קייב שימשה בין השנים 882 ל?1204 בירת ממלכת רוס של קייב, שהיתה אבן היסוד למדינות הסלאביות המזרחיות, אלא שמים רבים עברו בינתיים בנהר דנייפר, ונראה שרוב העם האוקראיני מעדיף בכלל לפנות היום מערבה, לאירופה, המסמלת מבחינתם דמוקרטיה.
בדרך קיימת בעיה לא פשוטה: נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', מעדיף לפנות לרוסיה, כמו בעבר. המשבר החריף הזה יכול בהחלט להוביל למהפכה חדשה, אחרי זו הכתומה של 2004. המהומות הקשות בקייב יכולות גם להיות מבחן נוסף לנשיאותו של הנשיא אובאמה, שאולי לא ימהר, על פי התנהלותו עד כה, להתעמת עם פוטין.
אוקראינה על פרשת דרכים: למעשה, מאז העצמאות ב?1991 צף מחדש הקיטוב - פיזי ואידיאולוגי - בין מזרח למערב, בין הקרמלין והגז שמספקת מוסקבה לבין הקסם של פאריס ולונדון. וכך מצאה עצמה אוקראינה - עד אז חלק בלתי נפרד מהצבא האדום ומהאימפריה הסובייטית - מועמדת להצטרף לברית נאט"ו. ואז בא המהפך.
פלאשבק למהפכה הכתומה
ינוקוביץ' זכה בבחירות ב?2010 עם התווית של פרו?רוסי. הוא הסיט את אוקראינה ממסלול ההתקרבות לנאט"ו, שאותו קבע קודמו בתפקיד ויקטור יושצ'נקו הפרו?מערבי. חוסר הזדהותה של אוקראינה עם ברית נאט"ו הפך אפילו לחוק מדינה.
אחרי שסגר את הדלת לנאט"ו, סגר ינוקוביץ' ב?21 בנובמבר עוד דלת בבריסל, זו של האיחוד האירופי, שהציע הסכם שיתוף פעולה כלכלי.
בשנות שלטונו הצליח ינוקוביץ' למסמס את הישגי המהפכה במסע של רדיפות פוליטיות, כולל מעצרה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, שהתמודדה נגדו על הנשיאות.
כעת, הקשיים הכלכליים הלא נגמרים רק הגבירו את הרצון לנסות משהו חדש, וזה נכון אפילו לגבי דונייצק, בסיס הכוח של ינוקוביץ'. יש לו כל הסיבות להיות מודאג: אחרי הכל, המהפכה הכתומה נולדה בין היתר כתוצאה מזיוף הבחירות ב?2004 לטובתו. חלפו תשע שנים וכיכר העצמאות של קייב שוב מאכלסת מאות אלפי מפגינים, שכמו אז וכמו בתחילת שנות ה?90 דורשים למעשה עצמאות מרוסיה.