ימים לא קלים עוברים על מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב. אחרי שבוע של חילופי מהלומות בנושא האיראני בין שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, לבין ראש הממשלה נתניהו, אמש (שלישי) גינתה ארה"ב בחריפות את תכנית משרד השיכון לבניית 20 אלף יחידות דיור בהתנחלויות. להודעה הגינוי התלוו שיחות טלפון זועמות מוושינגטון לירושלים, שהובילו להחלטתו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את כל הליכי הבנייה. בין ישראל לארה"ב מתקיים כעת ויכוח קשה בשתי חזיתות גם בנושא ההסכם המתרקם עם איראן, גם בנושא הבנייה בשטחים והשפעותיה על המשא ומתן עם הפלסטינים.
אל תוך הקלחת הזו נכנס שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, שכבר התרגל לתפקיד "כבאי השריפות" הבלתי-רשמי של הברית הישראלית-אמריקנית. בשנתיים וחצי שחלפו מאז מינויו לתפקיד, שפירו התייצב פעם אחר פעם מול המיקרופונים בעתות משבר, והסביר שלמרות המילים הקשות, בשורה התחתונה, כמו שאומר שר החוץ החדש-ישן אביגדור ליברמן, "הכול גן עדן". לא ברור אם הטקטיקה הזו תצלח גם את המשבר הנוכחי בין ישראל לארה"ב, במיוחד על רקע האיום הפלסטיני לעצור את המשא ומתן המדיני בגלל הרחבת הבנייה בהתנחלויות.
שפירו שותף לדיונים האסטרטגיים הרגישים ביותר שמתנהלים בין ארה"ב וישראל, ומודע היטב לפערי העמדות בין הצדדים, גם בנושא האיראני וגם בנושא הפלסטיני. בראיון שהעניק אתמול לוואלה! חדשות בלט הניסיון שלו להרגיע את המחלוקת, ולא ללבות אותה. לעומת שר החוץ קרי, שהצהיר כי ראש הממשלה נתניהו "לא בהכרח מעודכן בפרטי המגעים עם איראן", שפירו ביקש להדגיש שישראל מעודכנת בפרטי המשא ומתן בז'נבה, כיאה לבעלת-ברית קרובה של ארה"ב. בהמשך להודעת הגינוי החריפה שפרסם הבית הלבן לבנוגע לבנייה בהתנחלויות, שפירו הסביר באיפוק ש"עמדתנו בנושא ההתנחלויות ידועה היטב", והוסיף כי למרות הכל, המשא ומתן הישראלי-פלסטיני נמשך כרגיל. חלוקת העבודה ברורה: קרי תוקף, הבית הלבן מגנה, ואילו שפירו מחבק.
מה חשבת על מאמר המערכת של הניו יורק טיימס, שהאשים את נתניהו ב"יצירת היסטריה" בנושא האיראני?
למען האמת, טרם קראתי אותו. אני חושב שאנחנו מקיימים בינינו כרגע את סוג הדיאלוג שתמיד מתקיים בין הממשלות שלנו בצמתים רגישים בנושא הגרעין האיראני. יש לנו יעד משותף למנוע מאיראן נשק גרעיני. הנשיא אובמה הבהיר היטב שארה"ב תשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותה כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני, ואנחנו מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם ישראל במאמץ הזה. יש חוסר הסכמה בכמה נושאים בינינו, אני חושב שזה ברור לחלוטין, אבל אנחנו ממשיכים לפעול באותה רמת תיאום, כי בסופו של דבר אנחנו פועלים להשגת יעד משותף.
ואתה לא מרגיש היסטריה מכיוון ישראל?
לא. אני מרגיש שראש הממשלה ואחרים בממשלת ישראל מביעים את עמדתם, כפי שהייתה עושה כל ממשלה אחרת. הם דואגים לביטחון ישראל, וזה מובן. אני לא מוטרד מהשאלה האם נמצא דרך להתקדם יחדיו, כי יש לנו יעד זהה. עד כה, שיתוף הפעולה בינינו הוביל לתוצאות אדירות. יחד עם מדינות נוספות, הטלנו על איראן את הסנקציות הקשות ביותר שאי פעם הוטלו על מדינה כלשהי. יצרנו לחץ גדול על הכלכלה האיראנית, זה מה שגרם לאיראנים לחזור למשא ומתן. מדובר במנוף חשוב שאין לנו כוונה לוותר עליו במסגרת המשא ומתן. דבר אחד שאנחנו מסכימים עליו הוא שעדיף שלא יהיה הסכם, מאשר שיהיה הסכם רע.
אבל אנחנו לא מסכימים על ההגדרה של "הסכם רע". זו לפחות התחושה שמתקבלת מחילופי המהלומות בין נתניהו וקרי.
אנחנו מנסים להשיג הסכם שלב ראשון, שיימשך שישה חודשים ובמהלכו תכנית הגרעין האיראנית תושהה ואף תיסוג לאחור. כך נרוויח זמן כדי לדון על הסכם מקיף הרבה יותר, שיבטיח שאיראן לעולם לא תוכל לפתח נשק גרעיני בשום צורה שהיא.
ישראל אומרת שאיראן נמצאת כיום "על הברכיים", בזכות הסנקציות שקידמו ארה"ב והאיחוד האירופי. אם כך, למה להסיר את הסנקציות דווקא עכשיו?
ההצעה שנידונה בז'נבה כוללת הסרת סנקציות מצומצמת מאוד והיא ברת היפוך. מדובר על סנקציות בקטגוריות מסוימות, שאין להן כל קשר ל"ליבת הסנקציות" כלומר לסנקציות בתחום הנפט, הבנקים וכאלה נוספות שגורמות את עיקר הנזק לכלכלה האיראנית. גם אם איראן תקבל הקלה מסוימת, שניתן יהיה לבטל אותה, הסנקציות העיקריות ימשיכו להפעיל עליה לחצים גדולים.
מה עמדתה של ארה"ב לגבי מתקן המים הכבדים האיראני באראק, שעמד במוקד המחלוקת בסבב השיחות האחרון בז'נבה?
"אני לא יכול לדון בפרטים ספציפיים מתוך המגעים בז'נבה, אבל כמובן שמתקן מים כבדים, שניתן להשתמש בו לפיתוח פלוטוניום לנשק גרעיני, אינו משהו שניתן לאפשר את השלמתו או את השימוש בו. ברור שזה נושא שעולה לדיון. המטרה שלנו היא שאיראן לא תוכל לפתח נשק גרעיני בשום מסלול טכנולוגי".
בביקורו האחרון בישראל, שר החוץ קרי שידר כעס גדול לגבי הבנייה בהתנחלויות, שבינתיים נמשכת. אתה חושב שהבנייה הזו מסכנת את המשא ומתן?
העמדה שלנו בנושא ההתנחלויות ידועה היטב, אנחנו לא תומכים בלגטימיות שלהן ולא חושבים שהן תורמות לקידום השלום. בשני הצדדים קורים דברים שמשפיעים על האווירה סביב המגעים בצורה שלילית, ואנחנו מנסים להזכיר לשני הצדדים את המחויבויות שלהם. קרי במקרה הגיע לכאן בשבוע בו הבנייה בהתנחלויות הוכרזה, ולכן הוא בהחלט הגיב לפרסומים על כך.
ישראלים רבים מרגישים שקרי הטיל על ישראל את עיקר האשמה לדשדוש במשא ומתן.
קרי לא עוסק בחיפוש אשמים, ומעבר לכך, חשוב לזכור שהמשא ומתן טרם הסתיים, המגעים נמשכים והצוותים ממשיכים להיפגש.
אתמול נכנס לתפקידו שר החוץ אביגדור ליברמן. בתקופת כהונתו הקודמת, לליברמן הייתה מערכת יחסים לא טובה עם הבית הלבן ועם שרת החוץ קלינטון. איך יהיו היחסים איתו כעת?
ליברמן הוא שר החוץ, וכמובן שאנחנו מצפים לעבוד איתו הרבה. אני כבר נפגשתי איתו ואני מתכוון להמשיך לעבוד מולו. אני יודע שגם שר החוץ קרי מצפה לעבודה רבה מולו. אני יכול להתחייב שיהיו לנו יחסי עבודה טובים עם ליברמן, כמו עם כל השרים בממשלת ישראל.
לקריאה נוספת:
נתניהו היסטרי ומחבל במשא ומתן עם איראן
מי אמר סיקור תהליך שלום ולא קיבל?
אבו מאזן: לא יהיה הסכם עד לשחרורם של כל האסירים