לפני שש שנים היה שי ניצן המועמד המוביל לרשת את פרקליט המדינה הפורש, ערן שנדר. בסופו של יום נבחר לתפקיד משה לדור, וניצן - שהפסיד גם לשנדר שלוש שנים קודם לכן - נחל הפסד שני וצורם, והמשיך הלאה. בימים אלה מסיים לדור כהונה סוערת, וניצן הוא אחד מארבעת המועמדים הסופיים לתפקיד הנחשק. כעת, האיש לתפקידים מיוחדים מקווה שהגיע זמנו.
ניצן, בן 53 ואב לחמישה, גדל במשפחה דתית בירושלים. הוא למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר", שבוגר נוסף שלה, עורך הדין שוקי למברגר, מועמד אף הוא לרשת את לדור. בסוף שנות ה-70 ניצן התגייס לגדוד 890 של הצנחנים, ושירת יחד עם מי שלימים יהפוך למפכ"ל המשטרה - יוחנן דנינו. "כבר אז היה ברור שהוא האינטלקטואל של הפלוגה", אומר עורך הדין אבי עמירם, מי שהיה מפקדם של השניים. "בצנחנים התכונה המדוברת ביותר היא ה'פייטריות', אבל שי היה האיש שידע יותר והאיש שחשב יותר. דנינו שאף לקצונה כבר בתחילת המסלול. לשם כך נדרשה זווית ביצוע וזווית חשיבה".
לאחר שהשתחרר מהצבא ניצן למד משפטים באוניברסיטת ירושלים והיה תלמיד מצטיין. במהלך הלימודים, מספרים חבריו, הסיר את הכיפה מראשו, למרות שלדבריהם הוא נותר מחובר למקורות היהודיים ואוהב את העולם התורני. לאחר הלימודים התמחה במשך שנה אצל אהרן ברק, אז המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ושנה נוספת אצל עורך הדין יעקב רובין. באותה תקופה טייל ניצן בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, אך בעיקר ברחבי הארץ. "הוא בן אדם עם המון אנרגיה, הוא לא נח לרגע - רוקד ריקודי עם, אוהב מוסיקה קלאסית, הולך כל שנה לפסטיבל הקלייזמרים בצפת ומרבה ללכת למוזיאונים בארץ ובעולם", מספר עורך הדין בני רוטנברג, חברו של ניצן זה 30 שנה.
הביטחוניסט שתמך בבידוד האסיר איקס
בהמשך עבר לפרקליטות ותחילה היה עוזרה של דורית ביניש. הוא נחשב לבן טיפוחן של ביניש ועדנה ארבל, וזכה כבר מתחילת דרכו להערכה גבוהה. הוא עבד במחלקת הבג"צים וייצג את המדינה בשורה ארוכה של תיקים ביטחוניים. בשנים האלה זכה לתדמית של "ביטחוניסט". "הוא מאוד ציוני, זה מאוד חשוב לו. יכול להיות שמשם בא החיבור הזה לנושאים הביטחוניים. מאוד חשוב לו האינטרס של המדינה ואיך היא נראית", אומר רוטנברג.
ניצן ייצג את המדינה, בין השאר, בעתירה שנדחתה נגד מדיניות החיסולים הממוקדים, וב"בג"ץ העינויים", שם נקבע כי אסור לשב"כ לטלטל עצורים. בנוסף, הוא ייצג את המדינה גם בכל ההליכים הקשורים למרדכי ואנונו. "היה לי חשוב להופיע בתיק הזה, כי מאוד האמנתי בו", אמר ניצן על בג"ץ הסיכולים בראיון ל"גלובס" לפני כשנתיים, "יש לי סיפוק גדול מהתיק הזה". באשר לתיק העינויים, בו הפסידה המדינה, אמר ניצן באותו ראיון כי זה פסק דין "סופר-חשוב", ושהוא "מאוד גאה בו כישראלי". עם זאת, ניתן להבין מהדברים שאמר כי הוא לא שלם עם פסק הדין.
"הוא אחד האנשים המוכשרים ביותר במערכת", אומרת עורכת הדין דבורה חן, מי שהיתה אחראית על הנושאים הביטחוניים בפרקליטות ועבדה יחד עם ניצן במשך שנים. לדעה הזו שותפים לא מעט בפרקליטות ומחוצה לה. "הוא טוען בבית המשפט באופן רהוט ומשכנע, ובגלל זה בתיקים הכי מורכבים שלחו אותו להופיע. בסך הכל הוא אדם ממסדי, ונכון שהוא סייע למערכת הביטחון, אבל תמיד הוא בוחן דברים לגופו של עניין". היא מבהירה כי ניצן לא הוא זה שקבע את עמדת המדינה לבדו, אלא מדובר בהחלטת מערכת. "עמדת המדינה נקבעת על ידי היועץ המשפטי ופרקליט המדינה", היא אומרת.
בשנת 2004 מונה ניצן למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. ההתקדמות המטאורית של מי שנתפס כסוג של נסיך גררה בשעתו ביקורת בתוך הפרקליטות. באופן חסר תקדים, הפרקליטים אף קיימו פגישת מחאה על מה שנתפס בעיניהם כקידום מקורבים מצדה של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. "מטבע הדברים היו אנשים שאולי פחות פירגנו לו", אומר גורם שהיה אז בפרקליטות. ניצן גם לא חשש להציע באותה שנה את מועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה, בפעם הראשונה.
במסגרת תפקידו ניצן היה אחראי בפרקליטות על מספר תיקים ביטחוניים בולטים, בהם משפט ענת קם ומשפטו של "האסיר איקס". הוא תמך בהחזקתו של בן זיגייר בתא מבודד בלי שהציבור ידע על כך, וכפי הנראה סבור כי יש לפעול באופן דומה גם בעתיד. ניצן גם תמך בהעמדתו לדין של העיתונאי אורי בלאו.
בוגר הציונות הדתית שהפך ל"אויב התורה"
אולם, הוא נודע בעיקר בטיפולו באכיפת החוק בשטחים ובטיפול בתיקי חופש ביטוי. לאחר שבשנותיו במחלקת הבג"צים התנצח לא אחת עם ארגוני זכויות אדם מהצד השמאלי של המפה, בשנותיו בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה הפך לסדין אדום בעיני הימין, ובעיקר בעיניי המתנחלים, שרואים בו כאויב ההתיישבות. היחסים בין המתנחלים לאנשי פרקליטות המדינה מעולם לא היו סיפור אהבה גדול, אולם תקופתו של ניצן הביאה לא אחת להפגנות מול ביתו וטלפונים מטרידים. השיא היה כאשר הופץ סרטון שקרא לרצוח את ניצן. "אני לא מכיר הרבה דמויות בממסד הישראלי שיש נגדם שטף כזה ואינטנסיביות כזו של אירועי הצקה והטרדה", אמר ניצן בעבר.
ניצן עמד בראש צוות מיוחד שהוקם לטיפול באכיפת החוק ביהודה ושומרון. הוא הפך למי שכל סוגיה בוערת מגיעה לפתחו: החל מפינויי מאחזים, דרך הוצאת צווי הרחקה מנהליים לפעילי ימין ועד להגשת כתבי אישום. כמו כן, ניצן הורה על חקירה בפרשת הספר "תורת המלך", במסגרתה נעצרו מחברי הספר, הרבנים איציק שפירא ויוסי אליצור מיצהר, וכן נחקרו רבנים שפרסמו הסכמה לכתוב בו, ובראשם רבה של קריית ארבע, דב ליאור. ניצן נתפס כמי שאחראי לחקירת הרבנים וכרוזים בגנותו ובהם נכתב "שי ניצן - אויב התורה" הופצו ביהודה ושומרון, אמירה קשה כלפי מי שגדל והתחנך על ברכי הציונות הדתית.
"ניצן יצר אכיפה דרקונית ולא שיוויונית בצורה קיצונית נגד המתיישבים", אומר עו"ד בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות של עמותת הימין "רגבים". "מה שלא מפעילים כיום על ראשי ארגוני פשיעה כבר מוחל שנים על מתנחלים, בגלל שי ניצן". לדברי סמוטריץ', עיקר הבעיה היא בניסיון של ניצן לכפות את האקטיביזם השיפוטי. "הבעיה שלי איתו איננה פוליטית אלא עם האידיאולוגיה המשפטית שלו. ניצן מגיע מהמשפט הציבורי, וזה אדם שרואה באקטיביזם ערך והניסיון לחנך דרך המשפט את החברה נמצאת בדמו. ניצן הוא האחרון שיהיה שומר הסף, והוא יכשיר את כל השרצים. לא רק כלפי מתנחלים, אלא גם הכשרת מעצרים מנהליים נגד ערבים, וגם זה לא בסדר בעיניי".
גורמים בפרקליטות דוחים את הטענות לפיהן ניצן רדף אחרי הימין, וטוענים שהוא עשה את עבודתו בצורה עניינית. לטענתם, העובדה כי רק לאחרונה החליט על הגשת כתב אישום נגד השייח' ראאד סלאח בגין עבירות הסתה היא הוכחה לכך שהוא בוחן את הנושא לפי העבירה ולא לפי האדם. "זה היה די מגוחך. ידענו שאין בזה שום דבר, זה פשוט שטויות", אומר רוטנברג על הטענות נגד ניצן. "זה מטריד להסתובב עם מאבטח, אבל הוא לקח את זה ברוח טובה ולא עשה מזה דרמה גדולה. כשאין בדברים שמאשימים אותך אמת אתה לא מתרגש יותר מדי".
לפני מספר חודשים עלה ניצן לדוכן העדים בבית משפט השלום בתל אביב, במסגרת משפטו של תושב יצהר שהואשם באיומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שלפני כחמש שנים הגיע לביתו של ניצן, דפק על דלתו, וכשניצן פתח אותה אמר לו: "אתה צריך להתבייש שאתה מגרש יהודים מהבית שלהם". בהמשך אמר לו "אין שלום לרשעים". ניצן העיד כי ילדיו שהיו עמו בעת ביקורו של גרונר בביתו "היו מבוהלים, לחוצים וזו הייתה תחושה לא נעימה. זה בלתי נסבל לעשות דבר כזה מול ילדים קטנים". עם זאת, לדבריו הוא עצמו לא חש מאוים. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לטענה בנוגע "לרדיפת הימין" על ידי עו"ד ניצן, כי "בנפרד ובמנותק מהתמודדות על תפקיד פרקליט המדינה, נבקש להבהיר כי הניסיונות לייחס לעו"ד ניצן הטיה פוליטית כזו או אחרת הם שקריים ומשוללי יסוד".
"כשאני חושב שמשהו חוקי, אני מגן עליו בלב שלם"
ניצן גם היה מעורב באופן בולט בשני תיקים נגד פוליטיקאים, בהם הושרשה תדמיתו כמי שמוכן לייצג את עמדת המדינה בכל תיק. הוא הגן על הסדר הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ביקש מניצן להגן על הסדר הטיעון עם קצב - למרות שלא היה חלק מהצוות שגיבש את ההסדר - תפקיד שרבים בפרקליטות לא היו ששים לקבל. בבג"ץ הוא שטח בפני השופטים, "בכישרונו כי רב", כדברי השופט אדמונד לוי, את הקשיים הראייתיים שהובילו לסגירת התיק, צעד שגרר ביקורת נוקבת על פגיעה לכאורה במתלוננות נגד קצב. בפרשת ליברמן תמך ניצן בסגירת התיק, כתב חלק ניכר מההחלטה כל הסגירה וגם ייצג את המדינה בבג"ץ בנושא.
"אני מנסה כמיטב יכולתי להיות מקצוען במשפטים. והמקצוע הוא להבדיל בין הרגשות ונטיות הלב לבין השאלה האם זה חוקי או לא. כשאני חושב שמשהו חוקי, אני מגן עליו בלב שלם", הסביר ניצן בעבר את נכונותו להופיע גם בתיקים שמעוררים מחלוקת.
לפני כשנתיים היה נראה שניצן בדרך החוצה מהפרקליטות, לאחר שלא התמנה לפרקליט מחוז ירושלים, למרות תמיכה מצדו של וינשטיין. אולם, אז הוא מונה לתפקיד חדש - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. מדובר בתפקיד שלא היה קיים קודם לכן, ונועד לשמור את ניצן במערכת. בימין ניסו להפעיל לחץ על הממשלה כדי לסכל את המינוי, אולם ללא הצלחה.
כעת, כמו לפני שש שנים, ניצן מוצא עצמו כמועמד מוביל למשרת פרקליט המדינה. בתחילה הוא היה המועמד היחיד מתוך הפרקליטות, אולם לאחר שהוועדה לאיתור פרקליט המדינה החליטה להאריך את המועד להגשת שמות, הודיע גם המשנה לפרקליט המדינה לשעבר שוקי למברגר על מועמדותו. לאור ההערכה כי וינשטיין ולפחות חלק מחברי הוועדה מעוניינים לבחור מועמד מבפנים, השניים נחשבים למועמדים המובילים לרשת את לדור.
ניצן ולמברגר, שזוכים שניהם לשבחים רבים מצד עמיתיהם, מייצגים במידה רבה הפכים בתוך הפרקליטות. ניצן מגיע מעולם הבג"צים ולא היה מעורב בניהול תיקים פליליים, בעוד למברגר עסק בתחום הפלילי המובהק, תחום שלכאורה עונה יותר על דרישות תפקיד פרקליט המדינה. אולם, מכרים של ניצן בפרקליטות דוחים את הטענה שהוא חסר ניסיון פלילי. "נכון שהוא לא ניהל תיק פלילי בבית משפט, אבל הוא עבד על אלפי תיקים פליליים עוד מהתקופה שהיה עוזר של ביניש. הוא גם ישב בערעורים, בתיקים ביטחוניים, בתיקים של הסתה. הוא מבין מצוין בפלילים ויודע גם איך להגן על תיק בבג"ץ", אומר גורם בפרקליטות.
"צריך לזכור שהיום הפרקליטות האזרחית והאכיפה הכלכלית הם חלק גדול מעבודת הפרקליטות, וגם הבג"צים. אם יש לך משנה טוב, אז אתה לא צריך להגיע לרזולוציות גבוהות בכל תיק. בכל מקרה, שי הוא משפטן מצוין ולא צריכה להיות לו בעיה עם זה", אומר פרקליט בכיר. ומה יקרה אם חברי הוועדה יצטרכו להחליט בין ניצן ללמברגר? "אם אני הייתי בוועדה היה לי מאוד מאוד קשה לבחור ביניהם", אומר הגורם.
אחת השאלות המרכזיות היא אם מי שייבחר לתפקיד פרקליט המדינה יאזן את מה שנתפש כסנגוריאליות יתר מצדו של היועץ וינשטיין, בכל הקשור למאבק בשחיתות הציבורית. "קברניטי הציבור הנם שליחי ציבור. שליח ציבור, אין מתפקידו ליהנות מכח השררה שניתנה בידו בלבד, כי אם לשמש באמונה את ציבור שולחיו. ברגע שמתגלה כי שליח הציבור מעל בתפקידו או פשע בדרך כלשהי, יש לטפל בנגע בצורה יסודית למען יבצעו שליחי הציבור תפקידם באמונה", אמר ניצן בהרצאה לפני סטודנטים לפני כשנתיים. בקרוב נדע אם כעת חובת ההוכחה חלה עליו.