מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, קיבל הודעה בספטמבר האחרון על תרגיל פתע מטכ"לי, והורה לכלל כוחות החיל להיערך למבצע רחב היקף ומורכב בעומק הים. במשך יממה פעלו כלל הכוחות, ובראשם לוחמי שייטת 13, להביא את ההישג הנדרש. בתום יממה הסתיים התרגיל, והמתווה שלו לא הותר לפרסום. מפקדים וקצינים התכנסו באולם התדריכים הגדול בחיפה לסיכום התרגיל, אולם למורת רוחם כעבור זמן קצר התקבלה הודעה על המשך התרגיל. המתווה, שדימה תרחישים מגוונים והפתעות בכמה חזיתות, הזכיר לכולם מה הייעוד המרכזי של החיל בעת מלחמה.
למעט הסיפורים על תיבת נוח ובליעת הלווייתן את יונה הנביא, אין בישראל אתוס ימי. עם זאת, במטה הכללי מבינים שנדרשת חשיבה שונה מזו שהייתה נהוגה עד כה בכל מה שקשור למרחב הימי של מדינת ישראל. הזירה הימית במזרח התיכון השתנתה באופן ניכר מאז מלחמת לבנון השנייה; חיל הים הפיק לקחים, עדכן תפישות הפעלה והעלה את רמת הכשירות, אך גם האויב לא קפא על שמריו.
סוריה רכשה מרוסיה עשרות טילי חוף-ים מסוגים שונים, בטווחים מגוונים, עם ראשי קרב בעלי עוצמה שונה, שמכסים את כל שטח מדינת ישראל, ובראשם טיל ה"יחונט" - אימת ציי המערב. האיום הלך והתגבר כשעלה החשש שחיזבאללה יחל לקבל טילים מסוריה, ועל פי הנחת העבודה בחיל הים, "כל מה שיש לאיראן עבר לנסראללה". במקביל, המזרח התיכון ער לתשומת הלב שמשקיע צה"ל בחיל הים ומנסה להציב מולו אתגרים: מצרים מנהלת מגעים לרכוש צוללות, בעוד שהסעודים מקדמים עסקת נשק והאיום מהים הולך ומתעצם.
הגישה בחיל הים השתנתה. בראייתו, אין הבדל אם טיל ה"יחונט" נמצא בידי נשיא סוריה בשאר אסד או בידי חיזבאללה. "מניתוח שלי, ורק שלי, זה כבר לא אותו אסד שהכרנו", אמר קצין בכיר בחיל הים. "אחרי מה שהוא עשה לעמו בסוריה אני לא משוכנע שהוא לא מטורלל יותר מנסראללה. זה הופך את כל הזירה הצפונית למערך אחד. זו חזית אחת: חיזבאללה וסוריה, וברגע שיצאת מהמים של ישראל אתה הופך למאוים, זה ברור לנו. מה שכן, הסטי"ל ידע להגן על עצמו מול כלל האיומים גם במלחמת לבנון השנייה וגם היום".
המתיחות הגדולה ביותר בים נרשמה כשמשחתות הצי האמריקני נעמדו מול חופי לטקיה וטרטוס, ובהנחיית נשיא ארה"ב ברק אובמה כיוונו את טילי הטומהוק לעבר בסיסי הנשק הכימי, על מנת להלך אימים על משטרו של אסד. בחיל הים נערכו לתרחיש קיצוני שבו ינסה אסד לתקוף כלי שיט ישראליים באמצעות טילים מתקדמים. מאז, החיל עבר לדריכות.
המענה של חיל הים לטילים
בעבר הרחוק, מיטב סוכני המוסד ערכו מרדפים חובקי עולם כדי לאתר את תכניות טילי האויב, במסגרת המוכנות למלחמה. זאת, כדי שמערכות הלוחמה האלקטרונית של צה"ל יידעו לאתר את הטילים במרחב הימי. מלחמת יום הכיפורים הייתה מקרה בוחן מוצלח לכך.
בשנים האחרונות נבנתה יכולת גנרית, כך שמערכת אחת ללוחמה אלקטרונית תדע להתמודד עם עשרות סוגים של טילים שנמצאים באזור, בלי הצורך לזהות אותו לפי שם כמו בעבר. פיתוח המענה העתידי, טיל ברק 8, עדיין בתהליכי פיתוח מתקדמים, ואם הכול יפעל כמתוכנן הוא יותקן על ספינות הטילים של החיל בקרוב, הרבה אחרי התחזית הראשונית. בינתיים נעשה שימוש במכ"ם של מערכת ברק 8, המספק תמונה רחבה וחדה מאוד שעולה על כל הציפיות.
הזירה הימית היא הגבול היחיד שפתוח עבור ישראל. הגבול עם סוריה נסגר במכשול, כך גם בלבנון, ברצועת עזה ובגבול המצרי. מפרץ הים האדום והים התיכון הופכים לנקודות תורפה, אך גם ליתרונות מכיוון שישראל מבצעת בו פעילות מתחת לסף הרעש. אם בעבר דיברו במטה הכללי על קרב הים הקלאסי, תוך התרפקות על הקרבות שניהל החיל במלחמת יום הכיפורים שעוד נלמדים באקדמיות הימיות בעולם, ומעת לעת העבירו מסר לחיל "שמרו לנו על החופים", היום במטכ"ל מדברים בקולות אחרים.
מפקד חיל הים הקודם אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום הכניס רוח חדשה לחיל הים ולמפקדיו, פרץ את מעטפת הפעילות והראה למערכת הביטחון שמהים ניתן לבצע פעולות שלא העזו לחשוב עליהן. במציאות, כמו בתרגיל הפתע בחודש ספטמבר, מצפים מחיל הים להפגין עליונות ימית, לסייע בקרב המשולב עם חיל האוויר וכוחות היבשה ולשמור על החופים, אך בשגרה מצפים ממנו לבצע פעולות שקטות, המכונות "המערכה בין המלחמות" (מב"מ), לרבות שיתוף פעולה עם המוסד.
צ'ייני אמנם החל במלאכה והתעקש על יצירתיות ועל אומץ לב, אך מפקד חיל הים הנוכחי הגביר את הקצב בכל מה שקשור לפעילות מיוחדת מתחת לסף הרעש. "זה כמו השחיין במבצע סבתא", מספר קצין בכיר בחיל. "הוא מתחיל בפול ספיד ומעביר תוך כדי...". הקצין עוד הוסיף: "שנת 2013 היא השנה של שייטת 13. הפעילות שלהם עלתה באופן משמעותי. זו שנת שיא עבורם. ומבלי לפרט, בשנה האחרונה עשינו פעילות מיוחדות שלא עשינו בעבר מבחינת שיטות פעולה ומרחבי פעולה גיאוגרפיים. הלוחם בשייטת 13 עובד יותר ומתאמן פחות, אבל בשייטת מקפידים לשמור על כשירות".
בחיל הים רואים בפעילות המבצעית מנוע צמיחה כמו בחברה כלכלית שעיניה תמיד נשואות למוקד שמביא את הכסף, ובמקרה של חיל הים מי שלוכדת את תשומת הלב היא שייטת 13. למרות זאת מבהיר קצין בכיר בחיל, "שייטת 13, למעט בזירה העזתית, לא יכולה לפעול לבד. היא מוכרחה לפעול בהרמוניה ובשיתוף פעולה, ובנקודה הזו באות לידי ביטוי כלל היכולות של חיל הים. אם אתה רוצה להבין את מה שקורה כאן בשנים האחרונות, אתה צריך להביט בדרייב ובמוטיבציה של האנשים. לשים יכולות על השולחן ולהביא קבלות. דברים שתכננו לעשות עוד ארבע שנים בהקשר של בניין כוח נעשים היום".
מפקדת חזית העומק, בפיקודו של אלוף במיל' שי אביטל, לא שינתה מאומה מבחינת חיל הים. היחידות בחיל תמיד פעלו הרחק מגבולות המדינה ומתחת לסף הרעש, ומבחינתן לא משנה מי מוציא את המבצע אל הפועל ומי המפקדה הממונה. מפקד חיל הים מוביל גישה שאסור להתעקש על זה. "אנחנו מדברים על הרבה מאוד שילוביות בין זרועית, הרבה מאוד מבצעים עם יחידות אחרות כמו חיל האוויר. הסיפור פה הוא הביחד ולא מי תוקע ראשון את הדגל בירח".
מלחמת מוחות בתחום המודיעיני
כניסתן של טכנולוגיות חדשות למזרח התיכון מחייבות את מספן המודיעין בחיל הים לרכז מידע חיוני עבור הכוחות, כדי שביום הדין יידעו כיצד להתמודד עם האיומים השונים. מודיעין הוא סיפור דרמטי, הוא תחילתו של כל סיפור ותהליך. לצורך איסוף נעזר חיל הים גם בקהיליית המודיעין. בתחום הזה היו כמה תקלות ואחת מהן נרשמה בפגיעה של טיל ה- C-802 בספינת אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. שיתוף הפעולה עם המוסד מאפשר לשייטת להרחיב את גבולות הפעילות מעבר לכל דמיון, אך במקביל לצרוך מודיעין מהמסווגים שיש. קצין חיל הים שיושב במטה נאט"ו בלונדון גם תורם לאווירה.
בבניין הכוח של חיל הים תחום הצוללות הולך ומתעצם. צוללת מספר ארבע תגיע בשנה הבאה. הצוללת החמישית תעגון בנמל חיפה בתחילת 2015 והצוללת השישית תגיע בסוף העשור. בימים אלו כבר חותכים את קורות הפלדה שלה במספנה בגרמניה. עלות שלוש צוללות דולפין נאמדת ב-1.4 מיליארד אירו. שליש מתוך הסכום מממנת ממשלת גרמניה, ולמרות זאת עדיין נשמעת ביקורת על העלות. "כשאתה בוחן את משוואת ההרתעה - צוללות עושות את זה בענק", אומרים בחיל ומוסיפים, "הרתעה לא נמדדת בכסף".
מים כלכליים
99% מהייבוא הישראלי מגיע מהים. האיום על כך ברור מאוד. מפקד חיל הים אלוף רם רוטברג הציג בפני הקבינט הביטחוני עבודת מטה על תכנית הגנה לנתיבי השיט של ספינות הסוחר ועבור האסדות הגז. הבקשה של צה"ל היא להעביר את האחריות ואת הסמכות להגנה על המרחב הימי המכונה "מים כלכליים" לידי הצבא. הערכה שטוחה של שווי ההכנסות מאסדות הגז מסתכמת ב-300 מיליארד דולר. חיל הים מבקש פחות מאחוז אחד כדי לרכוש כלי שטח מתאימים על מנת להיערך לאיומים באזור, ביניהם טיל ה"יחונט". יש לטיל שני מצב יסוד: הפעלה באמצעות מכ"ם שיודע לאתר מטרות נעות ברדיוס של 300 קילומטרים, או באמצעות GPS. חיפוש קצר בגוגל יניב את איתור המיקום המדויק של אסדת תמר או ים תטיס וקבלת 12 ספרות הופכת את האסדות היקרות למטרה חיונית. תכנית ההגנה חייבת לצאת אל הפועל מהר ככל הניתן אף שכבר היה מפקד חיל אוויר בעבר הרחוק שאמר "תנו לי עוד טייסת אחת ואז יהיה אפשר לסגור את חיל הים".
לכל הטורים של קצין איסוף