קציני רפואה ראשיים בדימוס: לא ידענו על הזיהום בקישון

מאת גלי סימן-טוב

היום העידו בפני ועדת שמגר, שמונתה לבדוק את השפעת מימי הקישון על חיילי חיל הים שחלו במחלת הסרטן, חמישה קציני רפואה ראשיים (קרפ"ר) בדימוס ששירתו בצה"ל.

שני הקרפ"רים הראשונים שהעידו היו ד"ר אליהו גילון, ששירת בתפקידו משנת 62' ועד שנת 67', ומי שהחליפו בתפקיד ד"ר ראובן אלדר, ששירת עד שנת 72'. השנים טענו כי כלל לא היו מודעים לבעיות שהיו קיימות במימי הקישון, ובחלק מהמקרים לא ידעו כלל על פעולות מיוחדות שמתקיימות בחיל הים.

פרופסור דן מיכאלי, ששירת בתפקידו בשנים 75'- 79' העיד אף הוא בפני הוועדה כי לא היה ידוע לו על בעיות עקב הצלילה בקישון מכיוון שלא הגיעו אליו תלונות בנושא.

גם פרופסור ערן דולב, ששירת כקרפ"ר בשנים 79'- 83' סיפר לוועדה כי הנושא לא עלה בדו"חות שקיבל אז באופן ספציפי בביקורים בשטח. "לא ידענו על כך ולכן לא טיפלנו בנושא. הבעיות עולות מהשטח ומה שלא עולה לא יכול לזכות לטיפול" העיד והוסיף כי רופא חילי בכל שירותו הסדיר והמילואים לא יכול לעקוב אחר התופעות הבריאותיות שצצות רק שנים מאוחר יותר.

עוד העיד היום פרופסור יהודה דנון, מי שהיה הקרפ"ר שנתן את ההוראה לאסור את הפעילות בקישון. בשנת 89', שנתיים לאחר שמונה לתפקידו, הציע לו קצין רפואה חילי של חיל הים, ד"ר ישראל טרייבר, להפסיק את הצלילות בקישון מכיוון שהמקום נראה מזוהם.

דנון נתן לטרייבר את הכלים הצבאיים והאזרחיים לבדיקת הנושא, ובסופו של התהליך הוחלט על איסור הצלילות שלעדותו של דנון לא הפתיעו אף אחד מהבכירים בחיל.

נדמה שההחלטה לאסור על הצלילות בשנת 89' התקבלה רק בזכות ערנותו של קצין הרפואה החילי שראה את החיילים יוצאים מהמים המטונפים כאשר הם מזוהמים לחלוטין והעיר את תשומת ליבם של הנוגעים בדבר. "לא היה אירוע יוצא דופן באותה עת שהביא לפניה הזאת" העיד דנון לשאלתו של שמגר מדוע נתקבלה ההחלטה דווקא באותה שנה ולא שנים קודם לכן כאשר לכולם היה ברור שהמים בנחל עכורים ומזוהמים.