הסתיו היפה והקר של וושינגטון עלול להטעות. בפנים חם. הממשל, שזכה בשבועות האחרונים לביקורת נוקבת, ואפילו ארסית, בנושא חוק הבריאות (בגלל נפילת האתר והקושי להירשם לחברות הביטוח), חש, סוף סוף, הקלה גדולה. ההערכה היא שהסכם הביניים עם איראן מעניק אשראי מחודש למדיניות אובאמה?קרי.
לא מצאתי חשש מעתיד היחסים עם ישראל. התגובות בארץ נבדקות במדוקדק, וברור שהן מגוונות: הביקורת של נתניהו עברה מחמורה ביותר לחמורה. פרס החמיא. חלק משרי הממשלה היו חיוביים אך זהירים, הציבור נחלק, והתקשורת נוטה להעניק סיכוי למה שהושג. ההערכה היא שככל שיחלוף הזמן ותגבר ההערכה שההסכם ייושם, כך תתעצם התמיכה בו ותחדור ההכרה שישראל משתחררת מצל כבד של פעולה צבאית, אמריקנית או ישראלית, שהיתה עלולה להוביל לתגובה איראנית לא פשוטה.
באשר ל"גבעה" - הניתוח הנוכחי הוא שגם אם יוחלט בקונגרס על הגברה של הסנקציות, ידובר על חקיקה שתמומש בתום מועד הסכם הביניים, כלומר בעוד שישה חודשים, רק אם יתברר שאיראן אינה עומדת במחויבותה. יש הרואים בכך סיוע להסכם וסבורים כי הבית הלבן אינו צריך להביע התנגדות לכך. קשה להאמין שחברי בית הנבחרים יבקשו להחריף את הסנקציות עכשיו. מעשה כזה יביא לביטול מיידי של ההסכם על ידי איראן, ומחוזות הבחירה בארה"ב לא יתלהבו מכך שנבחריהם מטרפדים את הסיכוי להימנע מעימות צבאי במזרח התיכון. במקרה הגרוע ביותר יטיל על כך אובאמה וטו.
מחלקת המדינה נערכת לעבודה מתחת לרדאר
ובאשר למשא ומתן בין ישראל לפלשתינים: בני שיחי דוחים לחלוטין את האפשרות שארה"ב לא תדרוש מן הצדדים להתפשר, בדרך להסכם ביניים או להסכם קבע, כדי לפצות את ממשלת ישראל על ההסכם עם איראן. מנקודת המבט של אובאמה וקרי, מדובר במהלך המקטין את האיומים על ישראל באופן דרמטי ומאפשר לה ליטול סיכונים מחושבים בגזרות אחרות. אין הם חושבים שאי שביעות הרצון בצמרת הממשלתית מן המהלך המפתיע מול איראן - המבטיח לא רק הקפאת המצב הקיים ופיקוח שאין לו אח ורע, אלא גם נסיגה חלקית מן ההעשרה שכבר בוצעה - מצדיק "הנחות" בערוץ הישראלי?פלשתיני.
להפך. מתחת לרדאר נערכת מחלקת המדינה לעבודה מקיפה מאוד, האמורה לעטוף הסדר עתידי בתמיכה אזורית הנובעת מן היוזמה הערבית, ובתוכניות כלכליות ומימוניות, שיאפשרו את מימוש ההסכם העתידי. מומחים בתחום המו"מ המזרח?תיכוני מגויסים למחלקת המדינה כדי לטפל בהיבטים שונים של ההסדר העתידי ולהכין את המסמך האמריקני שאמור להיות מונח על שולחן הצדדים בעוד שבועות אחדים, אם הצדדים עצמם לא יגיעו להסכמות, לפחות בתחומי הביטחון והגבול. קרי רוצה לרכוב על גל ההצלחה, והתחושה בקומה השביעית של מחלקת המדינה היא שהגיבוי הנשיאותי לכך חזק מתמיד.