובב את קייב
למרות דבריה של גוז'ון המפגינים אופטימיים. הם בטוחים שהיקף המוחים, שיש בו ייצוג של כמה דורות וזוכה לתמיכה גם מחלק מתושבי המזרח, יביא לשינוי. עם זאת, הם מסרבים לקבל את העובדה שכרגע ההפגנות נערכות בעיקר בקייב בעוד בשאר המדינה שקט, וכאמור, באוקראינה המורכבת יש עדיין תמיכה פרו?רוסית רחבה.
הנשיא ינוקוביץ', שמגדיר עצמו כפרו?רוסי ולא כאנטי?אירופאי, שב ומזכיר לכולם שדחיית החיבור לאיחוד האירופי היא כתוצאה מכך ששיתוף הפעולה הכלכלי עם רוסיה תואם את האינטרסים של אוקראינה. עם זאת, פרשנים טוענים שינוקוביץ' יסכים לפנות לבסוף לכיוון מערב, בתנאי שיזכה מהאיחוד האירופי להסכם ובו שלל גבוה מספיק, כזה שיפצה על העימות הצפוי לו עם מוסקבה.
נכון להיום, רוסיה מעניקה לאוקראינה סכום הגבוה ב?600 מיליון יורו מזה שמציע לה האיחוד. תוסיפו לזה את הגז המוזל שקייב זוכה לו ממוסקבה ותבינו את המרחק בין ינוקוביץ' לבריסל. מנגד, המפגינים מסבירים שכסף זה לא הכל, אלא גם החירות - לרוסיה שאיפות אימפריאליסטיות שלתוכן היא רוצה לבלוע את אוקראינה.
מוסקבה פועלת בכוחניות. ראש הממשלה דמיטרי מדבדב כבר איים שאם קייב תחתום על שיתוף הפעולה עם האיחוד, היא תאבד את הפריבילגיות המסחריות שרוסיה מאפשרת לה. "זה לא אומר שאנחנו לא נמשיך לסחור יחד, אבל אלה יהיו יחסי מסחר רגילים, ללא כל הטבות", אמר.
רוסיה, עם זאת, טוענת שאינה מפעילה לחץ כלכלי על קייב, אבל בפועל המתיחות בין הפרו?מערביים למוסקבה הולך ומחריף. מוצרים אוקראיניים מובילים הוחרמו ברוסיה, שהחליטה להקשיח את חוקי המכס כלפי המוצרים מאוקראינה. היא גם מבהירה כי התנגדותה לחיבור בין אוקראינה לאיחוד נובעת מההגנה על השוק הרוסי. "זכותנו להגן על השוק שלנו, על המוצרים שלנו ועל החברות שלנו", אומרים במוסקבה, שחוששת מהצפת אוקראינה במוצרים מהמערב.
"היחסים בין המדינות בנושאי אנרגיה מאפשרים לרוסיה להפעיל לחץ כבד על אוקראינה", אומרת סלין באיו, חברה במכון מחקר של המדינות הפוסט?סובייטיות. מחצית מכמות הגז שבה עושה אוקראינה שימוש נרכשת מרוסיה, שמאיימת להקים שני צינורות גז חדשים שיעברו לאירופה ישירות ולא דרך אוקראינה, שגוזרת קופון נאה מהצינורות הנוכחיים שעוברים דרכה.
קשה לדעת כיצד יתפתח המצב באוקראינה, שמצד אחד מתנגדת ברוב גדול למושג "אמא רוסיה", ומצד שני רבים בה מרגישים חיבור תרבותי והיסטורי למוסקבה. איך עוצרים את המטוטלת בין מזרח למערב? ובכן, זאת שאלת מיליון הרובל.