הקלף החזק של שי ניצן, שנבחר לפרקליט המדינה הבא (אם יאושר במליאת הממשלה), הוא הביקורת הצולבת הנמתחת עליו מאגפים שונים ורחוקים זה מזה בחברה הישראלית. השמאל הישראלי מגנה אותו כחומת המגן של הביטחוניסטים. בעיניי זו דווקא כף זכות מובהקת. הימין רואה בו אויב של ההתנחלות. הוא, האיש עם הערכים המסורתיים, שילדיו לומדים במוסדות חינוך דתיים?לאומיים? לא נשמע סביר.
לא מקובל שלאחר ההינתקות מרצועת עזה והמאבק על המאחזים הבלתי חוקיים נזקק להגנת מאבטחים. לא יעלה על הדעת כי יוזמן לחגיגה משפחתית וקומץ האורחים יצורו עליו ויעלבו בו עד כי כמעט נאלץ להסתלק.
אם הימין מוכן לקבל כעובדה (או לפחות לשלם מס שפתיים) ששלטון החוק חל גם על ההתנחלויות; ושאסור לבנות בית יהודי על אדמה פרטית של פלשתיני, גם אם זה חושש לתבוע את נכסיו; ושהתורה מצווה כך לגבי זכותו של "הגר הגר בשעריך" - כי אז ניצן היה מועל בתפקידו אלמלא היה מקפיד על כך.
עידן הצמחונות במאבק על טוהר המידות?
בימין מתריסים כלפיו מדוע הפעיל אמצעים תקיפים כמעצר מינהלי נגד מתנגדי ההינתקות מגוש קטיף, שנחשבו פורעי חוק. איני בקי, אך נניח כי נהגו בהם ביד קשה באורח בלתי מידתי, האם משגה כזה הופך אותו לבלתי ראוי? כמה מכל הזועקים שגו?החליקו בהתנהלותם הציבורית, ואיש לא בא עימם חשבון על כך?
הוא היה פסול למשרה אילו בניגוד להוראות החוק והממשלה, ובעיקר היועץ המשפטי, היה פוטר את המתפרעים מן המעצר מפני שליבו עם גוש קטיף, לא להפך.
גם בליבי יש תהיות כלפיו. תחילה תמוהה נכונותו לייצג את הפרקליטות בדיון על עיסקת הטיעון עם משה קצב. עתה, ביתר שאת, איני מבין כיצד לא הושיט יד למי שביטאה בפרקליטות את בני האור, מנהלת המחלקה הכלכלית אביה אלף, שהמליצה עם ניצב יואב סגלוביץ מהמשטרה להעמיד את אביגדור ליברמן לדין ב"תיק הגדול" של חברות הקש.
הפעמונים מצלצלים נוכח תמיכתו של ניצן בסגירת תיק ליברמן. מתעורר חשש שיש בה משום נהייה אחרי עמדתו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין. יש סיבה לדאגה. האם מינויו מבשר את התפרסות עידן הצמחונות במלחמה על טוהר המידות בכל שדרותיה של פרקליטות המדינה, ממשרד היועץ המשפטי עד לקצה המסדרון שבו הוא יושב? האם זה השינוי שהוא מביא עימו בהשוואה למשה לדור המסיים את כהונתו, ולפחות במחציתה הראשונה היה נשכני כראוי?
מנוסים ומפוכחים נוכח המגמה לרופף את המאבק בשחיתות השלטונית אין בני האור יכולים לקבל את ניצן בזרועות פתוחות, בתופים ובמצלתיים. אבל נוכח השבחים באשר ליכולותיו המקצועיות כמשפטן ועל היותו דמות של מנהיג כריזמטי, אין סיבה שלא לקבלו בשלב זה עם הרבה כבדהו ומעט חשדהו.