זיכויו של אביגדור ליברמן מעבירת מרמה והפרת אמונים אינו מפתיע. העבירה, כפי שהיא מנוסחת בחוק הפלילי, היא מעורפלת ביותר. בית המשפט העליון פירש את העבירה, כך שרק מקרים חמורים של ניגוד עניינים ייחשבו כמרמה והפרת אמונים. על רקע פרשנות זו, הימנעותו של ליברמן כשר החוץ - בעת שהועלתה המועמדות של זאב בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה - מלחשוף ביוזמתו את העובדה ששנים לפני כן הראה לו בן אריה את מסמך בקשת חיקור הדין בפרשת חברות הקש (שבה לא הוגש לבסוף כתב אישום נגד ליברמן), אינה עבירה פלילית.
הדבר מקבל משנה תוקף, לאחר שבית המשפט לא מצא הוכחה כי ליברמן היה ער למהות המסמך המדובר, או כי הוא נקט יוזמה פעילה לקידום המינוי. גם מינויו של בן אריה כיועץ במטה המדיני של שר החוץ ליברמן לא היווה עבירה פלילית הן משום שמינוי זה לא היה קידום והן משום שבן אריה התאים לתפקיד. אכן, יש צורך להיזהר מהרחבת יתר של תחום העבירות הפליליות, בוודאי כשמדובר בעבירה מעורפלת כל כך כמו עבירת מרמה והפרת אמונים. הטלת כתם של עבריינות צריכה להישמר למקרים חמורים, ולהיעשות בחקיקה מפורשת של הכנסת ולא באמצעות פרשנות מרחיבה של בית המשפט.
ראוי שהכנסת תעשה את תפקידה
מהם הלקחים שיש ללמוד מהפרשה? ראשית, ניהול חקירה במשך שנים רבות כל כך, באופן הפוגע קשות בנחקרים, ולעיתים גם ביעילות החקירה, הוא בעייתי ביותר. כך גם עיכוב בקבלת החלטה, בתום החקירה, בשאלה האם להעמיד לדין. על הפרקליטות, בהנהגת היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, להסיק מסקנות מערכתיות שימנעו הישנות של תופעות כאלה. בפרשה זאת גם בולטת העובדה שהחקירה הושלמה רק לאחר הגשת הנוסח הראשון של כתב האישום - שכתוצאה ממנה התפטר ליברמן מתפקידו כשר החוץ - לאחר שהסתבר כי עדים מרכזיים לא נחקרו.
שנית, ראוי שהכנסת תקיים את תפקידה כרשות המחוקקת, תבהיר את מהותה של עבירת המרמה והפרת האמונים, ובכך תצמצם את הערפול הקיים ואת הצורך להמתין לפסיקת בית המשפט בדיון בעבירות מסוג זה. שלישית, מן הראוי שבית המשפט העליון ישוב וישקול את הלכת דרעי-פנחסי, שחוזקה אך לאחרונה עם הדחת ראשי עיריות עקב העמדתם לדין על ידי בג"ץ. בדרך זו, מוטלת סנקציה קשה של הדחה כבר בשלב של הגשת כתב האישום.
זיכויו של ליברמן ממחיש את העוול הנגרם לאישי ציבור הנאלצים להתפטר מתפקידם בשל הגשת כתב אישום, אך מזוכים כעבור זמן. אולם, יחד עם זאת, יש להיזהר מהתפישה כי זיכוי במשפט פלילי מעיד כשלעצמו על כשל של התביעה. לא כל שכן, אין מקום להטחת האשמות אישיות ביועץ המשפטי לממשלה או באחרים בשל עצם העובדה שבית המשפט זיכה נאשם. אך טבעי שחלק מהמשפטים הפליליים יסתיימו בזיכוי. תפקיד הפרקליטות הוא להעמיד לדין במקרים הראויים לכך, לדעתה. גם אם הייתה טעות בהגשת כתב אישום, ולא תמיד זיכוי במשפט מעידה על טעות כזאת, אין פירוש הדבר שהגשת כתב האישום הייתה פסולה ומעידה על כשל.
הכותב הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, ויועץ למשרד עורכי דין - ד"ר ישגב נקדימון