אתמול פורסם בגל"צ שהאמריקנים "מאיימים" שאם לא תחול "פריצת דרך" במו"מ בינינו לפלשתינים, יניחו בינואר תוכנית משלהם לפתרון הסכסוך, כולל סוגיות הליבה. הדברים אינם חדשים; הם פורסמו במאמר של יוסי ביילין במדור הדעות של "ישראל היום" לפני חודש.
בחמש שנות היעדר מנהיגותו של ברק אובאמה התפרק המזרח התיכון לגורמים - על כל שבר בסוריה, לוב, תימן, מצרים, עיראק, תוניסיה, לבנון ועוד, רשום Made in USA. ממשל אובאמה פינה את המזרח התיכון לטובת הסהר השיעי?איראני?חיזבאללה, הכניס את פוטין כגורם מרכזי משל חזרנו לימי בריה"מ, הרחיק את ידידותיה של ארה"ב - מצרים, סעודיה, ירדן ועוד, שאיבדו את האמון באמריקנים.
המקום היחיד שהממשל האמריקני משקיע מרץ באובססיה מטורפת הוא אצלנו. האם זה לא מוזר? מדליק נורה אדומה? בעקבה של שטיפת מוח תקשורתית בת עשרות שנים התרגלנו לכך שהאמריקנים יכולים לעשות כרצונם. גם אם אינם מבינים את האזור, גם אם פעם אחר פעם כשלו בכפיית פתרונות שאינם קשובים למסורות העתיקות של האזור, הם עדיין שבים ומנסים לרבע את המעגל, לדחוק אותנו לפינה עד שנאמר בכל כורחנו "רוצים אנחנו".
לא כדאי להתלהב מהראיון שהעניק צ'אק הייגל ל"אוהב ישראל" הידוע ג'פרי גולדברג. על כל מספר סטירות, הממשל הזה מלטף מעט. לפני שלושה שבועות אמר ג'ון קרי שארה"ב לא תיכנע לטקטיקות של איומים והפחדות בנושא המו"מ המתחדש עם איראן; כולם ידעו למי מכוונים הדברים. בחמישי האחרון הלשין בכיר בבית הלבן שישראל תקפה בסוריה. כינו זאת "הדלפה". מדובר בהדלפות שיטתיות נגדנו. במידה שישראל תרצה לתקוף, האם אפשר לסמוך על הגורמים העלומים הללו שלא ידליפו? או שמא מדובר באיתות מטעם הקואליציה העולמית בסיוע גורמים בכירים אצלנו לכבול את ידי ממשלת ישראל מלממש את זכותנו להגנה עצמית?
חישבו על כך שוב: מכל הצרות שבעולם ארה"ב התבייתה כמעט רק על הסכסוך שלנו! לאחר 20 שנה של ניסיונות, האין זה טירוף ללחוץ עלינו למסור אדמות בלב הארץ עם פוטנציאל להפוך לבסיס איראני? מה זה אומר על ממשל אובאמה? עושה רושם שהסיפור הפלשתיני משמש בידי האמריקנים מקל, להחזיק את ישראל במצב תלותי, להותיר אותה מאוימת בפני חרמות ונידויים ולחצים בלתי פוסקים מהקהילה הבינלאומית.
זמן להתקומם
מה זה אומר על חלק ניכר מיהודי ארה"ב שמאז עידן אובאמה הפכו לבנות יענה? למעט בודדים, יהודי ארה"ב חוששים לצאת בגלוי נגדו בעניין יחסו העוין כלפי ישראל. הקולות הנשמעים הם קולות אנטי?ישראליים המתכבדים בקלון עמם - פיטר ביינארט, דיוויד רמניק, תומס פרידמן ושאר יהודים ש"נגעלים" מישראל ולא יזיעו אם ישראל תידחק לפינה בעקבה של סכנה קיומית.
יהדות ארה"ב בוגדת בייעודה. במקום להיות בבל של ימינו, במקום לתמוך במקום היחיד שיקבל את היהודים ללא תנאי, היא דומה יותר ליהדות גרמניה בסוף המאה ה?19. בהבדל מעניין: היהודים המפורסמים בארה"ב כבר לא מסתפקים בהתבוללות שקטה. עכשיו הם מנופפים ביהדותם כדי לחבוט במדינת היהודים ובאלה מבין אחיהם שעדיין תומכים בה.
ראשית, להם מותר להסית נגדנו, שהרי הם יהודים, ושנית, הם מוזמנים לבית הלבן ומקבלים זריקות הרגעה ש"הכל בסדר" והממשל דורש טובת ישראל (ממש כפי שדרש טובתה של מצרים). בסופו של תהליך, אנחנו - ולא הם - נתמודד עם עיי החורבות שתשאיר לנו מדיניות אובאמה.
הגיע הזמן שיהודי ארה"ב יתקוממו נגד המדיניות הבלתי אפשרית הזאת. הניסיון לכפות עלינו הסדר הוא חלק מההיבריס המערבי הידוע שגם השמאל הישראלי לוקה בו, לאמור: אנחנו יכולים להכריח את ההיסטוריה להתנהל לפי רצוננו, אנחנו גם יכולים להגיע לערש הציוויליזציה האנושית, אזור הנושם מסורות קדומות ובעורקיו זורמים מיתוסים בני אלפי שנים - ואז להלביש עליו בכוח פתרון. הסתכלו במדינות סביבנו, כולם רואים בזמן אמת את פירות הגאוניות הזאת.