וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המרחב הכפרי - נכס אסטרטגי למדינה

דודו קוכמן

14.11.2013 / 4:08

היחס של המדינה לחקלאים והפקידות שהופכת אותם לפולשים באדמתם ידרדרו לדעת דודו קוכמן את החקלאות הישראלית. לדבריו, יש להקצות משאבים כדי שהמרחב הכפרי יישאר משמעותי

בעשור האחרון התעצמה המגמה בארץ ובעולם המערבי של צמצום במספר החקלאים למרות התפתחותה של חקלאות מודרנית.

חקלאות מודרנית דורשת כלים ותשתית ובלעדיהם לא ברור מאליו שזו תיוותר לנצח. העוסקים בחקלאות נדרשים לעבודה קשה כאשר הכנסתם לא בהכרח מובטחת, שכן היא תלויה גם בפגעי מזג האוויר, בשווקים ובאירועים המתרחשים במדינות אחרות. החקלאים הם אלו שתמיד נאלצים לקחת את הסיכון למרות שחלקם בהכנסה מהמחיר שנגבה מהלקוח במרכול היא הנמוכה ביותר.

מעבר להבטחתה של תוצרת חקלאית טרייה במהלך כל השנה, לחקלאות בישראל תרומה מכרעת הן לשמירה על שטחים פתוחים וליצירת נוף מורשת, הן להבטחת גבולות ושמירה על קרקעות וכמובן תרומה אקולוגית שבאה לידי ביטוי בשיפור איכות האוויר, קליטת פסולת עירונית וסיוע בחלחול מי גשמים לאקוויפרים.

החקלאות הישראלית נחשבת בעולם כמתקדמת ומובילה, אך הסימנים מעידים על כך שהמצב עלול להשתנות תוך מספר שנים.

הכתובת כבר על הקיר כאשר רבים מבני דור ההמשך מוצאים אלטרנטיבות קלות יותר לעבודה עם הכנסה גבוהה בהרבה מהשכר שזוכה לו החקלאי, שכידוע אינו נמצא בעשירון העליון. אין זאת משום העבודה הקשה, אלא בעיקר משום יחסה המדרדר של המדינה לחקלאות ולחקלאים.

להתיישבות בארץ יש מאפיינים ייחודים ועיקרם שהם מבוססים על התארגנות של חברים בקואופרטיבים (מושבים, כפרים, קיבוצים ואחרים). מאפיין נוסף הוא, שאף שמרבית ההתיישבות הוותיקה גאלה קרקעות, תפיסת העולם הייתה שאין לאחוז בקרקע פרטית, ולכן רגע אחרי שרכשו קרקעות, הם מסרו אותם לחזקת הקק"ל שניהל למעשה את הקרקעות עד תחילת שנות ה-60, עת הוקם ממ"י לנהל את קרקעות המדינה, נכסי הנפקדים וקרקעות קק"ל.

משרדי הממשלה מערימים קשיים על הכפריים

אלא שבארצנו ה"נאורה", במקום לסייע בטיפוחה וקידומה של ההתיישבות המפוארת, עושים פקידים במשרדי ממשלה מסוימים כמעט הכול על מנת להערים קשיים על הגרים במרחב זה ועל לחם חוקם.

משרדי ממשלה רבים עוסקים במרחב הכפרי ולמרות "ההורים" הרבים, התחושה שהמרחב הכפרי במאה ה-21 נותר יתום.
כך למשל קורה שמשרד אחד מחליט החלטה שביצועה תלוי במשרד אחר, אך זה אינו רוצה לקיימה. בנוסף נמצא כי הממשלה מחליטה החלטות הקשורות למרחב הכפרי וועדות של פקידים שהקימה הממשלה מחליטות החלטות הפוכות.

וכך, אט אט הופכים את החקלאים ל'פולשים' באדמתם, כאשר גורמים בזרועות המדינה מנסים לטשטש בעקביות את זכויותיהם ההיסטוריות בקרקע, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, על מנת לנכס אותן לצורך בנייה.

בישראל יש כאלף נקודות התיישבות, רובן הגדול באזורי פריפריה, כובשים את הנגב ואת הגליל, את הערבה והגולן. כמי שהוביל את בניין הארץ, המרחב הכפרי רואה את עצמו שותף לאתגרים העומדים בפני המדינה וער למצוקת הדיור, אולם נדמה כי המדינה רואה בו נטל ולא שותף.

בניגוד לישראל, בעולם המערבי, למדו להעריך ולהוקיר את המרחב הכפרי שבמדינות רבות זוכה לתקציבי מחקרים, לסיוע עקיף וישיר לחקלאות בתוכניות ארוכות טווח. בעולם מבינים כי פיתוח בר קיימא של המרחב הכפרי חשוב לציבור הרחב, לא פחות משהוא חשוב לחקלאים עצמם.

המרחב הכפרי, הוא נכס אסטרטגי למדינה ולתושביה ועל המדינה על כל זרועותיה להקצות את כל המשאבים הדרושים כדי שהמרחב הכפרי יישאר משמעותי לדורות הבאים.
לשם כך נחוצה חשיבה מערכתית, ארוכת טווח ומרחיקת ראות ובשיתוף נציגי ההתיישבות, שלא תהיה תלויה בפקיד זה או אחר או בממשל זה או אחר.

רק אז נוכל לראות שהמרחב הכפרי מוביל לשינויים ראויים ולא מובל לשינויים שעל חלקם כולנו נצטער בעתיד.

הכותב הוא עו"ד ומשמש מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

  • עוד באותו נושא:
  • חקלאות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully