פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לוותר על מועד ב'? באנגלית אפשר, במתמטיקה פחות

      השבוע פורסם כי במשרד החינוך מתכננים לוותר על מועדי ב' של הבגרויות, מטעמי חיסכון כלכלי. מנהל תחום הבגרויות במכון יואל גבע מנתח את השיקולים לכאן ולכאן

      העלאת שיעור הזכאות לתעודת בגרות של תלמידי מדינת ישראל היא סוגיה ערכית-פדגוגית. יחד עם זאת, היא כוללת גם היבטים כלכליים וחברתיים מורכבים וחשובים. המלצת הוועדה של אגף בחינות הבגרות במשרד החינוך, לפיה יש לבטל את האפשרות להיבחן במועד ב' במתמטיקה ובאנגלית, נובעת משיקולים כלכליים. על פי הידיעה שפורסה השבוע בעיתון "ידיעות אחרונות", האגף מדפיס מאות אלפי מחברות לבחינות במועדי ב', אך בפועל, "לא כל התלמידים הנרשמים לבחינה נבחנים (...). יש כאן בזבוז כספי ציבור וכן היערכות מורכבת לוגיסטית של האגף - ללא הצדקה".

      עוד נמסר בכתבה, כי המתנגדים לביטול האפשרות להיבחן במועד ב' במקצועות אלו מעלים טיעונים פדגוגיים וחברתיים, לדוגמה: תלמידים הלומדים בבתי הספר בפריפריה, בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, מצליחים להגיע לזכאות לתעודת בגרות הודות למועדי ב' אלה.

      קשה מאוד להעמיד שני טיעונים אלה האחד מול השני:
      אם טובת התלמידים לנגד עינינו, וקיימות הוכחות חותכות שהבחינות במועדי ב' מסייעות להעלאת שיעור הזכאות לתעודת בגרות, בייחוד בקרב אוכלוסיות מרקע חלש, הרי שהטיעון בדבר "בזבוז כספי ציבור" נופל ומתבטל, והמדינה תצטרך למצוא את המשאבים על מנת לאפשר הזדמנויות אלה.
      יתר על כן, למדינה יש אינטרס להעלות את שיעור הזכאים לתעודת בגרות, וכן את שיעור האזרחים שרוכשים השכלה גבוהה, שכן השקעה ב"הון האנושי" של אזרחי המדינה היא השקעה שתוביל לשיפור עתידה הכלכלי.

      בחינה בכותרות

      בשנים האחרונות מייצרות בחינות הבגרות במתמטיקה כותרות חוזרות ונשנות: תלונות על רמת הקושי של הבחינות, משך הזמן הניתן לנבחנים, חוסר הלימה בין תכנית הלימודים לבין הנדרש מהתלמיד בפועל, מתן "פקטור" בשל חוסר הוגנות של השאלות, ועוד. "בחינה מפחידה". ביחס למציאות שכזו, אם טובת התלמידים היא הדבר החשוב, חובה לאפשר להם להיבחן במועד ב', לשפר את ציוניהם, ועל ידי כך לסייע להם לעלות שלבים נוספים בסולם החברתי ובסולם שאיפותיהם.

      אם בכל זאת יחליט משרד החינוך לבטל את האפשרות להיבחן במועד ב' במתמטיקה, אל לו להסתפק בהחלטה טכנית זו. עליו לוודא שהבחינה האחת שתישאר תשקף את רוח תכנית הלימודים; שפרק הזמן המוקדש לכל נושא ישקף הלימה בין נושאי הלימוד לשאלות הבגרות; ושתאריך הבחינה יהיה מתאים ויאפשר לתלמידים להגיע מוכנים כראוי לבחינה.

      המצב באנגלית שונה מזה שבמתמטיקה: אנגלית היא שפה, ובחינת הבגרות באנגלית בודקת את שליטת התלמידים במיומנויות שפתיות: אוצר מילים, דקדוק, יכולת הבעה בכתב, יכולת הבעה בעל פה והבנת הנשמע. מיומנויות אלה נרכשות לאורך זמן רב, ולא ניתן לשפר אותן פלאים בתוך חודש וחצי, בין מועד א' למועד ב'. באנגלית, למעט יצירות ספרותיות בודדות, אין חומר מוגדר לבחינה, ובטח לא בכמויות שיש במתמטיקה - אין חומרים שצריך "לחרוש" עליהם לקראת הבחינה. תלמידים ש"לא יודעים אנגלית" במועד א', לא יידעו את השפה תוך חודש וחצי במועד ב'.

      בחינת הבגרות באנגלית בדרך כלל אינה מפתיעה את התלמידים והמורים, ואינה מפחידה כמו אחותה, המתמטיקה. פרקי הבחינה בודקים את המיומנויות השפתיות, ותלמידים שלמדו את השפה ברצינות ולאורך זמן, מצליחים להתמודד עם הבחינה ללא תקלות מיוחדות. שלא כמו במתמטיקה, הבחינה באנגלית אינה עולה לכותרות בכל מועד. היא "בחינה רגילה".
      הנוסחה להצלחה בבחינה באנגלית אינה שונה מזו של יתר מקצועות הבגרות: המורים צריכים ללמד את החומר בצורה טובה, כזו שתגרום לתלמידים ליהנות מהלמידה; התלמידים צריכים ללמוד בצורה רצינית; הפיקוח על המקצוע צריך לכתוב בחינות שמשקפות את תכנית הלימודים; ואגף הבחינות צריך לקבוע תאריכי בחינות שיאפשרו לתלמידים מספיק זמן להתכונן אליהן כראוי. אם כל זה יקרה, לא נצטרך שני מועד בחינה באנגלית.

      ארז צרפתי הוא מנהל תחום הבגרויות במכון יואל גבע

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il