ביום רביעי השבוע גילינו שההסכם בין איראן ושש המעצמות אינו סופי. ששת החודשים של הסכם הביניים עוד לא החלו, ואיראן בינתיים יכולה להתקדם במלוא המרץ בפרויקט הגרעיני הצבאי שלה, לפחות עד ש"יסוכמו הפרטים האחרונים", כהגדרתה של דוברת משרד החוץ האמריקני, ג'ן סאקי. ההודעה הזו באה כמה שעות בלבד לאחר ששר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף הודיע שההסכם לא מחייב את טהראן לעצור את הבנייה במתקן הפלוטוניום באראק, אלא מאלץ אותה לא לייצר במקום מים כבדים.
בד בבד, באחד הדיווחים בתקשורת נאמר כי להערכת מומחים שונים, ההסכם הנוכחי כפי שפורסם על ידי הבית הלבן - ההסכם שכעת מתברר שהוא עדיין לא סוכם מאפשר לאיראנים לייצר רכיבים חיוניים בתכנית הצבאית הגרעינית מחוץ למתקן בעראק. כשהמתקן ישוב לפעול, יוכלו להתקין את הרכיבים באתר. בעצם השיא היה כבר ביום שלישי, כאשר משרד החוץ האיראני הודיע שההסכם שפורסם על ידי וושינגטון אינו ההסכם שעליו סיכמו הצדדים. ואם זה לא היה עצוב, זה אולי, רק אולי, יכול היה להיות מצחיק. סאקי הסבירה שאין לוח זמנים ברור ליישום ההסכם החתום, כך שעקרונית, ואם אלה הם פני הדברים, מישהו מנושאים והנותנים במשלחת האמריקנית לג'נבה, צריך לקבל פרס על שלומיאליות או לחלופין על הטעיה.
התחושה בכמה ממדינות ערב, לפחות באלה השייכות למחנה הסעודי-מצרי, היא שהצורה שבה התנהל המשא ומתן עם איראן וכן פרטי ההסכם, הם בגדר הכלל שמעיד על הכלל. אין פה חריגה או מעידה, אלא המשך לגישה החובבנית, לזגזוג בלתי פוסק של הבית הלבן בכל הקשור לניהול המדיניות במזרח התיכון. אם ב-2010 הבהיר דובר הבית הלבן דאז, רוברט גיבס, כי אין בכוונת הממשל לאפשר את המשך העשרת האורניום, ארה"ב מודל נובמבר 2013 מסכימה שאיראן תמשיך להעשיר אורניום; כך לפחות טוענים בתוקף הנשיא חסן רוחאני, המנהיג העליון עלי חמינאי ואלה שמתחתיהם.
הסוגיה הגרעינית היא לא הדבר היחיד שטורד את מנוחתן של מדינות ערב וסעודיה בראשן. "החשש שנוצר במדינות המפרץ הוא שארה"ב בעצם נותנת יד להגמוניה איראנית אזורית, והן לא יכולות לעשות דבר בנידון", אומר פרופ' אשר ססר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ומרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.
"יש כאן שינוי היסטורי חשוב שמגיע לשיאו. מרכז הכובד של המזרח התיכון עזב את הערבים ונדד למפרץ הפרסי. וכאשר ארה"ב מסכימה להגמוניה איראנית זה משליך על המצב בסוריה, בעיראק ובמקומות אחרים, כולל בתוך המדינות עצמן. סעודיה מוטרדת כיום מהחתרנות השיעית האיראנית הבלתי נגמרת שצפויה רק להחמיר. הבעיה, שוב, היא שאין להם מה לעשות בנידון. תראה מה קורה בסוריה. כולם שם קברו את אסד ומי נלחם לצדו? איראן וחיזבאללה. איזה מדינה ערבית התייצבה נגדו? אף לא אחת. לא צבאית". לראיית ססר האפשרות הסבירה היחידה היא שאם המגמה תימשך, למדינות ערב לא תהיה ברירה אלא להתקרב לאיראן. "הן לא יאהבו את זה אך ייתכן שלא תהיה להן ברירה".
חלום הבלהות של ריאד
את ניצני ההתקרבות הזו ניתן היה לראות כבר השבוע, כאשר שר החוץ הטורקי אחמד דאווטאולו ביקר בטהראן ונפגש עם רוחאני ועם עמיתו זריף. דאווטאולו בירך על החלטת איראן להשתתף בוועידת ג'נבה השנייה שאמורה לנסות למצוא פתרון למצב בסוריה במהלך חודש ינואר. גם שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה הזמין את טהראן להשתתף בדיאלוג הנערך בכל שנה במנאמה, בירת בחריין. הוא ציין כי ארצו הייתה מהראשונות לברך על הסכם הביניים בין המעצמות לבין איראן. וזו אותה בחריין שנחשבת עד היום בטהראן לפרובינציה ה-14 של איראן. ואם היה חסר משהו כדי לגרום לסעודיה להזיע, באה שיחת הטלפון בין דמשק לטהראן ביום רביעי. בשאר אל-אסד, שמלמד את כל מנהיגי מדינות ערב שיעור בהישרדות, שוחח באותו היום עם עמיתו האיראני. לפי הודעת סוריה, רוחאני הבטיח לו שטהראן תמשיך לעמוד לצדה של דמשק במלחמה נגד "הטרוריסטים". אסד הוסיף כי הצלחתה של איראן בשיחות בג'נבה תחזק את מעמדה האזורי והעולמי וישליך על המצב בסוריה לנוכח השותפות האסטרטגית בין המדינות.
ד"ר מיכל יערי, מומחית למדיניות החוץ הסעודית מהאוניברסיטה הפתוחה ומאוניברסיטת בר אילן, אומרת כי החשש של ריאד הוא שבכוונת ארה"ב להזניח את האינטרסים הסעודיים ולפנות לאיראן. "כלפי חוץ, הם יצאו בהודעות יחסית מפויסות. הם לא תקפו את הסכם ג'נבה ישירות, אלא רק באופן מרומז. אבל מתחת לפני הקרקע יש הבנה בריאד שוושינגטון עלולה לפעול בניגוד לאינטרסים הסעודיים, עד כדי משבר. איראן בעבורם היא האויב הגדול. בחזית הדתית זו העוינות בין הסונה לשיעה. בחזית האתנית - היריבות הערבית-פרסית. במישור הביטחוני, מאז התפוררות עיראק אין גורם שיכול לעמוד מול ההגמוניה האיראנית במפרץ וגם במישור הפוליטי, לנוכח הניסיונות של איראן להחליש את המונרכיות באזור. לאן שהם לא מסתכלים הם רואים איום איראני. אז ייתכן שטהראן לא מנצחת מובהקת בחיכוכים באזור אך בוודאי שאינה מפסידה".
לא מעט ידיעות פורסמו באחרונה בדבר ההתקרבות בין ריאד לירושלים, בין היתר בעקבות התבטאויותיהם של בכירים סעודים, שדיברו מפורשות על שותפות האינטרסים. אולם ד"ר יערי מציעה לחכות עם ההכנות לביקור של מלך סעודיה בירושלים. "הייתה אמירה של שגריר סעודיה בבריטניה יום לפני הסכם הביניים, כי ארצו לא תשב בחיבוק ידיים לנוכח האיום המתפתח מכיוון איראן. אך הוא מיהר להתייחס גם לגרעין הישראלי כדי לשלם את מס השפתיים.
"הידיעות על התקרבות ישראלית-סעודית פוגעות בריאד. ייתכן שסעודיה צריכה את ישראל במישור הביטחוני ברמה כזו או אחרת, אך הקשר עמה, אם יש כזה, עלול לפגוע במעמדה בעולם הערבי. לכן היא תעדיף שאם יהיה קשר כזה, הוא יתקיים בתנאי מובהק של חשאיות".
הליגה הערבית - לכל הטורים של אבי יששכרוף
ארה"ב מבולבלת: "לא ברור למה האיראנים מתכוונים"
כך הצליחו חמינאי ורוחאני לשטות באובמה