היהדות היא חלק מכל אחד

אחת התופעות התרבותיות המשמעותיות והמרתקות בחברה הישראלית היא הרנסנס המתגבר והולך של יהדות ישראלית מתחדשת. רבבות ישראלים שאינם אורתודוקסים מתחברים ליהדותם בבתי מדרש, בקהילות מתפללות, בקבלות שבת ובמועדי ישראל, ביצירה אמנותית העוסקת בחומרים היהודיים, בעיסוק בפרשת השבוע, בדרישה לביעור הבערות ובהעמקת הזיקה ליהדות במערכת החינוך, במכינות הקדם?צבאיות ועוד.

המהלך הזה בונה את הקומה השנייה של הציונות - הקומה התרבותית, הרעיונית, הערכית, הרוחנית; לצד תחייתו הפיזית של העם היהודי - תחייתו הרוחנית, תחיית היהדות. הוא מערער מוסכמות כגון החלוקה הדיכוטומית בין חילונים לדתיים ומפר את האקסיומה שיהדות היא רק דת, שהדת היהודית היא רק הזרם האורתודוקסי, ושהיהדות שייכת לדתיים. לפי האקסיומה החלופית, יש יותר מדרך אחת להיות יהודי, היהדות היא של כולנו ואיננו משתמטים מן העיסוק בה ומלימודה, איננו מתבטלים מהמשך יצירתה ואנו עומדים על זכותנו להיות בני בית ובעלי בית בתוכה. אין זה מהלך לעומתי לדתיים, אלא מהלך מגשר בין חילונים, מסורתיים ודתיים סביב המורשת המשותפת לנו מתוך כיבוד הדרכים השונות.

מן הראוי שישראל כמדינה יהודית תראה בהתחדשות היהודית יעד לאומי חשוב, אך מבחינת הקצאת תקציבים זה לא קורה כיום, בעיקר מסיבות פוליטיות. תנועת ההתחדשות היהודית לא השכילה לפעול בפוליטיקה ולהיאבק על משאבים. החרדים סולדים מההתחדשות היהודית, שכן לשיטתם "חדש אסור מן התורה". הם מעדיפים את החילונים בבורותם ובבערותם ורואים איום בכל אלטרנטיבה ביהדות. גם הזרם החרד"לי בציונות הדתית נוטה לכיוון זה. אפילו המיינסטרים של הציונות הדתית רואה בחיוב את התופעה, אך חושש מפגיעה בתקציבים למוסדותיו. הפוליטיקה החילונית, מצידה, אדישה להתחדשות היהודית. היא מממנת בגדול מוסדות אורתודוקסיים בשל צרכים פוליטיים, וההתחדשות היהודית נטולת העוצמה הפוליטית אינה משחקת תפקיד בעבורה.

ארגוני ההתחדשות היהודית נסמכו על הפילנתרופיה של יהדות ארה"ב, אולם מאז המשבר של 2008 תמיכתה כמעט פסקה. וכך יש יחס הפוך בין הביקוש הגובר והולך והצורך המתעצם של הציבור בפעילות הזאת למשבר הכלכלי המחמיר והולך של הארגונים, עד כדי סכנה קיומית.

הבחירות האחרונות פתחו צוהר לשינוי: ח"כ רות קלדרון, מן האושיות המרכזיות של ההתחדשות היהודית, הקימה שדולה בכנסת. שר החינוך שי פירון הכריז על הקמת אגף להתחדשות יהודית ועל תקנות חדשות שיזרימו תקציבים לתחום. הבית היהודי, לראשונה, מבטיח לתמוך בהתחדשות היהודית הפלורליסטית. כנס שדרות הנערך השבוע, ואשר בשנים שעברו העלה נושאים חברתיים וחינוכיים מרכזיים על סדר יומה של החברה, יעלה את הסוגיה על ראש שמחתו ויש לקוות שאכן יתחולל שינוי. אני מצטרף לשאלה שהיא כותרת המושב בכנס: "של מי היהדות הזאת?" ותשובתי ברורה - של כל היהודים המבקשים אותה.

הכותב עומד בראש מרכז יובלים, אחד מארגוני ההתחדשות היהודית