אילו ידע חסן נסראללה בוודאות שאין למעלה ממנה כי ארגון ערבי המשתתף במלחמת האזרחים הסורית, שזולגת ללבנון, חיסל את בכירו חסן הולו אל?לקיס בחניון ביתו, היה מודיע בלי להניד עפעף כי ישראל אחראית למעשה. במזרח התיכון אין בעיה לשקר בעניינים אלה, וגם מי שנתפס אינו נענש.
ישראל שונה רק במקצת. היא אינה מאשרת או מכחישה, אבל כאשר פני הדובר מטעמה מסמיקים, הכל יודעים אם אכן היתה ידה במעשה, אם לאו. מותר לייחס לה הכל, בתנאי שמוסיפים את המנטרה חסרת המשמעות "לפי מקורות זרים".
אל?לקיס חייב להיות עילוי בתחומו - כנראה טכנולוגיה והנדסה ובניין הכוח המודרני של חיזבאללה - כדי שישראל תרצה להפר בשלב הנוכחי את השקט בצפון ולחסלו. חיזבאללה טרוד עתה בלחימה בסוריה, שהמחוסל אל?לקיס אינו יכול להשפיע על התנהלותה היומיומית. לעומת זאת, יש לארגון הטרור יריבות מעצימה והולכת בלבנון. הסיכוי שדווקא ארגון סוני ביקש לפגוע בו בצורה קשה, כפי שלא היתה מאז חיסול עימאד מורנייה ב?2008, נראה סביר ביותר.
ישראל ניצבת על פרשת דרכים בסוגיית הסיכול הממוקד של בכירי חיזבאללה. מצד אחד נשמר השקט בגבול הצפון, מצד אחר הארגון ממשיך בפעילותו ומשגר את יחידותיו להילחם בסוריה למען בשאר אסד, ולישראל יש עניין שחיזבאללה ייכשל ויגרור עימו את איראן.
היעדים וחשיבותם קובעים
משה יעלון דיבר השבוע על הצד ההומניטרי במעורבות הישראלית בזירה הסורית, אבל יש גם אינטרסים סמויים הקשורים בפעילות אלימה.
לגופו של עניין, מובטח כי הכחשה ישראלית או הימנעות מלהתייחס לשאלה אם ידה של ישראל בחיסול הבכיר מחיזבאללה - מקלה על נסראללה להסתפק בשלב זה באיומים ובהטחת אשמה בלי להבעיר את הגליל העליון, וזאת מתוך שיקולי עלות?תועלת של ארגונו. לפיכך רבים הסיכויים שחיזבאללה יסתפק בהערותיו וירשום בפנקסו, אבל לא יסתבך בירי מאסיבי לעבר הצפון, אולי מתוך ידיעה כי ישראל לא תצא מעורה לנוכח פגיעת טיל כזה בשדה פתוח.
מומחים ישראלים מטים אוזן לקולות העולים מביירות. הם סבורים כי במצב הרגיעה הנוכחי ישראל אינה צריכה להימנע מפעילות אלימה, אבל במשורה ולאחר בדיקה חוזרת ונשנית, מפני שביסודו של דבר אין לה עניין להחריף את המצב ביישובי הגליל ולדחוק את חיזבאללה לפינה מדינית ויוקרתית, כך שלא תהיה לו ברירה אלא לשגר טילים.
המינון קובע. היעדים וחשיבותם קובעים. הכל בשיטת הניסוי והטעייה.