ארבעים שנים לאחר פטירת רה"מ הראשון דוד בן?גוריון, ראוי להפנים את מורשתו מ?1948: עמידה בלחץ אמריקני הפכה את ישראל מצרכן ליצרן ביטחון לאומי, שידרגה אותה לבעלת ברית אסטרטגית של ארה"ב, הביאה לשיפור ארוך טווח של הקשר עימה וקידמה את הביטחון הלאומי של שני הצדדים.
ערב הכרזת העצמאות קיבל בן?גוריון אולטימטום ממזכיר המדינה האמריקני, הגנרל ג'ורג' מרשל, שהיה הפוליטיקאי הכריזמטי ביותר בארה"ב. מרשל תבע להימנע מהכרזת עצמאות ולהסכים למשטר נאמנות של האו"ם, והזהיר את בן?גוריון שמלחמה עלולה לגרום לשואה יהודית שנייה. הוא הטיל אמברגו צבאי על האזור, בעוד בריטניה סיפקה נשק לערבים, ושקל הטלת עיצומים כלכליים על ישראל. מרשל טען שמלחמה תשבש את אספקת הנפט לארה"ב בתקופה של מתיחות בינלאומית.
אבל בן?גוריון לא מיצמץ. לדברי השגריר האמריקני הראשון בישראל, ג'יימס מקדונלד, "בן?גוריון הזהיר את טרומן ומרשל לבל יטעו בהנחה שאיומים יביאו לוויתור על גורמים החיוניים לעצמאות ישראל וביטחונה" (My Mission in Israel, 1951, עמ' 49).
ב?29 במאי 1949, לקראת סיום מלחמת העצמאות, העביר מקדונלד אולטימטום מהנשיא טרומן לבן?גוריון. "טרומן רואה בעמדת ישראל (דחיית שטחים תמורת שלום, סיפוח מערב ירושלים, סירוב לשיבת הפליטים ועידוד עלייה מאסיבית) סכנה לשלום וביזוי החלטות עצרת האו"ם מ?29 בנובמבר (החלוקה) ומ?11 בדצמבר 1948 (בינאום ירושלים ושיבת הפליטים)", הוא מצוטט באותו ספר, "הנשיא תבע ויתור ישראלי על שטחים שנכבשו במלחמה (40 אחוזים מעבר לגבולות החלוקה) וויתור מוחשי בסוגיית הפליטים כצעד לקראת הסדר. המסר כלל איום להערכה מחודשת של יחסי ארה"ב?ישראל".
תגובת בן?גוריון היתה נחושה, למרות משאביו הדלים: "איגרת טרומן אינה מציאותית והוגנת ומתעלמת מחוסר הרלוונטיות של תוכנית החלוקה שנרמסה על ידי הפלישה הערבית... האם ארה"ב תבוא לעזרתנו אם נותקף שוב? ארה"ב מעצמה וישראל מדינה קטנה העלולה להיות מובסת, אך לא תתאבד".
מועצת הביטחון אישרה שתי החלטות, בתמיכת ארה"ב, המאיימות בסנקציות על ישראל אם לא תיסוג מהנגב הכבוש, אך בן?גוריון קרא תיגר: "ישראל הותקפה על ידי שש מדינות ערביות ושומרת לעצמה את זכות ההגנה העצמית, גם אם היא עלולה להיות מנוצחת".
כתוצאה מנחישות בן?גוריון נסוגה וושינגטון. ישראל התקבלה לאו"ם למרות התנגדותה הסוחפת לתביעות ארה"ב והאו"ם בנושאי שטחים, ירושלים ופליטים. מזכיר המדינה ג'ון פוסטר דאלס, שהיה חבר במשלחת ארה"ב לאו"ם ב?1949, הודה שהחלטת החלוקה ותוכנית ברנדוט האנטי?ישראלית היו בלתי ראויות ושארה"ב המעיטה בהערכת הנחישות של ישראל. הרמטכ"ל האמריקני עומאר בראדלי אף הציע לשדרג את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל.
בן?גוריון הבין שעמידה בלחץ היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית ותנאי מוקדם לעצמאות ולצמיחה ארוכת טווח. לעומת זאת, רפיסות מחריפה את הלחץ ומאיימת להפוך את ישראל מנכס לנטל אסטרטגי. ביום סגריר ארה"ב מעדיפה בעלת ברית מתריסה ולא כנועה.