באוגוסט האחרון שמו מטוסים צרפתיים את פעמיהם לכיוון סוריה כדי להפציץ סוללות טילים ומרכזי פיקוד של היחידה הסורית האחראית לנשק הכימי, אך הנשיא האמריקני ברק אובמה הטיל וטו על התקיפה, ונשיא סוריה בשאר אל?אסד ממשיך עד היום לרצוח את בני עמו.
בשיחות הגרעין המתקיימות עם איראן נכונה ארה"ב להפגין ויתורים מרחיקי לכת, המסכנים את שלום העולם, אך צרפת אינה עומדת מנגד ומונעת באומץ רב יצירת מצב שבו האיראנים גונבים את דעת המערב וממשיכים בבטחה לכיוון נשק גרעיני. בשבוע הבא יגיע נשיא צרפת פרנסואה הולנד לישראל וינאם בכנסת, דבר שאובמה סירב לעשות.
ההאשמה האיראנית מעוררת גיחוך
הצרפתים שינו מגמה במדיניות החוץ עוד בתקופתו של ניקולא סרקוזי כנשיא, אך בעיקר מאז עלייתו של הולנד לשלטון בבחירות במאי 2013. זאת כבר מציאות קיימת המזכירה ימים עברו - צרפת חוזרת להיות שחקן דומיננטי בעולם היחסים הבינלאומיים. הממשל הצרפתי משתמש במורשתו של הנשיא הדגול שארל דה גול, אלא שהוא עושה זאת כדי לעמוד באומץ ובתבונה מול משטרים דיקטטוריים הפוגעים בזכויות אדם בסיסיות ובכאלו המבקשים לסכן את שלום העולם.
דה גול ביקש להעמיד את צרפת בעידן מסך הברזל כמעצמה מרכזית המובילה מדיניות עצמאית בין ארה"ב מחד גיסא לבין בריה"מ מאידך גיסא. אלא שמאז נפילת בריה"מ העולם השתנה. רוסיה תומכת במשטרים חשוכים, ואילו האמריקנים מפגינים מול אותם משטרים אוזלת יד. את הוואקום המוסרי הזה ממלאת היום צרפת.
לאיראנים תלונות וטרוניות נגד עמדת הממשל הצרפתי. ההאשמה של נציגים איראנים כאילו עמדת צרפת היא "עוינת ולא אחראית" אינה יכולה שלא לעורר גיחוך. שהרי לא מדובר בעמידה אל מול אבירי זכויות אדם, אלא בעמידה אל מול משטר שלא רק שהצהיר כי הוא נכון להשמיד את ישראל, אלא שגם מעניק תמיכה להצהרות דוגמת "מוות לאמריקה", ושהמטרה הסופית שלו היא לפגוע בערכי חופש, שוויון ואחווה.
צרפת היתה בעבר בעלת בריתנו הקרובה ביותר, ויש לה מניות רבות בביסוסה של מדינת ישראל הצעירה. אותו שארל דה גול שהוזכר לעיל שינה את מדיניותה במזרח התיכון, והיה מוכן להקריב את מדינת היהודים על מזבח הנפט מתוך תפיסה של ריאל פוליטיק. הדוגמה ההיסטורית הזאת היא הנותנת לגבי חומרת המצב עם האיראנים.
יתרה מזו, מבקריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטענו כי הוא כשל מול המדיניות האיראנית, טועים שוב. לא כל העולם עם ישראל ואפילו האמריקנים נוקטים מדיניות פייסנית, אבל כאשר מדינה כגון צרפת מבינה את חומרת הבעיה כמונו ואף נוקטת צעדים אקטיביים, הרי אנחנו בחברה טובה. על זה אפשר לומר "תבונה צרפתית".