האחר הוא אני - השיח שביני לביני

איריס נבון, מנהלת בית ספר יסודי בבאר שבע המשלב תלמידים שומעים עם לקויי שמיעה, משתפת במחשבותיה על הנושא השנתי המוביל השנה במשרד החינוך, ומעלה תהיות - מיהו האחר?

איריס נבון
18/11/2013

הנושא המרכז השנה במערכת החינוך, "האחר הוא אני", מזמן עיסוק פילוסופי בשאלה המרכזית - מיהו האחר? במחשבה ראשונית, "האחר" הוא מושג הנבחן באופן יחסי לאוביקט נוסף ויוצר סוג של הבדלה. הצירוף "האחר הוא אני" מעביר את מרכז השיח בדבר האחר לאחריות הפרט. יש באמירה זו הזדמנות לבחינת "האחר" ממקום פחות מתנשא. כדי להבהיר את העיסוק בשאלה זו, אני בוחרת לשתף בחוויותיי הראשוניות כמנהלת חדשה במפגשים עם תלמידי בית ספרי - המשלב תלמידים לקויי שמיעה.

צעדיי הראשונים בהיכרות עם התלמידים היו מהולים בהתרגשות עצומה וברצון עז שכל תלמיד יחוש שהוא נמצא בבית המאפשר לו ביטחון ויכולת להביא מכישוריו ויכולותיו לסביבתו החינוכית. משהו נוסף לתחושות אלה חבר למפגשים עם התלמידים לקויי השמיעה - תחושת אי-נוחות שלא יכולתי להסביר בתחילה. אי נוחות זו פורשה בחששות של מנהלת מתחילה במפגש עם אוכלוסייה שאינה מוכרת. כאן גמלה בי החלטה, כי למידת עולמם של לקויי השמיעה היא תנאי ליכולתי להכיל קבוצה זו. בתצפיות שערכתי גיליתי ילדים הדומים לשאר ילדיי במצבים שונים בחיי בית הספר, אך עם זאת שונים במצבים אחרים.

טוב לדעת (מקודם)

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים ללב

מוגש מטעם שחל

חטא החמלה

והנה מצאתי עצמי חוטאת בחטא בו נוטה בן אנוש ביחסו אל האחר. ידעתי כבר לאפיין את התחושה הלא ברורה - חשתי חמלה החובקת רצון להגן ולגונן. אין לי ספק כי בחטא זה חוטא כל מי שלבו פועם, וכי יש לברך על "חטאים" אלה. אבל נשאלת השאלה, מהו מקורה של החמלה? האם מעצם הווייתנו המוסרית היא טבועה בנו, או שמא היא נרכשת מהתנסויותינו החברתיות? שאלה זו הטרידה אותי במצב זה, והניסיונות לבחון היכן פוגשים אותי רגשות אלה החזירו אותי אחורנית לילדותי, ברגעים בהם חשתי אחרת ונלחמתי בכל כוחותיי להוכיח למוריי כי אני יכולה להצליח גם אם אני משתייכת לשכונת מצוקה שמרבית המשתייכים אליה לא עמדו בסטנדרטים שהציב בית הספר בזמני.

כאן מצאתי עצמי מביאה את חוויותיי האישיות למפגשי זה. היום, לשמחתי אין בי עוד חמלה. את מקומה תפסו עמדות אחרות, המספקות הזדמנות לאחר ומקדמות את קבלתו, כאתגר חברתי שיסייע לשינוי העמדות הראשונות במפגש בין הפרט לחבריו. מסיפורי האישי בנקודת הזמן בה אני מצויה בעמדת השפעה על ערכי החברה, אני שואבת את התובנות בדבר הכוחות פנימיים שסייעו לי בסופו של יום לממש את עצמי. כן, כילדה הייתה גם מורה שהאמינה בי כי בתוך האחר שבי יש אחר נוסף שלא מוותר ושנלחם. זוהי שליחותי, להרחיב ככל שניתן את עדת המאמינים. עלינו להתמיד בשאלה היכן מתחבר הסיפור האישי עם סיפורו של כל פרט: לקוי שמיעה, שמן, מצטיין או כל אחר בקרבנו, מה הוא מביא עמו למפגש? מה הן יכולותיו להתמודד עם עמדות שונות מקובעות או משתנות, וכיצד השיח החברתי בין האני לאחר שמולי יוביל להזדמנות של כל אחד ואחד לחוש מסוגלות למימושו העצמי.

תפקידנו, אם כך, הוא לזהות עמדות ראשוניות במפגש, בשאיפה מתמדת לחולל שינוי במעמדות אלה. איך נחולל את השינוי? בדיוק מאותו מקום אותו אני חוויתי - למידה. אין כאן מקום ללמידה על האחר בלבד, וחבויה כאן הזדמנות פז ללמידה הדדית - למידה משמעותית שתביא עמה את בשורת ההכלה האמתית ממקום שבו לא מוותרים על שום אחר שבנו ובינינו.

ב19 בנובמבר,יום שלישי, משרד החינוך יציין את הנושא השנתי של מערכת החינוך,"האחר הוא אני", ביום לימודים מיוחד וחגיגי שכותרתו - חיים בחברת מופת. המטרה של יום זה היא להטמיע את ערכי הסובלנות, ההכלה והכרת האחר בשיח החברתי.מערכת החינוך תקדיש יום זה לתכנית "האחר הוא אני" במסגרתו התלמידים יחתמו על האמנה ייחודית, בתי הספר יקיימו שיתופי פעולה עם תנועות הנוער, ארגוני קשישים, בתי חולים, וכן יוקדשו פעילויות שונות סביב חשיבות היום..



מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

  • חירשים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully