וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בין ליברמן לג'ון קרי

מתי טוכפלד

15.11.2013 / 6:00

חזרתו של אביגדור ליברמן למשרד החוץ הייתה שקטה ומהירה, אך מה שמטריד בעיקר הן התבטאויותיו של שר החוץ האמריקני. איך זה מאיים על הקואליציה?

אם יש איום פוליטי שעלול לזעזע את הקואליציה בחודשים הקרובים, הוא לא קשור לחזרתו של ליברמן לממשלה, או לחילוקי הדעות בין נתניהו ללפיד על ראשות ועדת החוץ והביטחון, ואפילו לא לתוצאות הפריימריז במפלגת העבודה שייערכו בשבוע הקרוב. מי שמחפש את המשבר הבא ימצא אותו הרחק מכאן, מעבר לאוקיינוס, במשרדים של מחלקת המדינה בוושינגטון.

בזירה הפנימית אירועי השבוע האחרון דווקא תרמו ליציבות: ליברמן נכנס לממשלה ומייד שידר כי הוא בא לעבוד ולא לרקום מזימות פוליטיות. יאיר לפיד היה יכול להערים כל קושי אפשרי על צירוף שר נוסף לממשלה בניגוד להסכם הקואליציוני, אולם בחר להבליג ולהסתפק במאבק על ראשות ועדת החוץ והביטחון ובהתחייבות של ליברמן לתמוך במועמדו לתפקיד עפר שלח. גם נפתלי בנט לא הערים קשיים והעביר את המינוי.

אבל מה שמטריד גורמים בקואליציה הוא דווקא דבריו הקיצוניים של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, שנאמרו השבוע לערוץ 2. קרי איים, בין השאר, כי סיום סבב המו"מ המדיני הנוכחי ללא תוצאות עלול להביא למעגל דמים נוסף - מה שהתפרש כמתן סוג של לגיטימציה להתפרצות ערבית אלימה בשטחים, אם תתפתח כזו.

סגן השר במשרד ראש הממשלה, אופיר אקוניס, מקורבו של נתניהו, התייחס השבוע בשיחה סגורה להתרחשויות הפוליטיות נוכח הלחץ האמריקני, ואמר כי "בקואליציה מתחילה רוטינה של עבודה. יש רצון ניכר של כל השותפים להמשיך את השותפות. על פי חוק הבחירות, השבוע מתחילים לספור לאחור ארבע שנים תמימות לסיום כהונתה של הממשלה. זה המון זמן. אולם איך שהדברים נראים כעת, יש איום אחד מבחינה פוליטית: ג'ון קרי".

"קרי מפעיל לחץ רק על צד אחד - על ישראל", המשיך אקוניס. "הלחץ האמריקני לשחרר מחבלים הוא לא מוסרי ולא ביטחוני, הוא מביא לגל טרור ביהודה ושומרון והביא לרצח הנורא השבוע בעפולה. התוכנית המדינית של קרי שתגיע אחרי תשעת החודשים שהוקצו למו"מ המדיני, תהיה תוכנית קיצונית".

אקוניס אמר אף כי הזדעזע מדבריו של קרי בראיון כי אחרי שייחתם הסכם שלום, לא תהיה נוכחות של חייל ישראלי אחד בשטחי יהודה ושומרון. "ישראל צריכה לחזור ולהפגין נחישות", אמר, "לא רק מול הערבים, אלא גם מול האמריקנים. כפי שנתניהו עושה בהצלחה רבה כשהוא ניצב מול האמריקנים בנושא הגרעין האיראני, כך צריך לעשות גם בעניין המדיני. זאת תהיה נקודת המבחן של הקואליציה. יש פה צומת של ויכוח תפיסתי מהמאתגרים שממשלה בישראל נתקלה בהם ב?30 השנים האחרונות".

הקרב על עפר שלח

הרצון של כל השותפים בקואליציה להישאר במקומם היה כה חזק, עד שאישור מינויו של ליברמן עבר במהירות שהפתיעה אפילו את אנשיו של רה"מ נתניהו. נתניהו ידע שאף אחד לא יפרוש, וגם לא יאיים לפרוש מהממשלה, רק בגלל דרישה לתפקיד זה או אחר. השיח שהתפתח בישיבת הממשלה ביום ראשון בשדה בוקר בין נתניהו, לפיד ובנט חשף טפח מהכעס שנתניהו עדיין חש כלפי הצמד, שכפה עליו להרכיב ממשלה בהרכב שבו לא היה מעוניין.

זה החל כשבנט שאל מדוע צירופו של ליברמן לא הגיע אחרי הידברות עם השותפות הקואליציוניות, מאחר שמדובר בהפרה של ההסכמים. לפיד מיהר להצטרף לשאלה - ואף החריף את הטון. נתניהו הבין שהשניים מתואמים, והטיח בהם: אפשר שתהיה הידברות, אבל שתהיה איתי ולא אחד עם השני.

במהלך הוויכוח שהתפתח, אמר נתניהו שמאז ומעולם יו"ר ועדת החוץ והביטחון היה מועמד מוסכם על ראש הממשלה. לפיד השיב: מה שהיה בעבר לא חייב שיהיה גם בעתיד. על כך השיב נתניהו: מה שהיה הוא מה שיהיה, וחתם את הדיון.

המינוי של ליברמן עבר חלק, אבל עם כמה חריקות קטנות: נתניהו כועס על ליברמן שתמך בעפר שלח ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, במקום במועמד המועדף על ראש הממשלה: צחי הנגבי; נתניהו לא רק מעדיף את הנגבי, אלא שהוא גם מתנגד ספציפית לשלח. הסיבה לא ממש ברורה, אבל אולי לעניין הבא יש קשר לכך.

ביוני 2010, יממה אחרי פרשת משט המרמרה, פירסם שלח טור בעיתון "מעריב", שבו תקף בחריפות את הממשלה על ההחלטה לכפות את הסגר הימי על רצועת עזה. משפט הסיכום בטור שפורסם היה: "אז זה מה שיצא: מהיום ידיה של היחידה הטובה ביותר בצבא הזה, שלוחמיה מתגייסים באמת כדי להגן על מדינת ישראל, מגואלות בדם של אזרחים".

במאמר שנכתב בשעה שהממשלה ודובר צה"ל עשו מאמצים קדחתניים להסביר את עמדת ישראל בעולם, ולהציג את תוקפנותם של נוסעי הספינה כלפי החיילים מול מסע הסתה בינלאומי, שהחל באותם ימים בליבוי טורקי, כתב שלח, בין השאר: "מדינות שחפצות להיות בקהילת העמים, וישראל חייבת להיות ביניהן למען שרידותה, אם לא מכל מניע אחר, פשוט לא עושות דברים כאלה. הן לא תוקפות עם חיילים חמושים אוניות שנושאות אזרחים, ואפילו אלה מנסים לשבור את המצור המקודש על עזה".

דבריו של שלח עוררו סערה, וימים ספורים אחר כך נאלץ לפרסם הבהרה על גבי דפי העיתון. חיכוך נוסף על רקע מינוי ליברמן בין שותפות הקואליציה התרחש כשליברמן הביע זעם על דרישתו של בנט לקבל תפקיד ראש ועדה עבור הבית היהודי תמורת תמיכתו במינויו לשר החוץ. ליברמן ראה בכך דרישה לתפקיד על גבו. בנט עושה מאמץ להתקרב לליברמן, מתוך הערכה כי אם ייווצר מצב שבו נתניהו יוציא את הבית היהודי מהממשלה על רקע התהליך המדיני, לפיד, בעל הברית, יישאר בפנים.

אולם מקורבי ליברמן הבהירו השבוע כי אין שום ברית בינו לבין בנט. להפך: המגמה של ליברמן עכשיו, כך נראה, היא לחמם את היחסים בינו לבין נתניהו. וזה עוד לפני שמציינים את העובדה שבנט לא נכח במליאה בזמן ההצבעה על מינוי ליברמן לשר החוץ. מקורבי בנט הסבירו כי היה מקוזז בזמן ההצבעה ונאלץ להיעדר בשל התחייבותו לאירוע דיפלומטי. עוד אמרו כי קיימת התקרבות בין בנט לליברמן סביב נושאים רבים וכי בנט מאוד מעריך את ליברמן וישמח לשתף איתו פעולה בממשלה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

נזיפה והרגעה

לפני חודש פירסם משרד השיכון תוכנית מתאר חדשה, ובה מאות אלפי יחידות דיור העומדות לפני שלבי תכנון בכל רחבי הארץ. הפרסום נועד לאדריכלים, שיוכלו להגיש הצעות לבנייה ולשיווק. חלק מהקרקעות לעולם לא יוכשר לבנייה בשל חוסר ביקוש. חלק אחר יכול להיות מבוקש, אולם לא יצלח את הליכי התכנון הארוכים והנפתלים ולכן לא יגיע לכדי בנייה, ואילו חלק אחר יעבור את כל ועדות התכנון וישווק למגורים בעוד לא פחות משבע שנים.

כ?20 אלף יחידות דיור מהרשימה נמצאות מעבר לקו הירוק. צוות המעקבים של שלום עכשיו ברר מרשימת משרד השיכון את אותן יחידות דיור, ודיווח לקונסוליה האמריקנית. לפני ארבעה שבועות, כשהרשימה פורסמה, היחסים של ישראל וארה"ב היו מצוינים. השבוע, עם התערערות היחסים על רקע ההסכם המתגבש עם איראן, נמצאה שעת כושר לחשיפתה.

התגובה הראשונה של נתניהו היתה נזעמת. הוא רתח על השר אורי אריאל, וסבר שמדובר במאבקי כוחות שמנהל הבית היהודי על רקע הנאמנות ביהודה ושומרון בתקופה נפיצה מול האמריקנים. אולם אחרי שפגש את אורי אריאל, נחה דעתו. הוא הבין שלא מדובר בפרובוקציה. למרות זאת, הודיע לו במהלך הפגישה כי בכוונתו להוציא הודעה חריפה המגנה את הודעת התכנון על מנת להרגיע את האמריקנים.

אריאל הסכים. צריך לעיין היטב בהודעה של נתניהו, אמרו מקורביו, לא נאמר שם לעצור את התכנון, אלא לשקול אותו מחדש. נראה שאף אחד לא יתפלא אם אחרי שיסתיים המשבר עם האמריקנים, יעמוד מספר יחידות הדיור המתוכנן, אחרי השקילה מחדש, על 20 אלף.

נתניהו וליברמן צריכים להחליט כיצד ממשיכים: יחד או לחוד. בליכוד גובר הלחץ מצירופו של ליברמן והתסיסה בתוך המפלגה גדולה. פעילים מרכזיים ביקשו מיו"ר הוועידה, דני דנון, לקיים דיון על פירוק כל המסגרות המשותפות של הליכוד וישראל ביתנו. על שריונים אין מה לדבר: ליברמן יכול להצטרף לליכוד רק על סמך מיפקד שהוא יצרף.

"בנובמבר 2012", אמר השבוע אחד הח"כים בליכוד, "הזיעו כל חברי הליכוד בפריימריז, גייסו כספים וכיתתו רגליים בכל הארץ, וראו איך כמה שבועות אחר כך מגיעים אנשי ליברמן ומתברגים ברשימה בקלילות, משל היתה זו הליכה לילית בפארק. זה לא יקרה שוב. מי שרוצה להיות ברשימה - שיתמודד".

פריימריז, על שום מה?

ביום חמישי הקרוב ייפתחו הקלפיות ברחבי הארץ בפריימריז לראשות מפלגת העבודה. הקרב בין שלי יחימוביץ' לבוז'י הרצוג כבר מזמן עבר את נקודת הרתיחה, אולם משום מה הדברים לא חורגים מתחומי המפלגה, ומלבד עשרות אלפי בעלי זכות הצבעה, כמה חברי כנסת וכמובן המועמדים, הבחירות חולפות מעל ראשי השאר, שלא מבינים מי נגד מי.

מבחינת הרצוג, הבחירות הן על המשך דרכה של המפלגה. לעבור מהסוציאליזם הקיצוני של שלי, חוסר העניין שלה בתהליכים המדיניים והסבירות האפסית שתוכל אי פעם להתמודד על ראשות הממשלה - להנהגה פרגמטית מבחינה כלכלית, המובילה קו מדיני שמאלני חד וברור.

מבחינת יחימוביץ', יש למפלגה הזדמנות היסטורית להמשיך את הנהגתה של מי שהצליחה לראשונה זה שנים רבות לעצור את צניחת המנדטים של המפלגה ואף להפוך את המגמה לעלייה, בלי שתודח באמצע הקדנציה, כפי שקרה לרוב ראשי המפלגה שלא ניצחו בבחירות לכנסת.

המסר של אנשי הרצוג ברור: יחימוביץ' נכשלה כשלא הביאה את מאות אלפי אנשי המחאה החברתית אליה, ונכשלה במבחן המנהיגות. די לראות, הם אומרים, את ראשי הערים ואת שרי ממשלת רבין, רובם אנשים מוכרים ואידיאולוגיים, שתומכים בהרצוג, כדי להבין מה יש לו שאין לה.

ואילו אנשי יחימוביץ' סבורים כי הניצחון כבר מונח בכיסם "בפער של 16 אחוז לפחות". לדבריהם, "ברור לכולם שהרצוג יזחל לממשלה, כפי שזחל בתקופת ברק, וכפי שזחלו בשנים האחרונות כל ראשי העבודה, עד ליחימוביץ'". הרצוג, מנגד, מציג סקרים הפוכים בקרב המתפקדים, שערך עבורו יוסי ודנה, המלמדים כי ניצחונו קרוב מתמיד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully