יום כיפור האחרון היה יום כיפור של המלחמה ההיא. הרבה גילויים חדשים וישנים הגיעו מהמרתפים השמורים למסמכי המדינה. יום כיפור האחרון עזר לנו להפנים את חובתנו להוקיר את גבורתו של דדו, הרמטכ"ל. מי שהיה קר רוח, האמין בחייליו והנהיג אותם עד לסיום הכי אפשרי של המלחמה. יום כיפור עזר לנו להבין את הצער שהסבנו לו וכמה חשוב שהצעירים יכירו אותו כמנהיג, כדמות לחיקוי.
"זה מקרה שאתה בוחר לנו שוב חייל כגיבור?", שואל אותי הפרופסור, בפרלמנט, אצל ניסו במוסררה החדשה. הפעם ניסו מפתיע אותנו. חוץ מהקפה המסורתי והמים שליד, יש לנו גם עוגת יום הולדת. לניסו יש יום הולדת. אשתו התימנייה הכינה לנו זלביה. זלביה, מסביר לנו ניסו, הוא מאכל מתוק, הנעשה מקמח חיטה ומבושל בשמן עמוק ואחר כך נספג בסירופ סוכר. טעים ממש, מתפעלים חברינו בפרלמנט ומתנפלים על המגש. הלכה הדיאטה.
"אולי זה לא מקרה שאני מדבר על דדו", אני אומר לפרופסור. "כשאני מסתכל מי הם הגיבורים שלנו היום, הגיבורים שהם דוגמה לילדים שלנו, גיבורים שמתווים דרך, ערך וכיוון לחברה, אני מאוד מוטרד ואני מתגעגע אל דדו ואל מנהיגים שכמותו, ולא בגלל שהם חיילים".
"עבורי", אני ממשיך בלהט. "המדריך בצופים היה מורה דרך. מי הוא המורה דרך של הילדים שלי? הדוגמנית המפורסמת, הכדורגלן עם הקעקועים ותספורת הוויקינג, המתלהם מהאח הגדול או מיציע העיתונות בספורט, או אחת הדמויות מושכות הרייטינג במעגל של דן שילון?".
קמפיין ליישוב הנגב
"אצלנו הדתיים", אומר לנו יקי, חובש הכיפה הסרוגה שבינינו, איש עסקים, מתנדב חברתי, "הדמויות של הגיבורים הם הרבנים והמנהיגים פורצי הדרך בעשייה בציונות הדתית. אולי הדמויות של הגיבורים שלנו לא כל כך אופנתיות כמו אצלכם החופשיים, הן דמויות שלא יושבות בתכניות הריאליטי, אבל הן דמויות ערכיות לצעירים ובכלל, דמויות לחיקוי, דמויות שמתוות דרך וכיוון".
"דמויות תרבות הם אחד המאפיינים לפניה של החברה", מדבר הפרופסור שלנו. "הם מודל לניתוח חברתי. קיימות דמויות מופת בהיסטוריה החברתית שלנו, וגם בימים אלה. אבל כלי המדידה שלי, הוא מידת השפעת דמותם על החברה ועל הצעירים המתחנכים בה; על מה שהם רוצים להיות כשיהיו גדולים. דמות כמו של סופר ישראלי בן-זמננו, כמו עמוס עוז או מאיר שלו, או משורר כמו נתן זך, נתן יהונתן או נעמי שמר, האם היא משפיעה על דרכם של הצעירים המתחנכים בחברה הישראלית? האם הם גיבורי התרבות של הצעירים? אני חושש שלא. הצעירים אולי מכירים אותם ואולי גם מצטטים משירתם או מסיפוריהם, אבל האם הערכים הבסיסיים שלהם הם אלה שמשפיעים על דרכם בחיים, על הערכים המתווים להם את דרך התנהלותם? אני לא בטוח כלל וכלל. אני מאמין, שבחברה שבה היחיד הוא החשוב, הגיבורים הם לא בהכרח אלה שעושים למען החברה, אלא אלה המצליחים בתקשורת, בעסקים, בספורט - אלה המצליחים לעצמם".
"חז"ל", אומרת לנו אלה העיתונאית לענייני כלכלה, זו המסתובבת במסדרונות השלטון, מקורבת ומשפיעה. "העניקו את הביטוי הנפלא 'איזהו הגיבור הכובש את יצרו'. החכמים ביקשו לומר, כי כל גבורה מחוברת אל התגברות פנימית, אל צד רוחני זה או אחר של חיינו. לכן, בתפיסתם, הגבורה איננה רק פעולה חד-פעמית, מבריקה, נועזת, יוצאת דופן, אלא היא בראש ובראשונה נדרשת להיות מעשה של יום-יום. כן, אני חושבת על המעבר לגיבורים המצליחים לעצמם והם המשפיעים. הטלוויזיה והעיתונות נותנים להם במה, כי הם מצליחנים, הם המנצחים וכל דבר פחות מזה לא נחשב. עצוב, כי הרבה פעמים הם בכלל לא דמויות ערכיות, בעלות חזון ועשייה חברתית".
"בן אחותי הצעיר", מספרת מנטורית ההיי-טק, "הוא בגרעין התיישבות בנגב. חבורת צעירים מדהימה. החבורה הזאת מנהיגה צעירים להתיישבות ולפיתוח הנגב. הם יוצרים יחסי שכנות טובים עם בדואים בסביבתם. הם הגיבורים שלי. הם אלה שהיו צריכים להיות מפורסמים בעשייתם. הם אלה שהיו צריכים לקבל הוקרה מהציבור. לצערי, הציבור לא ממש מכיר אותם ואת עשייתם. אין ממש אתגר לצעירים לעשות מעשה וללכת לחלוציות טובה בנגב. המדינה צריכה לצאת בקמפיין שמעודד צעירים ללכת לנגב. לתת הטבות גדולות למי שמוכן להתחייב על לפחות עשר שנות חיים בנגב. בדרך הם כבר יתאהבו בנגב ויישארו".
"תראו", אני אומר, "התחלנו בדדו, גיבור לאומי, והגענו לנגב, בימים שהם 40 שנה למותו של דוד בן-גוריון. גיבורים שנתנו משלהם למדינה. כיצד מעמידים אתגר למערכת החינוך, לתקשורת, למתנ"סים ולתנועות הנוער ולכל מי שיכול להשפיע, לייצר לנו גיבורי תרבות שהם דמויות מופת מעניינות ונועזות, לא כאלה שעושות לעצמם, אלא כאלה שעושות למען החברה ולאורך זמן".
ניסו אוסף את כוסות הקפה ואת שאריות הזלביה. הפרלמנט מתפזר איש איש לביתו. עוד מעט שבת.
איתן מזרחי הוא יזם ויועץ לעסקים חברתיים, מנכ"ל החברה למתנ"סים לשעבר
בשבוע שעבר בפרלמנט: על ראשי ערים, שחיתות והנביא ישעיהו