פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האדם שבטנק ינצח? בשריון נערכים להמתת החסד

      כשחרב הקיצוצים על הצוואר, אנשי הכומתה השחורה מתמודדים עם הכנסת כוחות חי"ר לחיל ומהפכה דרמטית שעשויה לגרום לסגירת מערכי טנקים ותיקים. "אנחנו מתמודדים עם אויב אחר"

      האדם שבטנק ינצח? בשריון נערכים להמתת החסד
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: טל רזניק

      כדי להיכנס למחזור חיים חדש, על מחזור חיים אחר למות. ככה זה בטבע. לאחרונה, בשל הגזירות הכלכליות והקיצוץ החד בתקציב הביטחון, נראה כי התהליך הזה בא לידי ביטוי גם בכל הנוגע להיערכות החדשה בצבא בכלל ובחיל השריון בפרט. הקיצוצים הנרחבים שנכפו על הצבא עקב הקיצוץ בתקציב הביטחון לא פסחו על החיל. שעות האימון של החיילים הצטמצמו באופן משמעותי. זאת, בעיקר עקב העלות היקרה של שעת מנוע הטנק ועלות החלפים. בנוסף, בכל גדוד שריון נסגרה פלוגה סדירה והוקמה פלוגת מילואים.

      לכן, בצה"ל הבינו כי לא יוכלו יותר לדחות את צמצום סדר הכוחות בחיל. וכך, בשל הצורך הבלתי נמנע לחסוך ולהתייעל, יבצעו המתת החסד למערכי הטנקים הוותיקים עליהם התחנכו דורות של לוחמים. מדובר במהלך שיחל בשנה הקרובה, והוא מתעכב לא רק בגלל ביורוקרטיה פנים צה"לית, אלא גם משום שלקצין שריון ראשי, תת-אלוף שמואל אולנסקי, חשוב לנהוג ברגישות במפקדים ובחיילים שברגע אחד עשויים להפוך לחסרי משמעות במערכה הצבאית - למרות ניסיונם המבצעי הרב.

      קצין איסוף - לכל הטורים

      טנק צה"לי (GettyImages)
      צורך בלתי נמנע להתייעל. טנק מרכבה בפעולה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      חיל השריון, בניגוד למערכים אחרים בצה"ל, עומד בימים אלו ממש בפני מהפכה קיצונית, וקציני החיל מבינים כי הכול נמצא בבחינה מחודשת: גם חלקו של החיל במערכה הצבאית המודרנית, וגם צורתו העתידית. אחד המרכיבים המרכזיים במסגרת התהליך הזה הוא שחיטת הפרה הקדושה ביותר של אנשי הכומתה השחורה: טנק המרכבה. מפקד זרוע היבשה, אלוף גיא צור, מינה את תא"ל אולנסקי לעמוד בראש ועדה שתבחן ותמליץ כיצד יראה טנק העתיד של צה"ל, המכונה "רקיע", והאם הוא בכלל יראה כמו הטנקים שאנו מכירים כיום. כפי שהדברים נראים כרגע, עתידו של טנק המרכבה סימן 4, פאר היצירה של התעשיות הביטחוניות בישראל, לוט בערפל כבד.

      אחרי שהמטה הכללי, בראשות הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, החליט כי לעולם יידרש צה"ל לתמרן לעומק שטח האויב תוך כדי שילוב של אש, מיגון ותנועה מהירה, עולה השאלה מה הם הצרכים הנוכחיים בשטח. כיום, עומדים בקדמת מערך התמרון טנק המרכבה סימן 4, כשעל גבו ניצבת מערכת הגנה אקטיבית נגד טילים ונגמ"ש הנמר. אולם, לא ברור האם ייצורו של הטנק יימשך בעתיד הנראה לעין. ההמלצה האם לייצר את הטנק גם בשנים הקרובות, או לחלופין להסיט את המערכת הצבאית לייצר כלי לחימה מסוג חדש, עומדת לפתחם של קציני השריון. חטיבת 401 של החיל עברה כבר הסבה לחטיבת טנק מרכבה סימן 4. לאחרונה התקבלה החלטה להסב גם את חטיבה 7 לטנק. בקרוב תתקבל גם הכרעה אם להסב חטיבת מילואים לטנק או לייצר כלי לחימה מסוג אחר. ישנן מספר אפשרויות שעומדות על הפרק, וההכרעה בנושא תיפול במשמרת של קצין השריון הראשי הנוכחי.

      קצין שריון ראשי תא"ל שמואל אולנסקי. (דובר צה"ל)
      נוהג ברגישות במפקדים. תא"ל אולנסקי (צילום: דובר צה”ל)

      כשקצינים בכירים בחיל השריון נדרשים לשאלה כיצד יראה הטנק העתידי, הם משיבים שאין זה אפילו הכרחי שיקראו לו "טנק". כרגע הם מעדיפים להשתמש במונח "כלי". דהיינו, כלי מתקדם שיידע לתמרן מהר, ולאתר בזריזות את האויב, שבשנים האחרונות מסתתר בעיקר בתוך מבנים באזורים מרובי אוכלוסייה.

      תא"ל אולנסקי ערך יום עיון בנושא לפני כחודשיים, בו שיתף קצינים ממערכים אחרים של צה"ל, כמו חי"ר והנדסה, ובנוסף גם מהנדסים וחוקרים אזרחיים, בשיח על עתידו של החיל בכדי לסייע לו לגבש רעיונות מקוריים "מחוץ לקופסה". "לפני שנייצר טנק מרכבה סימן 5, אם בכלל, אנחנו צריכים לראות מה אנחנו רוצים", הסביר קצין בכיר. "אנחנו כבר לא מדברים על הטנק הבא, אלא על משפחת כלים שיאפיינו את התמרון היבשתי. חלק מהכלים יביאו עוצמת אש, חלק מהם ישמשו ככלי פיקוד וירי מנגד, וחלק מהם יביאו לוחמים ללב שדה הקרב. מה השתנה? אין באמת טכנולוגיה מדור חדש, אבל בהחלט מדברים על אחזקה זולה, אורך נשימה גדול יותר בשטח, שילוב בין כלים מאוישים לבין כאלו שאינם מאוישים, הפחתת כוח האדם בכלי ומיגון מסוג חדש".

      צריכים להיות מהירים ומדויקים

      הבחינה המחודשת של שדה הקרב בצפון ובדרום הולידה בצה"ל חשיבה מסוג אחר. עוד לפני מלחמת לבנון השנייה הבינו השריונרים כי האויב הפך לקשה יותר לאיתור, ולכן הם צריכים לשבור את הראש כדי למצוא פתרונות מקוריים שיאפשרו לחיילים למצוא אותם במהלך הקרב בשטח. בנוסף, אותו אויב מתוחכם, שקשה לאתרו, גם עושה שימוש ממקומות המסתור שלו בטילי נ"ט מדויקים וקטלניים מאוד ממרחק רב. הקרב הקשה בוואדי הסלוקי, הוא רק אחת הדוגמאות הקשות שנצרבו במלחמה ההיא.

      "אנחנו מבינים כבר תקופה ארוכה שתכלית האויב שלנו היא לירות מהעומק טילים ורקטות לעבר עורף מדינת ישראל, וכדי לקיים את המערך הזה הוא מחזיק מערך מעכב תמרון עם נ"ט, מכשולים, חבלה, ומערכת תת-קרקעית. זה אויב אחר", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה. "את האויב הזה לא תכריע על ידי הבאת מסה קריטית לנקודת שטח כי הוא לא הניח את כל הביצים שלו במקום אחד. גם אם תביא אוגדה לנקודה אחת לא תנצח את חיזבאללה. אנחנו צריכים להיות מהירים, בעלי מודיעין מדויק, קצב אש גבוה וקטלניות".

      ההבנה שהטנק לא יביא את הניצחון לבדו, גררה אחריה שובל של שאלות שהפכו לתכנית עבודה סדורה, אשר יצאה השבוע לדרך. קצב האש של פגזי הטנקים משביע רצון בקנה מידה עולמי אחרי ריענון תורת הלחימה והיישום באימונים. בצבא הוחלט לצרף לגדודים יכולות תצפית מתקדמות לאיתור האויב, כולל מכ"מים ומרגמות מדויקות מסוג "קשת", כמו לגדודי חי"ר. בנוסף, מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", שרשמה עד כה הצלחה של 100% בשני המקרים בהם שוגר טיל נ"ט לעבר טנק, מעניקה אורך נשימה למפקדים לעסוק בהתקפה ולא בהגנה מאחר ומדובר במערכת אוטונומית. "את הסדיר שלי העברתי על טנק ה'שוט'", סיפר בערגה הקצין הבכיר. "כל יום חמישי היינו צובעים את הטנק. כששאלו אותנו למה כל יום חמישי, היינו אומרים שזה תוספת של עוד כמה מילימטרים של שכבה למיגון. הרי איזה מיגון היה לנו? כל מילימטר של צבע היה עוד תוספת של 10% מיגון".

      טנק המרכבה סימן 4 (דובר צה"ל)
      מה הצרכים בשטח? מרכבה סימן 4 (צילום: דובר צה”ל)

      אולם, למרות השינויים הרבים, עדיין מרחפת מעל הכול שאלת השינוי שיהפוך את הקערה על פיה, ויענה לדרישות שעולות מדרגי המג"דים והמ"פים בשטח. חיל השריון נחשב במשך שנים ל"חיל הטנקים", למרות שהיו בו מחלקת סיור ומרגמות. אבל בפועל, כל בעיה מבצעית שהייתה לו הוא היה פותר באמצעות הטנקים. כשהיה צריך עוצמת אש אמרו מפקדיו: "נשדרג את האש על הטנק", וכשהתגלעה בעיית מיגון, הפתרון שהוצע היה לעבות את מיגון הטנק. אך מול שדה הקרב הנוכחי בלבנון, בעזה ואולי גם בסוריה, מבינים המפקדים שכל גדוד שריון חייב שיהיו לו יכולות מגוונות שכוללות גם יכולות המאפיינות חייל חי"ר.

      כדי להבהיר מהי המשמעות האמיתית של תכנית השינויים המהפכנית בשריון, אפשר לקחת כמקרי בוחן שניים בולטים במיוחד, שהותר לפרסמם. הראשון, הוא השינוי שהחל להיכנס לפועל בתפקודו של מפקד גדוד הטנקים, אשר נושא באחריות רבה במהלך הלחימה. זאת, משום שבתוך הטנק בו הוא יושב הוא נדרש לשלוט במגוון פעולות בו-זמנית. מודיעין, חימוש מונחה מדויק, קשר עם חיל האוויר ומתן פקודות לשאר הכוחות בשטח הן רק חלק מהפעולות הרבות שנדרשות ממנו. התכנית לשדרוג חיל השריון כוללת הקמת גוף סיוע לאותו מג"ד, שיסנכרן בין שלל כאבי הראש שמטרידים את המפקד תחת אש: יכולות האש, המודיעין והפיקוד ושליטה על הכוחות.

      כוחות שריון של צה"ל נערכים מחוץ לרצועת עזה. 18 בנובמבר 2012 (GettyImages , Lior Mizrahi)
      הדעות על התכנית חלוקות. שריונרים מתכוננים לכניסה לעזה בזמן "עופרת יצוקה" (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      השלב השני בתכנית נוגע לשדרוגה של פלוגת החרמ"ש. במשך שנים רבות מדובר היה בחיילים שאבטחו חניוני טנקים. כעת, שודרגה רמתם תשודרג באמצעים מתקדמים יותר ובאיכות כוח האדם. בנוסף, רמת הכשרתם תעלה והם ישמשו ככוח חי"ר שמתלווה אל הגדוד במרחב הלחימה. הכוונה היא שבזמן אמת הם יתפסו כיפות שולטות, יאבטחו רחובות בהם ינועו טנקים ויטהרו מבנים לפני הפריצה של הטנקים אליהם. אך עדיין נותרה שאלת איתור האויב בשטח סגור (מבנים, מסתורים תת-קרקעיים ואזורים רוויי אוכלוסייה – א"ב).

      בנוסף, הוחלט להקים פלוגה מסייעת לכל גדוד בחיל כדי לאתר את האויב ולפגוע בו מהר. "כל פלוגה תכלול מחלקת תצפית לאיתור אויב עם מכ"ם והפעלת אש, מחלקת מרגמות קשת 120 מילימטר, ומחלקת תצפית-סיור בה יהיו מומחים לקרקע", אומר הגורם. "עבורנו כשריונרים גיוס הפלוגות המסייעות השבוע הוא יום חג. זה למעשה באמת יציאה לדרך חדשה שאנחנו עובדים עליה הרבה זמן. זה ה'מאני טיים'. חיילי מסייעת הם שריונרים שאינם טנקיסטים. יהיו להם מקצועות מיוחדים: סיירים ותצפיתנים. הם יהיו חלק בלתי נפרד מהקרב המשוריין".

      הדעות חלוקות

      הדעות בקרב קציני החיל ביחס לתכנית חלוקות. הקצין הבכיר מצידו סבור כי אמנם בסופו של התהליך הכואב שעובר על החיל, ישתנה משמעותית אופיו, אולם בסופו של דבר יוכל צה"ל להתגאות בחיל שריון איכותי, שידע להפעיל את יכולותיו הבסיסיות באופן נכון יותר. "כשאתה בוחן את מלחמת לבנון השנייה אנחנו מבינים שלא פעלנו נכון טקטית, לא הבנו את הקרקע", הסביר הקצין. "אם אתה מפעיל נכון את אמצעי איסוף המודיעין והאש אז מאזן האימה מול הנ"ט המתקדם הוא טיפה מסולף. על זה התאמנו בשנים האחרונות ולמדנו לחיות במרחב רווי נ"ט. אנחנו כבר לא חשופים בצריח. יש לנו מערכות שיודעות לאתר את האויב להתמודד אתו בקטלניות. הבסיס הוא להבין את הקרקע. איפה כדאי לך להיות, כיצד לאתר את האויב ואז כיצד להשמיד אותו. בסוף התכנית הרב שנתית הנוכחית של צה"ל יהפוך חיל השריון לחיל קטן יותר אבל גמיש, עוצמתי וקטלני".