הניחושים שנשמעו בכנסת בעקבות זיכויו המהדהד של ליברמן לא הצטיינו באחידות. החל מ-"הוא יחזור מפויס ורגוע", דרך "הוא יבוא כדי לנקום ולפרק את הממשלה", ועד "הוא יבוא כדי לאחד את הליכוד ואת ישראל ביתנו ולהחליף את נתניהו", עשרות ספקולציות נזרקו לחלל האוויר. לא בטוח שלליברמן עצמו היה פנאי להרהר בכל התרחישים הללו. אחרי הכול, מתחת לחזות ה-"הכול גן עדן", סביר להניח שאפילו הוא היה שרוי במתח גדול עד אתמול.
זיכויו של ליברמן מהווה בראש ובראשונה יום חג לאגף הימני בממשלה, השואף לתקוע מקל בגלגלי השיחות עם הפלסטינים. "ארץ ישראל ניצלה בזכות ההחלטה של השופטים", אמר אתמול בסיפוק אחד השרים. ואכן, החל מהיום, המאזניים שעליהם ניצבת קואליציית נתניהו צפויים לנטות הרבה יותר לכף הימנית. יחד עם זאת, מי שמצפה כי ליברמן ייכנס לעימותים ולכיפופי ידיים פומביים מול לבני, צפוי להתאכזב: ראשית, ליברמן מצוי ביחסים אישיים מצוינים עם השרה הממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים. הוא גם היה שושבין ההסכם הקואליציוני בין התנועה לבין הליכוד. אם לא היה מתעקש על הכנסתה, כנראה שהייתה היום בחוץ. שנית, הוא ספג בשנה האחרונה שתי מהלומות פוליטיות קשות. האחת בהצטמקות של הרשימה המשותפת עם הליכוד, שהייתה פרי יוזמתו, מ-42 מנדטים בכנסת ה-18 ל-31 בכנסת הנוכחית. השנייה, רק לפני שבועיים, עם ההפסד של משה ליאון בבחירות לראשות עיריית ירושלים, עליו שם שר החוץ לעתיד את כל הז'יטונים. לכן, מעריכים מימין ומשמאל, יקדיש ליברמן את החודשים הראשונים לחיזוק ולביצור מעמדו, ויברור בקפידה את העימותים הפוליטיים שאליהם הוא מתכוון להיכנס.
בעתיד הרחוק, זיכויו של ליברמן יעורר את התחרות סביב הסוגיה מיהו מנהיג הימין האמיתי: נתניהו, בנט או ליברמן. שילוב אינטרסים של שלושתם עשוי לדחות את הקרב סביב השאלה הזו למועד מאוחר ורחוק, ולהשאיר את הקואליציה יציבה בינתיים. אחד מסגני השרים אמר אתמול כי עם זיכויו של ליברמן, קואליציית נתניהו, שעד עכשיו נקרעה בין לבני ולפיד משמאל לבנט מימין, תהיה הומוגנית ויציבה הרבה יותר. "היחיד שיוכל להפיל את הקואליציה הוא ג'ון קרי", אמר.
בטווח הקרוב, פותח הזיכוי את השאלה סביב זהות יו"ר ועדת החוץ והביטחון הבא. התפקיד, כך אומרים אנשים ששוחחו עם נתניהו, הובטח לסיעת יש עתיד, מה שככל הנראה סולל את דרכו של עפר שלח לכיסא, אם כי בסבירות נמוכה יכול גם צחי הנגבי לקבל את התפקיד. בנוסף, נפתח קרב במשקל קל סביב מספר הנציגים בקבינט. ליברמן, מתוקף תפקידו, צפוי לחזור לקבינט שבו מכהן גם אהרונוביץ' ממפלגתו. לסיעת יש עתיד יש שמונה מנדטים יותר ורק נציג אחד בקבינט. לפיד לא מוכן למצב הזה ודורש לצרף את ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי. נתניהו יצטרך להוסיף גם את הפלונטר הזה לאוסף ההתנגשויות בקואליציה שעליו לפתור.
אה, כן. ויש גם את סוגיית הנשיאות. יותר מאשר מדובר במכה לפרקליטות, זיכויו של ליברמן הוא מכה עבור רובי ריבלין, שנחשב למועמד בעל סיכויים טובים מאוד להיות הנשיא הבא. העובדה שליברמן וריבלין הם יריבים פוליטיים מרים מבטיחה - כמאמר הקלישאה - ימים חמים בהמשך מושב החורף.
למתפקדי העבודה נמאס לבחור?
יש התמודדות מעניינת במפלגת העבודה, והיא לא על תפקיד היו"ר. יומיים חלפו מאז עזיבתו המפתיעה של עופר עיני את כיסא מזכ"ל ההסתדרות, ושני חברי כנסת - איתן כבל ממחנה הרצוג ומיקי רוזנטל ממחנה יחימוביץ', כבר הצהירו כי בכוונתם להתמודד על התפקיד. אז התמודדות עוד אין, כיוון שעל פי חוקת ההסתדרות אין מניעה להעביר את התפקיד בירושה, כפי שמבקש עיני לעשות, אבל היא כבר מציבה את הרצוג בפני דילמה: האם לתמוך במועמדותו של אבי ניסנקורן, המועמד שמבקש עיני למנות, או בזו של כבל - מקורבו וידידו מהמפלגה.
הרצוג זקוק לתמיכתו של עיני, ועל אף הכחשותיו הנמרצות של יו"ר הסיעה, עיתוי הפרישה מהווה מכה עבורו. אם אכן הוא תומך בהרצוג, מדוע לא המתין עוד שבועיים עם ההודעה? במחנה יחימוביץ' פירשו את העיתוי, כמו גם את הדברים שאמר לערוץ 2 לפיהם הוא "לא תומך באף מועמד", כהפשרה של היחסים ביניהם. יחימוביץ' גם נפגשה אתו מספר פעמים בשבועות האחרונים, ועושה רושם כי בניגוד לעבר, לא זורם בין יו"ר העבודה למזכ"ל ההסתדרות דם רע.
שבועיים לפתיחת הקלפיות, והאווירה בקרב על ראשות המפלגה מנומנמת ביותר, מה שמעלה את התהייה למה כל זה היה נחוץ עכשיו, והאם ייתכן שלמתפקדי העבודה פשוט נמאס ללכת בכל כמה חודשים לבחור בעלי תפקידים, פעם למוסדות ופעם לראשות המפלגה, פעם לרשימה ופעם להסתדרות? העובדה שהשטח כל כך רדום גם מקשה מאוד על היכולת להבין לאן הרוח נושבת במרוץ הזה. עושה רושם שביום נתון, כל אחד מהצדדים יוכל לנצח אם מטה הבחירות שלו יהיה מאורגן מספיק טוב ביכולת להוציא ולשנע את המצביעים לקלפיות. לשני המתמודדים ניסיון דומה עם שתי התמודדויות על ראשות המפלגה. לימינה של יחימוביץ' עומדים המנגנון ולא מעט מתנדבים. להרצוג יש יתרון גדול בגיוס התרומות. בנוסף, הוא יכול להיות מרוצה מההתגייסות של אנשי פרץ לטובתו. בשבוע שעבר נצפה אחיו של עמיר, אלברט, בכנס התמיכה בהרצוג - על אף שהשר להגנת הסביבה מכחיש בתוקף כי הוא בוחש במרוץ. איך זה ייגמר? ניתן להניח שבהפרש נמוך בהרבה מה-20% שעליהם בונה יחימוביץ'. רק לא ברור לאיזה צד.
איך בלבל בנט את חברי הכנסת?
בנט מצא אתמול דרך מקורית לנמק את ההתנגדות שלו לחוק של מיקי רוזנטל, שביקש לפצות עובדים שלא קיבלו יום מנוחה שבועי בסכום של שלושה ימי עבודה. "מי מאתנו לא מאחר לפעמים לאסוף את הילד מהגן", פתח בנט אל מול עיניהם המבולבלות של חברי הכנסת, שלא הבינו לאן הוא חותר. "מסתבר שעשו ניסוי, ואמרו להורים שבפעם הבאה שהם יאחרו, הם ייקנסו ב-50 שקל. אתם יודעים מה קרה? מספר האיחורים זינק. כי זה הפך את זה ללגיטימי ברגע שאתה משלם קנס".
באופן אירוני למדי, בנט ומפלגתו עושים בדיוק את אותו הדבר בנוגע לחוק הגיוס. מאחורי הקלעים דוחפים בימים האחרונים בבית היהודי את עניין הסנקציות הכלכליות. כלומר, בחורי ישיבות שישתמטו משירות צבאי לא יוכלו, למשל, לקחת משכנתה בבנק, אבל לא יהיה להם רישום פלילי. זה בדיוק התסריט שממנו חששו ביש עתיד: מסמוס של הסעיף העיקרי בחוק המרוכך ממילא, שיביא בשורה התחתונה לכך שלא תהיה חובת שירות, כיוון שבדיוק כמו בניסוי שעליו סיפר בנט, השתמטות משירות תהפוך ללגיטימית ברגע שאתה משלם קנס.
ביש עתיד כבר הבהירו שלא יוותרו בשום מקרה על חובת השירות. "אם לא יהיה חוק שייצור שוויון בנטל", אמרו במפלגה, "יהיה פיצוץ". גורם ביש עתיד אמר: "אנחנו לא משחקים בדבר הזה, וכבר הוכחנו את זה כאשר הדיונים בוועדת פרי היו על סף פיצוץ. זה נושא בעל חשיבות ערכית ואסטרטגית עבורנו, ולא יהיו סביבו פשרות".
כמה אחוזי הסכמה יש באמת בין בנט ללפיד?
הגיוס הוא לא הנושא היחיד שסביבו נמצאות יש עתיד והבית היהודי במסלול התנגשות. מבלי להיכנס שוב לקלישאת "ברית האחים", עושה רושם שמושב החורף יעמוד בסימן חקיקה אזרחית, מה שמציב את הבית היהודי במבוכה. אתמול אמר בנט לוואלה! כי "הבית היהודי תתנגד לכל הצעת חוק שסותרת את חוקי ההלכה". שר הכלכלה הוסיף שני תנאים נוספים על מנת לקבל את תמיכת מפלגתו בהצעות חוק העוסקות בענייני דת ומדינה: שהצעות החוק ייעשו בהידברות, ויתאימו "למה שהסיעה תחשוב שטוב לעם ישראל".
המשמעות המידית העולה מהדברים היא כי סיעת הבית היהודי לא תתמוך בברית הזוגיות בגרסה הנוכחית, כפי שהגישה סיעת יש עתיד, וכפי שמקדמת במקביל שרת המשפטים לבני, כיוון שהיא מאפשרת מעין מסלול מקביל לנישואים לבני אותו מין, דבר האסור על פי ההלכה. מדובר בחוק הדגל של מפלגתו של לפיד במושב הנוכחי, אחרי חוק הגיוס. התנגדותו הצפויה של בנט לחוק מעלה את השאלה בדבר "70 אחוזי ההסכמה", שבהם מתהדרים שר האוצר ושר הכלכלה. לשיטתם, אמנם בנושאים המדיניים אין ביניהם הסכמה, אבל בכל השאר הם רואים את הדברים פחות או יותר עין בעין. אם כך נראה התיאום בנושא חוק הגיוס, בענייני דת ומדינה ובנושאים אזרחיים, נראה שאחוזי ההסכמה הללו מתמצים פחות או יותר בהסכמה על הצורך להילחם בוועד עובדי הנמל. על זה אפילו יחימוביץ' הייתה חותמת.
לכל הטורים של עמרי נחמיאס